שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/קמג
|
< הקודם · הבא > |
לכבוד הרב רבי שכנא נ"י בק"ק ארנסוואלד.
מה דהקשה מעכ"ת על דעת ר"ת הובא במג"א (סי' תמ"ו) דעשה דרבים דחי ל"ת אף שאינו בעידנא, מסוגיא דשבת (דף קל"ב) היכי אמרינן דעשה דוחה ל"ת כגון מילה בצרעת, דבעידנא, והא בקרבנות צבור דהוי עשה דציבור לדחי לצרעת:
הנה כזה יקשה על תוס' פסחים (דף נ"ט) דעשה דפסח חמור דיש בו כרת דחי לעשה אף דאינו בעידנא, א"כ בצרעת במקום ביטול קרבן פסח לדחי, אך בזה י"ל דוקא לעשה דוחה, אבל ל"ת לא, אף דעשה דוחה ל"ת מ"מ ל"ת חמיר, כדאיתא יבמות (דף ז') וכן דייקא לישנא דתוס' דכתבו דוקא ל"ת דחמיר, משמע דתרווייהו בעינן, דהנדחה עשה והמדחה הוא עשה דחמיר, [ומ"מ יש לדון בק"ו, כיון דעשה דחמיר דחי לעשה הקל, מכ"ש דלדחי לאו דנדחה תמיד מפני עשה הקל]:
ובעיקר קושייתו לק"מ, דלכאורה קשה אמאי לא אמרינן בקיצור, דעבודה אינו דוחה לצרעת היא עשה ול"ת, וצ"ל דמ"מ הי' מוכח דצרעת חמיר משבת, דהרי עבודה דוחה שבת, אף דהוא עשה ול"ת ואינו דוחה צרעת מש"ה קאמר דאינו ראיה די"ל דשבת נדחה דהוא בעידנא משא"כ צרעת, א"כ י"ל בודאי שורש הטעם דהוי עשה ול"ת, אלא דמחלק דעבודה אף דחמיר כ"כ דדוחה עשה ול"ת דשבת, היינו כיון דהוי גם בעידנא, אבל צרעת כיון דהוי עשה ול"ת גם אינו בעידנא לא דחי. ובההיא עניינא נתקשייתי בתוס' שבת שם, הא דלא ילפינן מעילה בצרעת דבכ"מ עשה דוחה לל"ת ועשה, היינו די"ל דחמיר מילה דנכרתו עליה י"ג בריתות, וקשה לי, א"כ איך אמרינן שם (דף קל"ב) ר"א אמר דטעמא דאין מילה שלא בזמנו דוחה יו"ט דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה, נילף ממילה שלא בזמנו דדחי' צרעת אף דהוי עשה ול"ת, ה"נ לדחי יו"ט, וצ"ע, אח"ז ראיתי שהמהרש"א הקשה כן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |