שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/קטז
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה קט"ז
שמחה לאיש במענה, איש תבונה ממעמקים ידלנה, ער ועונה אבן פינה, יתד נאמנה, האלוף התורני המופלא נ"י פ"ה כמהו"רר שמחה בונם יצ"ו:
כבר כתבתי למכ"ת אשר שמעתי אומרים שמכ"ת הורה שמותר לכתחלה להניח יין במרתף של גוי על ידי מפתח בלא חותם על סמך הירושלמי דסנהדרין דאין מדקדקין ביין נסך, ורציתי לעמוד על עיקר הדברים ואין עמדי העתק מאותו כתב באשר לא נתחדש במכתב ההוא ממני שום דבר ועתה בשום מכ"ת התנצלותו על ההוראה ההיא שלא כן הדברים העתיק מכ"ת את לשוני ממכתב ההוא כדי לדייק בו מה שנראה לו וזה לשוני התם על פי העתקת מכ"ת היאך יש להתיר לכתחלה ע"י מפתח לחוד הא אין שום חלוק ולכתחל' צריך מפתח וחותם דמ"ש הסמ"ג גם הרא"ש בתשובה כלל י"ט סימן א' דבסברא מועטת יש להקל ליין נסך היינו דיעבד אבל לא לכתחלה דלכתחלה ודאי צריך מפתח וחותם ע"כ לשוני התם על פי העתקת מכ"ת וכתב מכ"ת על זה וזה לשונך:
הנה שותא דמר לא ידענא ואצלי הם סתומים וחתומים בשני חותמות בלא מפתח למאי נפקא מינה הביא מר תשובת הרא"ש וכו' לענין שיש להקל בסברא מועטת ביין נסך וכו' הרי כל הפוסקים והתשובות חדשים גם ישנים ממלאים על כל גדותיהם שיש להקל ביין נסך וגדולה מזו מצאתי בתשובת ר"י מינץ וכו' וכן נהג מהר"י מולין להקל כדעת יחיד אם כן אין צריך לדברי הרא"ש בזה עכ"ל כ"ת:
הנה באמת קושיא בזו לא צריכא פירוקא וכי דיוקא אתינא לאשמועינן דדוקא הרא"ש הוא דכתב כך שיש להקל ביין נסך ולאפוקי שאר פוסקים סוגיא דעלמא הוא לאתויי מלתא דאתמר בתלמוד דידן או דירושלמי ושגדולי הראשונים מהפוסקים כסמ"ג וכהרא"ש פסקו לפסק הלכה כך וממילא בתרייהו גרירו כל האחרונים וכי רבותא למיחשב גברי ואין זה אלא דבר שפתים להראות מקום על כל הפוסקים שכתבו נמי כך בלי שיתחדש בהם דבר כי בנקל יש לאדם למצוא מבוקשו מתוך המפתחות אם הפנאי מסכים לחפש בהם לכך אין מקום לקושיא זו כלל:
ומכל מקום להוציאך חלק אי אפשר ואמינא טעמא למלתא שהבאתי תשובת הרא"ש מפני שלא נמצא בשום פוסק מבואר שיש להקל כל כך ביין נסך כמו שיש ללמוד מתשובה הרא"ש דאפי' לירושלמי שכתב שאין לדקדק ביין נסך אפשר לומר דוקא בסברא מעליא או היכא דאיכא כא בלאו הכי מאן דמקיל אף על פי שהוא יחיד אית למיזל בתריה אבל בסברא קלה ומועטת ולא הביאה שום פוסק מאן לימא לן דאיכא למסמך עלה להקל אבל הרא"ש בתשובה כתב בהדיא כך דאפילו בסברא מועטת יש להקל ביין נסך ולבד מזה מה שכתב מכ"ת שגדולה מזאת מצא בתשובת ר"י מינץ שיש לסמוך על דברי יחיד ביין נסך לקולא, לא הוי גדולה מזאת דקולא שכתב הרא"ש הוי גדולה מזאת, שאפילו על סברא מועטת ולא הזכירה פוסק יש לסמוך להקל:
תו כתב מכ"ת וזה לשונך מה שכתב מכ"ת דאין שום חולק על זה דלכתחלה צריך מפתח וחותם, תמהני שהרי ר"ת והובא בתוספות פרק אין מעמידין סבירא ליה דסגי לכתחלה במפתח והובא בי"ד סימן קי"ח ק"ל קל"א גם הרא"ש סבירא ליה הכי אלא שכתב דישראל קדושים הם וכו' ולפי גרסת הגמרא דלרא"ש סגי במפתח והלכתא כותיה אין אנו צריכין לכל הראיות וכו' ע"כ לשונך:
הנה ודאי שפיר קאמינא לפי שיטת התלמוד דאנן תפסינן לעיקר ולאפוקי שיטת ר"ת אין מי שחולב על זה דמפתח לחוד לא מהני אע"ג דחותם לחוד מהני אבל מפתח לחוד ליכא למאן דאמר ומה שכתבתי שלכתחלה צריך לכולי עלמא מפתח וחותם לא לאפוקי חותם לחוד קאמינא אלא לאפוקי מפתח לחוד דלגבי מפתח צריך נמי חותם:
דהכי מוכחת הסוגיא התם בפ' אין מעמידין כמו שכתבו התוספות והרא"ש והטור י"ד סימן קי"ח וקיימא לן שיש לחלק בין שולח על ידי גוי ובין מפקיד ליד גוי, דהשולח אין עתיד לראות תותמו צריך ב' תותמות או מפתח וחותם אבל מפקיד דעתיד לראות חותמו סגי בחותם אחד:
ואם כן לפי זה דוקא חותם לחוד הוא דשרי, אבל לא מפתח לחוד דזיל בתר טעמא מפני מה במפקיד שרי בחותם אחד משום דעתיד לראות חותמיו ולהכירו והיינו דוקא בחותם שיש להכירו, אבל מפתח שאין להכירו לא מהני:
ולכך לא הזכיר הטור י"ד אלא חותם לחוד הוא דמהני להנך פוסקים דמחלקין בין שולח למפקיד אבל לא הזכיר מפתח וכן הרא"ש לא הזכיר דשרי אלא חותם אבל מפתח לא הזכיר ולא כמו שכתב מכ"ת שגם הרא"ש מתיר במפתח לחוד ולכך כתב נמי הטור על פי הרשב"א דמפתח לחוד לא הוי כחותם והיינו משום דאף על גב דחותם לחוד מהני מכל מקום מסתם לחוד לא מהני דשאני חותם דעתיד להכירו מה שאין כן במפתח:
ואל תשיבני מר"ת דסבירא ליה דמפתח לחוד מהני דלדידיה שיטה אחרת בסוגיא ההיא דלדידיה סבירא ליה דאין חילוק בין שולח למפקיד אלא מחלק בין גוי ובין ישראל משומד דלישראל משומד צריך ב' חותמות אבל גוי סגי בחותם או מפתח ושיטתו לא הוי שיטה במקום שאר פוסקים דומיא להא שאמרו דבית שמאי במקום בית הלל אינו משנה ולא אזלינן בשיטתו דר"ת אלא בשיטת שאר פוסקים דמחלקין בין שולח למפקיד ואליבייהו ליכא למאן דאמר דמפתח לחוד יהא סגי דאפילו ר' אליעזר דשרי בחותם אחד לא שרי אלא חותם אבל מפתח למוד לא סגי וכן פסקו כל האחרונים והרב ב"י והרב בהג"ה ש"ע כולהו אזלו בשיט' הנך פוסקים ולא בשיטת ר"ת ואי מכ"ת הורה דשרי לכתחלה במפתח לחוד משום דסמיך אר"ת לא טוב הורית דהרי אפילו בדיעבד לא נמצא בדברי הפוסקים שיש לסמוך עליו במפתח לחוד כמו שכתב מכ"ת בעצמו ותמה על הרב מ"ו ב"ח ומכ"ש לכתחלה לכך שפיר כתבתי דאין מי שחולק על זה לפי פי' סוגיות התלמוד מה שאנן תפסינן לעיקר כמו שהוכיחו התוספות והרא"ש:
אלא שקצת צריך עיון להנך פוסקים דסבירא להו דשרי בחותם אחד על כרחין צריכין אנו ללמד דהא דאמר רבי אליעזר מפתח וחותם היינו כמו מפתח או חותם ואם כן משמע דמפתח לחוד נמי מהני ויש לי ליישב דסבירא להו דהא דאמר ר' אליעזר מפתח וחותם ולא אמר מפתח או חותם משום דאתי לאשמועינן דמפתח לחוד לא מהני אלא צריך נמי חותם בהדיה ולא לאפוקי חותם לחוד קאתי דודאי חותם לחוד מהני כמו שהוכיחו התוספות והרא"ש מפ' כל כתבי ומשאר דוכתין ודחו דברי ה"ג ורי"ף דמצרכי ב' חותמות או חותם ומפתח ואם כן על כרחך הא דאמר רבי אליעזר מפתח וחותם היינו דמפתח צריך נמי לחותם אבל לא איפכא שחותם יהא צריך למפתח:
או יש לומר הא דאמר מפתח וחותם והוא כמו מפתח או חותם דמשמע דמפתח לחוד נמי מהני היינו בענין שיש לו היכר במפתח דומיא דחותם שיש להכירו דזהו עיקר שריותא דחותם, אבל סתם מפתח דאין להכירו ודאי דלא מהני וכל זה מובן הוא בנקל מתוך הסוגיא דפרק אין מעמידין:
ומכל מקום מה שכתב מ"ו הרב ב"ח דיש להקל בדיעבד במפתח לחוד ומשמע ליה שגם הרב בהג"ה ש"ע סביראליה כך אין לתמוה עליו דודאי טעמא דמסתבר' הוא דכיון שכתב הרב בהג"ה דבדיעבד יש לסמוך אדברי ר"ת להתיר על ידי חותם אחד אפילו בשולח על ידי גוי שאין עתיד לראות חותמו הוא הדין נמי יש לסמוך אדבריו לעתיד על ידי מפתח לחוד בדיעבד דמאי שנא:
אע"ג דיש לחלק ולומר דאפשר דלא כתב הרב בהג"ה ש"ע שיש לסמוך בדיעבד אדברי ר"ת אפילו בשולח דאין עתיד לראותו אלא בחותם משום דהגוי ירא שמא הודיעו לחבירו צורת החותם מה שאין כן במפתח דלא ירא הגוי מזה מכל מקום כיון דלא נמצא זה מבואר בדבריו משמע ליה למ"ו ב"ח מתוך דבריו כיון דסבירא ליה שיש לסמוך ארבינו תם בדיעבד בחותם לחוד הוא הדין נמי יש לסמוך עליו במפתח לחוד ולהתיר והרי זה הוא בכלל מה שכתב הרא"ש בתשובה בסברא מועטת יש להקל ביין נסך:
תו כתב מכ"ת וזה לשונך שמעתי מפי ר' מיכל שמכ"ת הגיד לו באם לא שאל את פי בענין זה ולא הוריתי לו היה אפשר למצוא צד היתר ליינות שלו והוי מיקרי דיעבד מה שאין כן אם הוריתי לו כך שמותר להפקיד אצל הגוי במפתח לחוד לא לא היה אפשר למצוא היתר ליינות שלו הנה על זה אצעק וכו' אדרבה כל שאינו שואל הרי זה מגונה וכו' וראיה לזה מתשובת מהר"ם וכו' בענין מים שאין להם סוף אם נשאת על פי חכם לא תצא מה שאין כן אם נשאת שלא על פי חכם וכו', עד כאן לשונך:
הנה הגם כי רבי מיכל לא ירד לסוף דעתי עם כל זה שפיר קאמינא דאם לא עשה כן על פי הוראת מכ"ת אלא הוא שגג בדבר והיה סבר שמותר להפקיד ביד גוי על ידי מפתח היה אפשר לו להתיר בדיעבד כיון ששגג בדבר ולא דמי לאשה שנשאת שלא על פי שאלת חכם דלא שאלה כלל לחכם אבל זה שבא לשאול למכ"ת היאך שיהא נוהג בעשיית יין בהכשר בין הגוים תו לא היה צריך יותר שהוא לא ידע לשאול על פרטי הדברים ולא היה צריך לשאול אלא על הכלל היאך שיהא נוהג בעשיית יין בהכשר בין הגוים, ועל מכ"ת היה מוטל להגיד לו כל השייך לעשות יין בהכשר בין הגוים ובכלל זה נמי הוא שצריך שני חותמות, או מפתח וחותם, וכיון שלא הגיד לו מכ"ת מאומה סבר היה שאינו צריך יותר ומיקרי שוגג גמור, אבל אשה שנשאת ולא שאלה כלל לחכם הוית כמזידה וזה ברור:
ומה שהגיד בשמי שאם עשה כן על פי הוראה לא היה אפשר למצוא היתר היינו שנכון היה לאסור את היינות ולהטיל על המורה לשלם לו הזיקו אפילו שלא מן הדין למיגדר מלתא שלא יהיו קופצים בהוראה או אפי' מן הדין הכל לפי מה שהוא המורה דאפשר דהמורה כן יהיה מן הנקראים מתכונים להזיק ולא גורמים להזיק:
אבל אגיד לך רשום בכתב אמת שר' מיכל בעל היין הגיד לי מתחלה בפה מלא שמכ"ת הורה לו כן שרשאי להניח יין במרתף של גוי רק שיהא סגור במפתח ולפי שת"ל דלא מזגינא רישא אבי סדיא וכו' על כן אמרתי בלבי שאינו כן אלא שתולה באילן גדול לעשות את עצמו כאנוס על פי הדיבר שכך הורה לו מכ"ת כדי להתיר לו בדיעבד, הגם כי גם האלוף הרא"ש מהר"ר מרדכי אויסטרליץ ר"מ הגיד לי כך עם כל זה הגדתי אליו שדבר זה תמיה הוא בעיני שיהא הוא מורה כן וא"כ הוא שהוא הורה כן לא אחריש ולא אעשה מזה דיעבד כמו שאפשר לעשות אם עשית כן שלא על פי הוראה ואחר ששמע ממני כן שכך הגדתי לו לא פעם אחד אלא שתים ושלש אז אמר לי צריך אני להגיד האמת כי לא' הורה לי כן בפירוש אלא שלא הגיד לי מאומה שצריך שני חותמות או מפתח וחותם ואני לא שמתי אל לבי לשאול על זה על פי כתבתי למעלת כ"ת האגרת הראשונה לעמוד על עיקר הדברים:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |