שו"ת מבי"ט/א/רעד
|
< הקודם · הבא > |
על דבר שטר פשרה שכתוב בו שלא תוכל מ"ר ריינה לא היא ולא אחר בעדה לטעון שום טענה ולא לתבוע שום תביע' לא מירושת אמה ולא מכתובתה ולא מעזבון אביה ולא שום דבר בעולם מכ"ר גבריאל כל זמן שיהיה בחיים כ"ר יעקב בעלה רק אחרי מותו ובגלל הדבר הזה נתחייב כ"ר גבריאל הנז' להשלים לה כל הנמצ' אתה בבית אחרי מות כ"ר יעקב הנז' כסף או שוה כסף על פי תביעתה כמשפט כל סכי כתובתה נדוניא ומוקדם ומאוח' ככל הכתוב בכתובתה אז הכל יפרע לה כ"ר גבריאל הנז' משלם בלי שום ערעור ופקפוק בעולם תוך ג' חדשי' למיתת אחיו כ"ר יעקב הנז' ועל זה שיעבד כ"ר גבריאל הנז' כל נכסיו שקנה ושיקנ' כו' ושם הבתי' אשר הם דרי' בהם אפותיקי לגבות מהם מ' ריינה כל סכי כתובתה כנ' ולא יהיה רשות לכ"ר גבריאל הנז' למכו' ולא למשכן ולא לתת במתנה ולא לשעבד הבתים הנז' אשר היו אחיו כ"ר יעקב ואשתו ריינה דרי' בה' עכשיו לשום אדם בעולם לפי שהם תחת שעבוד כתובת' כנז' וחומ' אחריות וכו' קבל וקנינא מכ"ר גבריאל הנז' קודם אחיו כ"ר יעקב ובאו כל נכסיו לידו כי היה הוא היורש שלא היו לו בנים לר' גבריאל ואח"כ כשמת כ"ר יעקב בשעה פטירתו הקדיש חצי בית קדש לעניי' ורינ' אשתו אומרת שהקדיש דבר שאינו שלו כי כל העזבון שירש מאחיו הוא משל אביה ישועה ויש לה תביעות על גבריאל הנז' מצד עזבון אביה ומצד ירוש' כתובת אמה עם אביה וגם שנשאת אח"כ לר' גבריאל הנז' והכניסה עמה כל נכסי אביה ולא היה לה עם אביה כי אם כתוב' מועטת ואח"כ הכל בא לידי בעלה עם הבתים ולא היה יכול להקדיש הבית כי הוא דבר שאינו שלו והאדון כמלאך אלהי' לדעת דרך ישכון אור:
תשובה גם כי לא נתחייב כר' גבריאל כי אם על כל סכי כתובת היא יכולה לתבוע ג"כ כל הזכו' שתמצא שיש לה על נכסי כר' גבריאל מצד ירושת נכסי אביה וכתובת אמה שכן כתוב בשטר שלא תוכל מר' ריינ' לא היא ולא אחר בעד' לטעון שום טענה ולא לתבוע שום תביעה לא מירושת אמה ולא מכתובתה ולא מעזבון אביה ולא משום דבר בעול' מכר' גבריאל הנז' כל זמן שיהיה בחיי בעלה רק אחרי מותו ובגלל הדבר הזה נתחייב להשלים לה כו' נראה כל התביעות שמזכיר שאינה יכולה לתבוע מחיים יכולה לתבוע אחרי מותו ומפני שתארי' על התביעות הנז' נתחייב מעכשיו להשלים לה סכי כתובתה ואחר שישלים לה תתבע שאר התביעות אם תברר שיש לה זכות בהן וגם כשמת כר' גבריאל הנז' ונשא' כר' יעקב הנז' בעלה בחייה ונכנסו לידו כל נכסי אחיו כר' גבריאל כי הוא היה היורש ומת גם הוא אח"כ ישלמנה לה כתובתה כמו שנתחייב ואח"כ תתבע שאר התביעות אם יהיה לה זכות בהם אבל אחר שנשאת היא אח"כ ומתה נראה שאין היורשים יכולים לתבוע תשלום כתובתה שהיה לה עם כר' יעקב בעלה מנכסי כר' גבריאל הנז' כמו שנתחייב מפני שהיא הית' חייבת שבועה כמו שכתוב בשטר ע"פ שבועה כמשפט ואין אדם מוריש שבועה לבניו זולת מה שכבר החזיקה חפצים ותכשיטין ונשאת בהן ומתה אמרי' דאדם מוריש שבועה לבניו כמו שהבי' המרדכי פ' כל הנשבעין נוסחא ראשונה וא"כ ישבעו היורשים שאינם יודעים שנפרעה מכתובתה כי אם מה שהחזיקה בו ונשא' ואם כל מה שהחזיקה בו אינו מספיק לסך הכתובה שנתחייב עליה כר' גבריאל הנז' אינם יכולים לישבע על המותר וליטול דאין אדם מוריש שבועה לבניו במה שאינו מוחזק כדאמרי' ובמוחזק מיהא נראה דמודו כ"ע אע"פ שלא הביאו אלא המרדכי הרי הביא ראיה משטר כיס היוצא על היתומים וכו' ונ"ל ראיה ג"כ ממאי דאסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואי עבד כר' אלעזר דאמר יורשים נשבעים ונוטלים עבד כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ז מה' מלוה ולוה ואם עבר הדיין והשביע יורשי מלוה וגבו את חובן אין מוציאים מידם וכיון דבדיעבד אי גבה מה שלא היה מוחז' בו בשבוע' אין מוציאין מידו הכי נמי כשהיה כבר מוחזק ישבע לכתחלה ובנ"ד ישבעו היורשים על מה שמוחזק כדאמר ועל השאר יביאו ראיה לפני ב"ד וכן תביעת עזבון אביה וכתובת אמה יכולים לתבוע אם נשארו נכסים מכר' גבריאל ויעמדו לדין אם יבררו שיש להם זכות יפרעו מאותם הנכסים. ואם לא ימצאו נכסים אחרים אלא חצי הבית שהקדי' כר' יעקב שהיתה של כר' גבריאל ובאה לידו בתורת ירושה נר' דאם היורשים מבררים וזוכין בדין על נכסי כר' גבריאל ולא ימצאו ממה לגבות שיגבו מן הבית אחר פדיון כדתנן פ' שום היתומי' המקדי' והיתה עליו כתובה וב"ח כו' פודה ע"מ ליתן כו' וכתב הרמב"ם פרק י"ח מהלכות מלוה לפיכך לכשתפדה ותצא לחולין ביד הלוקח ובא בעל חוב ויטרוף אותם ובהלכות ערכין פרק שביעי כתב כשימכור הקדש הקרקע שלו השדה לחולין יש לבעל חוב ולאשה לגבות מן הפודה שהרי שעבודה עומד על קרקע זו הא למה זה דומה לב' לקוחות שכתב לראשון דין ודברי' אין לי עמך נמכר לשני שהוא טורפ' מן השני ע"כ ורוב המפרשי' ז"ל כתבו דבקרקע אין הקד' מפקיע מידי שעבוד ודין המשנה שבערכין אינו מפני הפקע' שעבוד אלא כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון כמו שכתב הרב בעל מ"מ שם פי"ח וכן בח"מ סי' קי"ז כתב דקדושת דמים אינו מפקיע אלא יפדנו המלוה בדבר מועט וכו' וכתב דאם הקדיש כל נכסיו אפילו קדושת הגוף אינו מפקיע מידי שעבוד אלא פודהו בדבר מועט וכו' והרמב"ם ז"ל כתב פ"ז מהלכות ערכין שאם הקדיש כל נכסיו ההקדש מפקיע השעבוד שקדם אבל כשתמכו' ההקד' הקרקע יש לבעל חוב ולאשה לגבות מן הפודה וכו' וכמו שהבאנו למעלה לשון הרב ז"ל וא"כ אפילו לדעת הרב ז"ל דהקד' מפקיע אפילו הקד' דמי' שיש תקנה לב"ח לגבות חובו ולהכי בנדון זה אם יתברר לפני ב"ד שיש ליורשים זכות בנכסי כ"ר גבריאל יש להם תקנה לגבות מן הבית כיון שאין לו נכסים אחרים וכל זה הוא אפילו היה הקדש זה לבדק הבית אבל כבר כתבו המפרשים ז"ל דסתם הקדשות בזמן הזה הם לעניים ואין הקדש זה מפקיע מידי שעבוד וכמו שהשיב הרמב"ן ז"ל תשובה רס"ט וכן הרשב"א ז"ל סי' תרי"ח על מי שהקדיש נכסיו והיה חייב לחבירו מנה השיב דמלוה גובה מן הקדש דסתם הקדש לעניים ונראה דאינו צריך שום פדיון אפילו בדבר מועט כקדושת דמים בבדק הבית דהקדש עניים אין בו שום קדושה דממון הדיוט הוא ואסור להלוותו ברבית כמו שכתבו המפרשים ז"ל וכמו שהשיב הרא"ש ז"ל כלל י"ג דבהקדש בדק הבית אפילו אינו קדושת הגוף אלא קדושת דמים מותר להלוותו ברבית דאחיך כתיב ולא הקדש אבל הקדש שבזמן הזה שהוא לעניים או לת"ת אחיך הם וברבית דרבנן דוקא כתב דמותר ונ"מ דהקדש עניים הוי כשל הדיוט ואינו מפקיע מידי שעבוד ולא יצטרך שום פדיון לגבות ממנו הב"ח כשאין לו נכסים אחרים לפרוע מהם החוב ואין לבעל האשה שמתה תחתיו שום זכות במה שיגבו היורשים כי היא מלוה ואין הבעל יורש במלוה אשתו כמו שהביא בא"ה בשם אביו הרא"ש ז"ל סי' צ' שאם היה לה מלוה ביד אחרים כשנשא' ומתה קודם שגבתה שאין בעלה יורש המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |