שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/פא
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה פ"א
נשאלתי מסופר אחד הרוצה לעבד עור לרצועות של תפילין אי מהני ליה תנאי להשתמש במה שנשתייר מהעור ההיא לתשמיש של חול או לא:
תשובה משאלתך משמע דבלא תנאי ודאי דאסור לעשות מהמותר תשמיש של חול דלא נסתפקת אלא אי מהני ביה תנאי אבל בלא תנאי משמע דודאי אסור, והא ליתא אלא דמותר לעשות מהמותר תשמיש של חול אפילו בדלא התנה מעיקרא משום דקיימא לן הזמנה לאו מילתא היא כרבא בפרק נגמר הדין דף מ"ד ובדוכתי טובא פרק מי שמתו ובפרק הקומץ וכמו שפסק הטור א"ח סימן מ"ב:
ואע"ג דנ"י סוף נגמר הדין כתב דאם נעבד הקלף לשמה אסור להשתמש בו חול והביאו הרב בהג"ה ש"ע סי' מ"ב היינו דוקא בקלף דהוי גוף קדושה התם הוא דהוי הזמנה מילתא אבל רצועות של תפילין דאינן אלא תשמישי קדושה כדאית' במגילה פרק בני העיר דף כ"ו תנו רבנן תשמישי מצוה נזרקין תשמישי קדושה נגנזין וכו' ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקמי ספרים וכו' ונרתיק של תפילין ורצועותיהן הרי מבואר דרצועות לא הוו אלא תשמישי קדושה ולא גוף קדושה ושם בתוס' בד"ה תשמישי קדושה וכו' מייתי דוכתי טובא דמשמע מהתם דרצועות לא הוו אלא תשמישי קדושה ולכך הזמנה לאו מילתא היא, כמו שכתב נ"י גופיה התם דבתשמישי קדושה הזמנה לאו מילתא היא:
וכי תימא דילמא דוקא לדידיה לנ"י סוף פרק נגמר הדין דסבירא ליה דרצועות לא בעי עבוד לשמה הוא דלא הוי הזמנה מילתא שכתב וז"ל אבל רצועות של תפילין לא בעי עבוד לשמה דמשמשים נינהו והזמנה במשמשים לאו מילתא היא עכ"ל, הרי תלי הטעם כיון דלא בעי עבוד לשמה לכך לא הוי הזמנה מילתא אבל לדידן דסבירא לן דרצועות בעי עבוד לשמה כמו שפסק הטור א"ח סימן ל"ג שמא יש להחמיר דהזמנה מילתא היא דהוה כגוף קדושה כיון שצריך עבוד לשמה כקלף:
הא לאו מילתא הוא דציצית יוכיחו דבעי נמי לשמה כדאיתא בגמרא וכמו שפסק הטור סימן י"א ואפילו הכי לא הוי כגוף המצוה אלא תשמישי קדושה ונזרקין הוא הדין נמי רצועות תפילין אף על גב דבעי עבוד לשמה מכל מקום לא הוה כגוף קדושה אלא כתשמישי קדושה ובתשמישי קדושה הזמנה לאו מילתא היא ולכך מותר לעשות תשמיש של חול במה שנשתייר מן העור שנעבדה לרצועות של תפילין אפילו בדלא התנה מעיקרא:
ועוד ראיה דמותר לעשות במותר העור תשמיש של חול מסודר דאזמניה למיצר ביה תפילין לעולם ולא צר ביה שרי למיצר ביה זוזי כדאיתא בברכות פרק מי שמתו דף כ"ג ובפרק נגמר הדין דף מ"ח וכן פסק הטור בסימן מ"ב וסודר כהאי היינו נרתיק של תפילין ורצועות של תפילין ונרתיק דין אחד להם דתרווייהו תשמישי קדושה הם כדקתני במגילה פרק בני העיר דף כ"ו ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקמי ספרים וכו' ונרתיק של תפילין ורצועותיהן וכו' הרי קחשיב נרתיק ורצועותיהן דתרווייהו תשמישי קדושה הם וכיון דנרתיק היינו סודר שרי למיצר ביה זוזי משום דהזמנה לאו מילתא היא הוא הדין נמי רצועות של תפילין מותר לעשות במה שנשתייר דבר של חול משום דבתשמישי קדושה הזמנה לאו מילתא היא:
ומכל שכן כשהוא מתנה מתחלה בשעת העיבוד דמהני ומותר לעשות במותר תשמיש של חול ולא זו בעור הרצועות דמותר על ידי תנאי אלא אף זו בקלף עצמו מהני תנאי דעד כאן לא כתב נ"י בסוף נגמר הדין בקלף דאסור להשתמש בו חול אלא היכא דלא אתני עליה מעיקרא וסבירא ליה כיון דגוף הקדושה הוא הזמנה מילתא היא אבל אי אתני מעיקרא ודאי דתנאי מהני וטעמא דמסתבר הוא דהרי עיקר איסורא דידיה אינו אלא משום דאזמניה לגוף קדושה לכותבה עליה לשם קדושה ואם הוא מתנה דיהא יכול להשתמש בו חול הרי בטלים להזמנה דידיה והוהכהזמנה ושוברה עמה לכך נראה דודאי דתנאי מהני:
והגם כי זה נראה לי פשוט מטעם שכתבתי עם כל זה לפי שמקצת תלמידים מזדנזים בדבר אמרתי להביא ראיה שכן הוא דתנאי מהני לכל מילי שהרי כתבו רבינו ירוחם ור"י אבוהב הביאם הרב ב"י ובש"ע סימן מ"ב דמותר לשנות תפילין של ראש לשל יד אי אתני עליה מעיקרא הוא הדין נמי מהני תנאי לשנות מקלף לעשות בו תשמיש של חול דליכא למימר דלא מהני תנאי אלא כדי לשנות מקדושה לקדושה אחרת אף על פי שהיא קלה מראשונה כגון מתפילין של ראש לשל יד כיון דמכל מקום קדושה היא אבל מקדושה לחול לא דאם כן אי יש לחלק בתנאי תקשה לרבינו ירוחם ולר"י אבוהב שפסקו דמותר לשנות תפילין של ראש לשל יד על ידי תנאי ומייתי ראיה מפרק הקומץ דף ל"ד דקאמר התם ולמ"ד הזמנה מילתא היא דאתני עלייהו מעיקרא, דהוא הדין דאתני תנאי לשנות תפילין של ראש לשל יד מנא להו למילף כך דילמא שאני התם דמיירי בחדתא דלא הוי אלא הזמנה התם הוא דמהני תנאי אבל בעתיקא שכבר נשתמשו לקדושה חמורה מנא להו דמהני תנאי להורידם לקדושה קלה ועוד קשיא אר"י אבוהב דפסק נמי דהוא הדין אי אתני על סודר של תפילין דמותר למיצר ביה זוזי מנא ליה הא דילמא לא מהני תנאי אלא לשנות מקדושה לקדושה אחרת אף על פי שהיא קלה מראשונה מכל מקום קדושה הוה אבל לשנות מקדושה לתשמיש של חול מנא ליה דמהני תנאי אלא על כרחך דתנאי מהני בכל מקום וכן משמע נמי מדקדוק לשון הרב בהג"ה ש"ע שכתב וז"ל ואם התנה עליו מתחלה בכל ענין שרי עכ"ל ולא הוי צריך לכתוב אלא ואם התנה עליו מתחלה שרי אלא להורות בא שבתנאי אין לחלק כלל ובכל ענין מהני אפילו שהוזמן לגוף קדושה כגון קלף מותר לעשות ממנו תשמישי של חול כיון שהתנה מתחלה עליה:
ומסתברא לי למימר כיון שרבינו ירוחם ור"י אבוהב פסקו דמותר לשנות תפילין של ראש לשל יד שנשתמשו כבר על ידי תנאי שהתנה מתחלה אית לן למילף מק"ו דמותר לשנות קלף שהוזמן לקדושה לעשות ממנו תשמיש של חול דזה פשוט הוא דבר שנשתמש בו כבר לקדושה חמורה ורוצה לשנות לקדושה קלה חמיר טפי מדבר שעדיין לא נשתמש לקדושה אלא שהזמין לכך ורוצה לשנות לחול אף על גב דהתם הוה מקדושה לקדושה והכא הוה מקדושה לחול מכל מקום כיון דהתם נשתמש כבר לקדושה חמורה חמיר טפי ואפילו הכי כתבו דמהני תנאי קלף דעדיין לא נשתמש כלל ולית ביה אלא הזמנה מכל שכן דמהני תנאי לשנות אפילו לתשמיש של חול:
והנה מצאתי אחר כך שהרב בספר לבוש מלכות כתב שצריך עיון אי מהני תנאי בקלף כיון דהוי גוף קדושה ולי נראה בפשיטות דשרי ואין זה צריך עיון כלל מטעמים שכתבתי לעיל והנראה לעניות דעתי כתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |