שו"ת מבי"ט/ג/לח
|
< הקודם · הבא > |
שאלה יורנו מורנו על כותל השותפין שרצה אחד מהם להגביה אותה שלא מדעת חברו אם יוכל חברו לעכב ואם עבר והגביה ובנה אם הוא חייב לסתור:
תשובה כתב הרמב"ם ז"ל פרק ג' מהלכות שכנים כותל חצר המבדיל בין שני השותפין שנפל יש לכל אחד לכוף את חברו לבנותו עד גובה ארבע אמות כו' רצה האחר והגביה הכותל יתר על ד' אמו' אם בא ובנה כותל אחר גבוה כנגד שביניה' מחייבו אותו חלקו וכו' נראה בפירוש שיכול האחד להגביה בלי רשות חברו ובחשן משפט סי' קנ"ז י"א רצה האחד להגביה יותר מד"א הרשות בידו שיד שניהם שוה בו וכל אחד יכול להשתמש בשלו וכו' ובלבד שלא יגביה כל כך שיתקלקל הכותל בכך לדעת הבקיאים וא"א הרא"ש ז"ל כתב שחברו מעכב עליו לומ' חצי המקו' של כותל שלי ואיני רוצה שתתמעט האויר שלי כי אני רוצה להשתמש על חצי המקום שלי ע"כ ונרא' לי כי מה שכתב הרא"ש ז"ל הוא דווקא על כותל שבין שתי חצרות שהגבהת ארבע אמות שכופין זה את זה הוא משום היזק ראיה יכול חברו לעכב שלא יגביה יותר כי הוא רוצ' להשתמש בחצי אויר הכותל שלו שהו' נוח להשתמ' בו בגובה ארבע אמות אבל כשהוא גבוה הרבה שאינו משתמש בחצי אויר הכותל אינו יכול לעכב עליו ועל זה כתב רבינו ירוחם שכופה לסתור אם בנה למעל' מארב' אמות כיון שהיה יכול להשתמש בו כשהיה גבוה ארבע אמות ועתה שהגביהו אעפ"י שאויר חצי הכותל שבצדו הוא מגולה ג"כ כמו שהיה קודם אינו נוח לו להשתמש בו מצד גובהו ואם כן דשהכותל גבוה יותר שאין משתמש בחצי האויר של כותל שאינו נוח תשמישו אפי' לדעת הרא"ש ז"ל יוכל להגביה יותר כל כמה שאין הכותל מתקלקל לדעת הבקיאים והביא לשון רבינו יונה ז"ל שכתב כותל המשותף בין שנים ובא אחד מהם לבנות עליו ולהגביהו חברו מעכב עליו כיון שלא התנו מתחלה להגביהו יותר משיעור זה ואם נהגו השותפין להגביהו כל זמן שירצה הכל כמנהג המדינה ע"כ ובחידושי רבי יונה ז"ל מצאתי לשון זה וכתב יותר לפי שאין הכותל הגבוה מתקיים כל כך כמו הנמוך ואם נהגו השותפין להגביה וכו' הכל כמנהג המדינה וכן שנינו בתוספתא מקום שנהגו לבנות שתי' ושלש דיוטות בונין הכל כמנהג המדינה ע"כ וכתב אחר כך שיש מן הגאונים ז"ל שאומרים שיכול השותף להגביה ולבנות בכותלו ולשלם לחברו כפי מה שנפחת בכותל מפני הכובד שהכביד עליו כו' ונראה כי לדעת רבינו יונה אין טעם עיכוב ההגבה' מפני שיוכל להשתמש באויר חצי הכותל שלו כמו שכתב הרא"ש ז"ל אלא מפני כובד הכותל שאינו מתקיים כל כך כשמגביהין אותה יותר ואפילו הכי כתב שאם נהגו להגביה' כל זמן שירצ' הכל כמנהג המדינה שנראה שאפי' שידוע שאינו מתקיים כל כך כשמגביהין אותה הולכים אחר מנהג המדינה להגביהה וכמו ששנינו בתוספתא מקום שנהגו לבנות שתים או שלש דיוטות בונין הכל כמנהג המדינה ואם כן בנדון דידן אם כותל זה הוא בין חצר לחצר שאינה גבוה אלא ארבע אמות לדעת הרמב"ם ז"ל וליש אומרים שהביא בחשן משפט הרשות בידו להגביה יותר וגם לרבינו יונה יכול להגביה כיון שהטעם הוא משום כובד אין עכוב זה אלא כשבא להגביה הרבה שכתב כיון שלא התנו מתחלה להגביה יותר משיעור זה ולא כתב שלא התנו יותר משעור גובה ארבע אמות ואם הנדון דידן הוא שמגביה הכותל לעשות עליה על גב ביתו הרי כ' רבינו יונה ז"ל אפי' שהכותל כשמגביהין אותה אינ' מתקיימת כל כך הכל כמנהג המדינה והוא ידוע כי בכל אלו המדינות הוא מנהג לבנות עליות מריוחות על רוב הבתים וגם בכותלים שבין שני שותפים בונה כל אחד עליה על ביתו וכותל משותף ביניהם וא' שרוצה לבנות עליה בונה ומגביה הכותל ואם שכנו השותף באותה הכותל של הבית שלמטה רוצה לבנות גם הוא עליה אז פורע לו חצי הוצאה כותל העליה וכן אנו דנין פה צפת בכל יום וכמו ששנינו בתוספתא שנים או שלשה דיוטות שהן כמו עליו' וזהו בכותל שותפין ואם הכותל כלו של אחד פשיטא מי מעכבו לבנות עליות גדולות בצורות בשמים ואפילו לדעת רבינו אשר ז"ל אין כאן טעם שרוצה להשתמש בחצי אויר שלו אם הבתים של שני שותפים הם בנויות ובא אחד מהם לבנות עליה על ביתו ומגביה הכותל שבינו לבין שותפו בכותל של מטה וגם רבינו ירוחם ז"ל לא כתב אפילו בנה יסתור אלא על טעם הרא"ש ז"ל שיכול להשתמש בחצי אויר של כותל שלו בכותל שבין חצר לחצר שנבנית משום היזק ראיה ד' אמות ונוח תשמישו כמו שכתבתי וגם לדעת יש מן הגאונים אפילו שהי' נפחת הכותל בהגבהה כתב שיכול לבנות ולשלם כפי מה שנפחת אבל אחר שהמנהג הוא לבנות עליות בין השכנים אין שום אחד שיוכל לעכב בדין תורה והגידו לי כי בנדון דידן אינו בונה עתה עליה על הבית אלא שרוצה להגביה ביתו של מטה וצריך להגבי' הכותל שבינו ובין שכנו כמו קומת אדם פחות או יותר והוא דבר פשוט שיוכל להגביהו לכ"ע כמו שכתבתי למעל' ואם ירצה שכנו גם כן להגביה ביתו יוכל וישלם חצי הוצאת ההגבהה שהוציא זה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |