שו"ת מבי"ט/ג/עה
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן קבל נזירות שמשון זה נוסחו הריני מקבל נזירו' שמשון בר מנוח בכל תנאיו שלא לדור בטוקאת אחר חופתי אלא ג' שנים שלימות ואח"כ אבא לצפת תוב"ב ואם לא אמצא אז שייר' אעקור דירתי מהעיר טוקאת ואעמוד בכפר הקאטרא"גיש עד אמצא שייר' לבא ועתה שאל השואל אם יש היתר לנזירות זה:
תשובה אעפ"י שהנזירות הוא בלשון שבועה יש רוב פוסקי' שאומרי' שחל הנזירות ועליהם אנו סומכים לעולם כשאין שום טעם אחר לצרף עם זה שלא יחול הנזירות ונזירות זה לעלות לאר' ישרא' הוא אפי' שהיתה שבועה שיש לה התרה אין מקום להתירה כי היא לדבר מצוה וחייב לקיים נדרו לעלות ולפייס את אשתו שתבוא עמו כיון שאמר לעקור דירתו ואם לא יוכל יקיים הוא והאשה מפסדת תוספת אם אינה רוצה לעלות וראיתי מה שכתב החכם מאריה דארעא טוקט מרביץ תורה בקהלו' כהר' יוסף מזרחי נר"ו וצדד צדדים והאריך להיתר נדר זה להיותו בלשון שבועה שלא לדור בטוקאט ומזה כמה שנים נשאלתי כמה פעמים על נזירות שמשון כיוצא בזה בלשון שבועה ומעולם אני המיקל בהתרת שבועות ונזירו' בזמן הזה לא הקלתי בטעם זה שבלשון שבועה מפני שיש מחלוקת פוסקים בזה אלא בצירוף טעם אחר כמו אם לא אמר כל תנאי נ"ש כי יש גם בזה מחלוקת מפרשים אם חל הנזירות אם לאו וכיוצא בזה אז אני סומך על ענין לשון שבועה וגם חכמים מפורסמים בדור אינם מקילים בנזירות בלשון שבועה ולפעמים אני מקל אפילו בנ"ש כשהוא באופן שאם היה נדר או שבועה היה כעין טעות שלא היה צריך התרה אלא מדרבנן גם כשהוא נ"ש בתנאיו אינו חל מן התורה וכיון שאין בו התרה אינו חל והיות הנדר או השבועה כעין טעות הוא כשניתר הנדר על ידי פתח ולא בחרטה לחודא שיש שלשה אופני התרה בחרטה על הנדר או על השבועה או בחרטה דפתח איהו פתח לנפשיה או דפתחי ליה פתח ב"ד אדעתא דהכי מי נדרת כמו שהארכתי בכל זאת בתשובת ק' ותשובת תל"ד מתשובותי שנמצא שלא היה מעולם נדר אלא כעין ד' נדרי' כמו שכתב הרא"ש ז"ל והריטב"א גם כן כתב אין חכם מתיר אלא כעין ד' נדרים פירוש שיש לו פתח ברור נראה לעולם שדומה לנדרי טעות או נדרי שגגות וחביריהם ואם כן בנ"ש דנ"ד אם יתחרט בסוף הזמן דפתחי ליה פתחי שמים אם התר זה גורם למצוה ולשלום וקיומו גורם עבירה וקטטה נראה דמשוו ליה כעין נדר טעות ולא הוה בעי התר חכם אלא מדרבנן אי הוה נזירות לחודיה והשתא דהוי נ"ש דליכא שאלה שרינן ליה בלא התרה דבנדר ושבועה דמדאורייתא בעו התרה תקינו רבנן דאפילו דלהוי כעין טעות דאינו חל אלא מדרבנן שיתירו לו מדרבנן אבל בנ"ש אי הוי כעין טעות לא תקנו לו התרה כיון דבנ"ש דחל מן התורה לית ביה התרה ואע"ג דנ"ש דנ"ד הוי לדבר מצוה לעלות לארץ ישראל אפ"ה אי פתחי ליה ב"ד פתחי שמים דאיכא מצוה טפי ושלום בביתיה עם אשתו ומזונו' רווחין ולא אתדר ליה בא"י אשוו ליה להאי נ"ש טעות ושרו ליה בשיקול דעתם ביראת ה' המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |