שו"ת מהרי"ט/א/יז

שו"ת מהרי"ט ‏ א יז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להחכם השלם כמהוהר"ר אליעזר אזכרי נרי.

(לשון הרמב"ם פ"ג דה' עדות):

שאלה אדוני שאל זו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ג דה' עדות שעדות שבשטר מדברי סופרים אנו מקיימין אותו ודבר תורה אין מקבלין עדות אלא ע"פ העדים דמפיהם אמר רחמנא ולא מפי כתבם שיש תימה בזה דבכולי תלמודא מוכח דמדאורייתא מכשרי כדריש לקיש עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד מדאמרי' בריש גטין ולרבא דאמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו לבעי תרי מידי דהוה אקיו' שטרות דעלמא ומשני בדין הוא דבקייו' שטרות נמי לא מיבעי' כריש לקיש וכו' הכא רבנן הוא דאצרוך ומשו' עיגונא אקילו בה רבנן הרי מדאוריי' אפי' בשטרות נמי לא בעי אלא רבנן הוא דאצרוך ועוד בפ"ב דכתובות גבי אלו נאמנין להעיד בגדלן וכו' פריך וקטן מי מהימן ומשני כיון דקיום שטרות דרבנן המני' רבנן בדרבנן. דעת תלמידך נוטה להסמיך דברי הרמב"ם ז"ל מהא דאמרינן ריש פר' אד"מ א' דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקיר' דיני ממונות מי בעינן דרישה ורמינהי שטר שזמנו כתוב בא' בסיון ובאו עדים ואמרו היאך אתם מעידים על שטר זה והלא ביום פלוני עמנו הייתם במקום פלוני השטר כשר חיישי' שמא אחרוהו וכתבוהו ואי ס"ד בעי' דרישה וחקירה היכי חיישי' שמא אחרוהו וכו' ומשני א"ר חנינא דבר תורה א' דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדריש' וחקירה ומה טעם אמרו דיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין מהא משמע דמה שעדים החתומים על השטר אנו מקבלין אותם אינו מן התורה דא"כ מאי פריך מההי' דשטר וכו' נימא לעולם דדיני ממונות נמי בדרישה וחקירה והכא בשטר מיירי דכמו שנחקרה עדותם בב"ד ולעולם דבעדות שבע"פ לבעי דרישה וחקירה כסתם מתני' דא' דיני ממונות וכו' אלא דמוקי רבי חנינא לההיא דשטר בדרבנן דמשני ומה טעם אמרו דיני ממונות לא בעי' כדי שלא תנעול דלת משמע דאפי' בשטר מטעם תקנתא דרבנן הוא ועוד יש ראיה לדברי הרב מההי' דאמרי' בפ"ד אחין גבי זמן דקדושין נינחיה גבי עדים זמנין דחזו בכתבא ומסהדי ורחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם ואע"פ שיש למפרשי' ז"ל דרך אחרת שם מ"מ פשטא דשמעתא כוותיה רהטא ומסתייע' נמי הך סברא מברייתא דמייתי בירוש' שהביאו הרא"ש והר"ן בר"פ מי שאחזו חומר בעדי' מבשטר אמרו עדים מת איש פלוני משיאין את אשתו מצאו כתוב בשטר מת איש פלו' אין משיאין את אשתו שנא' מפיהם ולא מפי כתבם ואע"פ דלא קי"ל הכי אלא כאידך דמייתי התם דמשום עגונא אקילו מ"מ משמע דבשאר מילי אין מקבלין עדות שבשטר.

וההוא דריש גטין ודפ"ב דכתובו' דמשמע דמדאוריית' עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותם בב"ד דמי ההי' מילתא אחריתי דלענין לחוש למזוייף ודאי לא חיישי' שנעמיד הגט או השטר על חזקתו ונעמיד את האדם או את השליח בחזקת כשר שלא זייפו דהא חזקה דאורייתא היא כדאמרי' בריש חולין ואחזוקי ריעותא לא מחזיקי' מדאורייתא ורבנן הוא דאצרוך הלכך גבי שליח וקטן המנינהו רבנן בדרבנן וכהא נר' מלשון הרמב"ם ז"ל בס"פ ז' מה' גירושין על אשה עצמה שהביא' גיטה בידה שאינה צריכ' לומר שום דבר שאינה מקלקלת על עצמה שהעדים החתומי' על הגט כמי שנחקר' עדותם בב"ד הן לפיכך נעמיד הגט על חזקתו ותנש' באם נחוש לדברים אלו וכיוצ' בהם היה לנו לחוש לגט שיתן הבעל בפני' שמא בטל או שמא החתי' עדי' פסולי' או שמא נכת' שלא לשמה אלא נעמידנו על חזקתו וכו' ע"כ ונראה דבריו מבוארי' דמדאוריית' לא מחזקי' ריעותא בגיטא דהא ודאי לא שייך התם טעמא דשלא תנעול דלת לומר מדרבנ' ולמפיה' ולא מפי כתבם לא חיישי' אע"ג דליכא טעמא דנעיל' דלת משום דאין העדי' חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם וכר' אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי הילכך לא חיישי' ולזיוף לא חיישי' דלא מחזקי' ביה ריעותא כמו שכת' הרב ז"ל ולר"מ וכתב דקרא היינו וחתם ועיקרו של שטר הם החתימו' ובשטר האשה מתגר' דכת' ספר כריתות ואין שייך זה לענין עדו' שכ' מפיהם ולא מפי כתב' וכמו שכת' התוס' דאף לר"מ בעינן שיהיו שם עדים להחזיק' מגורש' דאין דבר שבערוה פחות משנים.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף