שו"ת מבי"ט/א/ד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן ושמעון היו שותפים וראובן לקח סחורה או לוה מעות מאחר בלי ידיעת שמעון וגם לא היה בעיר כשלקח ראובן הסחורה וגם אומר שלא הגיע לידו ולא נהנה בדבר מזאת הסחורה ועתה בא לוי שנתן סחורה לראובן ואומר לשמעון מאחר שאתה שותפו אתה ערבו פרע לי ושמעון אומר לאו בעל דברים דידי את ואיני חייב לך כלום הדין עם מי גם דעת הרמב"ם ז"ל בזה ילמדנו רבינו מה היא:
תשובה שאלה זו נשאלה מהרא"ש ז"ל והשיב וז"ל על שמעון ועל ממונו לא חל שום שעבוד דנהי שהיו שותפין בממונם מכל מקום כל זמן שלא שעבד גופו וממונו לא חל עליו שעבוד שאין שמעון משתעבד במאמר ראובן כל זמן שהוא בעצמו לא הקנה להשתעבד אמנם אם יש ממון השותפות ביד שמעון יגבה לוי חובו מחלקו של ראובן עכ"ל והרמב"ם ז"ל ג"כ הוא דעתו דפשיטא דלא נשתעבד שמעון בשעבוד ראובן ואפי' לראובן אינו חייב שמעון לפרוע חלק החוב אם לא שהיה ביד שמעון ממון השותפות כדי החוב דאי לאו הכי איכא למיחש שמא עשו קנוניא על שמעון ואפי' היה חוב, בשט' כמו שכתב הרב ז"ל בסוף הלכות שלוחין ושותפין וצריכין אנו לומר לדברי הרא"ש ז"ל כי היכי דלא תקשי להרמב"ם ז"ל דהא דקאמר אמנם אם יש ממון השותפין ביד שמעון יגבה לוי חובו מחלקו של ראובן דהיינו כשאומר שמעון שאינו יודע בחוב זה וראובן אינו מכחישו אבל אם ראובן מכחישו ואומר שהוא יודע בחוב שהי' על השותפות ולא נפרע ישבע שמעון שבועת היסת או על ידי גלגול שאינו יודע שחוב זה אצלם וישלם ראובן החוב משלו ושלו'. מאת משה בר יוסף זלה"ה מטראני
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |