שו"ת הרשב"א/ז/רצה
שו"ת הרשב"א 
ז רצה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד אמרו בירושלמי (סוף פ' כיצד מברכין ובס"פ לולב וערבה) מי שסוכתו ערבה לו ביום טוב האחרון של חג הרי זה מקדש בתוך ביתו ואוכל בסוכה עד כאן. משמע שיכול אדם לקדש שלא במקום סעודה היכא שהתנה כגון זה ופליגא דשמואל דאמר שמואל (פסחים ד' ק"א) אין קידוש אלא במקום סעודה ושלא חלק בין התנה ללא התנה. ועוד מדאמרינן אמר אביי כי הוינן בי מר וכו' ואילו יכול להתנות על זה מפני מה אמר להם טעמו מידי והעיקר הוא כתלמודא דידן ולא שבקינן תלמודא דידן מפני הירושלמי. ולכן אסור לקדש שלא במקום סעודה אפי' התנה:
עוד משמע בירושלמי שאמר מקדש בתוך ביתו ואוכל בסוכה דטעמיה משום בל תוסיף אם מקדש בסוכה ואעפ"י שאין כונתו להוסיף אסור מפני מראית העין שהרואה אומר להוסיף נתכוון וגם בזה חולק תלמוד דידן שכל זמן שאינו מתכוין להוסיף מותר אף לכתחלה ולכן מותר לאכול ולקדש בסוכה אף לאחר זמנה וגם לאכול מצה אחר הפסח וכיוצא כאלו כל היכא שלא נתכוון להוסיף וזהו העיקר כך שמעתי ממורי נ"ר: |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |