שו"ת הב"ח (הישנות)/קא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בעל שהיה עתים שוטה ועתים חלים וחלימותו היה על המעט והלך בדרך למרחקים בשטותו והאשה עגונה זה יותר מעשר שנים ומתגוררת אצל אביה ואחיה ברחוק ממקום מושב ב"ד שהבעל רגיל לבא שם יותר מחמשים פרסאות מה דינה של אשה זו אם יש לה תקנה לעשות שליח קבלה במקום מושב ב"ד הנזכר שכשיבא הבעל לשם בחלומותו יכתוב גט ויתננו ליד השליח קבלה ואח"כ יודיעו הב"ד שבמקום כתיבת הגט לב"ד שהוא סמוך למקום האשה שבפניהם קבל השליח קבלה הגט מיד הבעל בשעת חלומותו כי קשה על האשה להתעכב במקום מושב הב"ד שהבעל רגיל לבא שם עד שיבא לשם מכמה חששות שמא לא יבא עד זמן מרובה ושמא לא יהיה אז שעת חלימותו ושליח להלכה ודאי אי אפשר פן יחזור לשטותו בין כתיבה לנתינה:
תשובה תחלה נעתיק לשון הטור בשם הר"פ ונפרש אותו ואח"כ נבא לנ"ד וז"ל אבל נכון שלא תעשה אשה שליח לקבלה שאין אדם יכול לצאת ידי חובתו נקי כי ברוב הפעמי' איננו מצוי שיהיו ג' בנ"א ידועי' וחתימתן נכרת במקום כתיבת הגט או עדים שיכירו חתימת כל הג' הדיינים וצריך שהג' דיינים שהן בשעת נתינה שיכירו החתימת שחתמו בשטר שעשתה אותו שליח לקבלה ולא סגי בחתימת שקיימוהו מעיר לעיר דשמא לא יכירו החתימות מכלם וצריך לקיים כל שלשה בגט דקיום שטרות כו' לכך נכון להחמיר שלא לעשות שליח לקבלה עכ"ל. ולכאורה האריך וכפל הדברים ללא צורך אבל כי מעיינת ביה תראה ותבין שדבריו ברורים וישרים והוא כי הי' פשוט להר"פ כמו שהוא האמת דחתימת שני עדים שחתומים בהרשאה אינם ידועים וחתימותיהם אינם ניכרים כלל במקום אחר כי רגילים להחתום מי שיודע להחתים בטוב בכתיבה יפה אעפ"י שאיננו מאנשי השם רק שהוא ישראל כשר אלא שחתימת הג' דיינים שהם אנשים ידועים על ידם תתקיים ההרשאה והנה הניח תחלה הר"פ הנחה דברוב פעמים אינו מצוי שיהיו במקום האשה ג' בני אדם ידועים ושיהיה גם חתימתן של כל הג' ניכרת במקום כתיבת הגט דאעפ"י שנמצא רב אחד תופס ישיבה שהוא איש ידוע וחתימתו ניכרת בכל מקום או אפי' שני רבנים מ"מ לא נמצא ג' רבנן במקום אחד שתהא חתימתן ניכרת ומפורסמת לכל רואיהם כי זה לא נמצא כי אם בקהלות הגדולות ולא מיבעיא שלא נמצא שתהא חתימתן ידועות וניכרות לכל רואיהם אלא אפי' שני עדים לא נמצא במקום אחד שיכירו חתימת כל הג' דיינים ואחר שהניח הנחה זו כתב הנמשך מזה והוא שלפי זה נכון להחמיר שלא לעשות שליח לקבלה דכיון שצריך שהג' דייני' שהן בשעת כתיבה שיכירו החתימות שחתמו בשטר וא"א שיכירו חתימת עידי השטר אלא חתימת הג' דייני קיום וצריך שיכירו כל שלשתן וזה לא נמצא ברוב הפעמים ואעפ"י שרגילים השלוחים לקיים כל החתימות בכל עיר ועיר א"ה לא סגי דשמא לא יכירו החתימות מכולם כי אפילו אם לא יהיה רק ב"ד אחד שלא יכיר חתימת כל הג' דיינים שלפניו לא הוי קיום כי צריך לקיים כל ה"ג ולפי שהב"ד שבמקום כתיבת הגט יהי' חוששין לעיגונא דאיתתא כי שמא ילך הבעל למרחוק ותהיה עגונה כל ימיה לא יהיו חוששין לזה ויבואו להקל בקיום השטרות בג' כיון שהוא דרבנן ויצוו על הכתיבה והנתינה מיד בעל ליד השליח קבלה וא"כ לא יהיו יוצאים י"ח נקיים לכך נכון להחמיר שלא לעשות שליח לקבלה כך הם פירש דברי הר"פ ומעתה בנ"ד נראה דאין להחמיר דדוקא באותו שליח קבלה במקומה והשליח ילך מעיר לעיר עד מקום הבעל התם הוא דיש לחוש לשמא לא יכירו כל הג' דייני קיום ויבואו להקל במקום עיגון ולא יהיו יוצאים י"ח נקי אבל בנ"ד דהאשה עושה שליח קבלה במקום כתיבת הגט וחוזרת למקומה דאין מקום לחששא זו אין להחמיר יותר ואעפ"י דהרמ"א ז"ל כתב וז"ל אבל י"א שנכון להחמיר שלא לגרש ע"י שליח קבלה כלל וכן נוהגין לא היתה כוונתו אלא לומר שאפילו יהיו ג' אנשים ידועים וחתימת כל שלשתן ניכרת לכל העולם א"ה אין לגרש ע"י שליח קבלה ההולך מעיר לעיר כלל מאחר שרוב פעמים אינו מצוי ג' כו' דנפק מינה חורבה לגרש אף היכא שלא יהיו ג' ידועים וחתימות כל ג' ניכרת אבל היכא דהשליח קבלה אינו הולך מעיר לעיר בזה לא דיבר הר"פ מאומה ולא כתב דנכון להחמיר בזו ודברי מהרמ"א אינן אלא דברי הטור בשם הר"פ ופשיטא דאין לנו להוסיף חומרא מדעתינו כל שלא נמצא חומרא זו בדברי האחרונים והקדמונים שהיו לנו לעינים. ואין לגמגם ולומר דכי היכא דיש לחוש להחמיר בג' דייני קיום שבמקום האשה ובמקומות אחרים כי שמא לא יכירו כל שלשתן ה"נ יש לחוש בג' דיינים שבמקום כתיבת הגט שכתבו למקום האשה שמא לא יכירו כל ג' חתימותיהם וכבר הביא ב"י לשון אחר שכתב וטוב שיהי' האנשי' ידועים כי הם יעידו בכתב ידם על כתיבת הגט ובגירושין לשלוח למקום האשה להודיע לה:
נראה לפי עניות דעתי כי אף על פי שכתב וטוב שיהיו כו' אין כוונתו כלל לומר שמטעם זה לא יעשה שליח קבלה שהרי לא הזכיר זה הר"פ וחילוק גדול יש בין זה לזה דבג' דייני קיום שבמקום האשה ובמקומות אחרים אם לא יכירו כל שלשתן אין כאן קיום כלל ומדינא אין כאן שליח קבלה כל עיקר מדרבנן ואם יבואו להקל במידי דרבנן פן ילך הבעל למרחוק ותהיה עגונה כל ימיה אם כן לא יצאו י"ח נקיים אבל בג' דיינים שבמקום כתיבת הגט אם לא יהיו ניכרי' כל שלשתן במקום האשה לא יבואו להקל להשיא את האשה דכיון דמדרבנן לא נתקיימו כל הג' יצוו לאשה שלא תנשא עד שתלך למקום כתיבת הגט או תביא שני עידים שיאמרו בפנינו קבל כדתנן בפ' המקבל האשה שאמרה התקבל לי גט צריכה שתי כתי עדים שנים שיאמרו בפנינו אמרה ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע ומאחר שאין כאן עיגון אף אם לא יהיו נכתב כל הג' שבמקום כתיבת הגט כיון שיש תקנה לזה במה שהולך למקום כתיבת הגט ומעתה לא יביאו להקל משא"כ בג' דייני קיום באם שלא יכירו כל שלשתן במקום כתיבת הגט יביאו להקל כי יהיו חוששין לשמא ילך הבעל למרחוק ותהיה עגונה כל ימיה כדאמרן ומטעם זה לא כתב וצריך אלא וטוב דמשמע דאיננו אלא על צד היותר טוב כדי שלא תהא צריך האשה לחזור ולטרוח ולהדר אחר כתי עדים שיאמרו בפנינו קבל. אבל הר"פ כתב וצריך שהג' כו' כי כן האמת דצריך ויש עיכוב בדבר כדפי':
ומה שכתב מהר"ם יפה בספרו וז"ל גם יש לחוש שמא לפעמים לא תיחוש לידע אם עשה השליח שליחתו ותנשא קודם שיגיע הגט ליד השליח שתסמוך לומר ודאי הגיע לידו וכה"ג כמה חורבות יש לחוש כו' לא ידעתי שום יסוד ומעמד לדברים הללו כי איך ניחוש לרשיעי הלא כל אשה שעושה שליח לקבלה אנחנו מזהירין אותה שלא תנשא עד שיבואו עדים ויאמרו בפנינו קבל כדתנן בפרק המקבל וא"כ אי אפשר שתנשא אלא ע"פ ב"ד ועוד היאך אפשר שתסמוך לומר שעשה שליח שליחותו כי אפילו למ"ד חזקה שליח עושה שליחתו בין לקולא בין לחומרא מה שאינו לפי האמת מ"מ אין זה אלא בדבר שהוא בידו לעשות אבל קבלת הגט מיד הבעל שאינו אלא מדעת הבעל היאך תסמוך לומר שעשה שליחתו דשמא לא היה בדעת הבעל ליתן גט כלל וכ"כ התו' בפרק המקבל דף ס"ד אהא דאמרי האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם אסור בכל הנשים שבכולם חזקה שליח עושה שליחתו וז"ל ויראה דקנסא בעלמא הוא דקנסינן ליה שצוה לקדש סתם ולא חשש על עצמו שלא יבא לידי תקלה אבל מן הדין מותר בכל הנשים דאין זה חזקה גמורה דאינה בידו לקדש שמא לא תתרצה ועוד דאזלינן בתר רובא ומ"מ מוכיח שפיר דחזקת שליח עושה שליחותו דאי לאו הכי לא היה ראויה לקנוס כאן ודבריהם אלו ברורים ופשוטים ולא אאמין שמצא הרר"ם יפה כתוב דברים אלו בשום קובץ או סדרי גיטין אלא לפי שראה כתוב בדברי מהר"ם איסירלש שאין לעשות שליח קבלה כלל עשה כונים לומר שכלל וכלל לא מחששא שמא תנשא קודם שיקבל השליח הגט מיד הבעל וכבר כתבתי שאין זה כונת הרב דלא כתב אלא דברי הר"פ בקיצר וטעמו לומר דבהולך מעיר לעיר אין לעשות שליח קבלה כלל כלומר אפילו בג' ידועים והחתומים ניכרת לכל העולם נמי אין לעשות משום דכיון דברוב הפעמים אינם ניכרים אין לחלק דלא ליפוק מיניה חורבה אבל באינו הולך מעיר לעיר לא כת' להחמיר כלל ודברי א"ח אינן אלא על צד היותר טוב לא שצריך:
וכן ראיתי בסדרי גיטין וז"ל והסכימו רבותינו הצרפתים שאין לעשות עתה שליח לקבלה אם לא שיביא השליח עדים שמינה אותו האשה לשליח כי מי יוכל להתברר ולקיים חתימת העדים ממקום אחר עכ"פ הנה מבואר שאם יביא עדים שיאמרו בפנינו אמרה אף עתה עושין שליח לקבלה ואין לחוש כלל לשמא תנשא קודם שיגיע הגט ליד השליח מיד הבעל או לשמא לא יכירו חתימות כל ג' הדיינים שבמקום כתיבת הגט שכותבים ומודיעים למקום שהאשה עומדת שם וכדאמרן הנלפע"ד כתבתי וחתמתי שמי אנכי הקטן והצעיר יואל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |