שו"ת מבי"ט/ג/רב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה אלמנ' עשת' שליח בעדי' לתפוס בעד' מטלטלין למזונותי' וכן עשה השליח ילמדנו רבינו אם מועיל תפיסה זו כיון שלא תפסה היא בעצמ' דהא כתב ריב"ש ז"ל בתשובותיו סי' ק"ז ועוד צריך בתפיסה זו שתתפיס היא בעצמה ולא ע"י אחר ואפילו עשתה אותו שליח לתפוס בעדי' משו' דקי"ל התופס לב"ח במקו' שחב לאחרי' לא קנה והוכיח' המפרשי' ז"ל מההיא עובדא דיימר בר אשו דאפי' כשעשאו שליח לא קנה וכאן הרי יש חוב לבעלי המתנה בתפיסה זו כיון שהנכסי' היו מספיקי' לכול' אם לא מחמת תפיסה גם כשאין חב לאחרי' דקנה דעת הרא"ה דדוקא כשינשאו שליח בפי' לתפוס וכו' ע"כ הילכך הכ' נמי הרי מ"מ יש כאן חוב שאילולי תפיסה זו היתה ניזונת מתחת יד היורשי' והיו נושאין ונותנין היורשין בשלה' כרצונ' ועכשיו הרי על נכסיה' אריא קא רביע (אנכסיהו) מעתה יש לנו לומר דלעול' לא תועיל תפיסת האלמנה אלא כשתתפוס היא בעצמ' או דילמ' כיון דמ"מ הרי היורשין חייבין במזונות האלמנה אין כאן חוב לאחרי' וההיא דריב"ש ז"ל היינו משו' דהיה חב לבעלי המתנה בתפיסה זו אבל כל שאין כאן אלא היורשין לבד לא מקרי תופס לב"ח במקו' שחב לאחרי' ומהני תפיסה אפי' על ידי אחרי' כשעשאו שליח בפירוש לתפוס וכדמסיי' ריב"ש ז"ל בלשונו יורינו המור' מה הוא הדין מפני שנפל מחלוקת בזה וכל אחד מחזיק בסברתו ונרא' לו סברתו פשוטה וסברת האדון תכריע:
תשובה האשה עצמה שתפס' למזונותי' במקו' שחב לאחרי' שלא נשארו נכסי' ליורשי' שיגבה מהם הב"ח מוציאי' מתחת ידה כי החוב הוא חיוב מן התורה והמזונות של האלמנה הם מתקנת חכמי' ואפי' מזונות א"א דאלימי ממזונות האלמנה אם תפסה האשה מוציא ב"ח מידה כמו שכתוב בח"מ סי' צ"ז ומה שאמרו אלמנה שתפסה תפסה הוא במקו' שאין חוב לאחרי' שאין שום ב"ח על בעלה ואפי' שיש ב"ח יש נכסי' ליורשין כדי החובו' ותפיסתה היא תפיסה שלא תצטרך לטרוח אחר היורשים שיתנו לה מזונות אלא שצריכה להראות מה שתפסה ויקצבו לה מהם מזונות ואם תפס אחר בעדה כשהוא חב לאחרי' ואפי' עשאוהו שליח מוציאין מידה ואפי' שיש מי שסובר ששליח תפיסתו תפיסה אפי' חב לאחרי' ויש ג"כ דרכי' שתפיסה לב"ח כשחייב לו ג"כ הויה תפיסה במגו דזכי לנפשיה (וגווע) [וגורע] אחריני היינו כשתופס לב"ח לא למזון האשה כשחב לב"ח שאפילו תפסה היא בעצמה מוציאין מידה כמו שכתבתי אבל כשאין חיוב לאחרי'( במה) בתפיסת (תפיס' בין) התופ' בעדה אם הוא שלוחה הווייה תפיסה כמו תופס לב"ח במקו' שאין חב לאחרי' דתפיסה ואפי' שלא הגיע עדיין ליד המלוה או ליד האשה וכתב בח"מ סי' ק"ה ואם הנפקד מסרו ליד המלוה אין זו פשיעה ואפילו היה ש"ש אינו מתחייב בכך לפי שאו' למפקיד אלו החזרתים לך היה גובהו ממך או משאר נכסיה ע"כ ומשמע דדוקא בבעל חוב שהיה גובהו ממנו אבל במזונות האשה שאם לא היה הנפקד מוסר בידה לא היתה היא יכולה לגבות מהיורשים אלה מזונות מזמן לזמן הקציבת ב"ד אלא א"כ היתה תופסת הרבה שלא מדעתם התם היינו משום דבאו ליד נפקד מיד הלוה ולא היה לו רשות למסור אלא בידו אבל כשתפס שלוח' שלא מדעת' הוי כתפסה היא אפילו שלא הגיע עדיין לידה כ"ש הגיע לידה מיד שלוח' כיון שבתפיסה זו אינו חב לאחרים המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |