שו"ת הב"ח (הישנות)/פז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אחר שכתבתי מה שנראה לפע"ד בנ"ד ראיתי בתשובת ב"י מקצת דברים שיש להשיב עליהם ולפי שנוגעים בנ"ד אציגם כאן. ראשונה במה שהבין מדברי המרדכי והשיב על דבריו וז"ל המרדכי סוף הגהות מרדכי דיבמות מעשה שהיה בגוי שאמר בשעה שדנוהו למיתה מעולם לא פשעתי כ"א פעם אחת הרגתי יהודי בין ניקולא לאורוויק שהיה מוליך י' ליטרין ששלחה מרת יהודית לאחיה בניקולא והתירו אשתו משום מל"ת ע"י ששאלו לה אם שלחה המעות ואע"ג שלא הזכיר שם היהודי כדאמר פרק בתרא דיבמות ההוא דהוה קרי ויי לפרשא זריזא דפומבדיתא דמית ואינסב רב יוסף לדביתהו משום דידוע דליכא בעיר בזה הכינוי' כ"א הוא ותניא בתוספתא אין מעידין אם כן אלא מכירין שמו ושם עירו אבל אם אמרו אחד יצא יעיד אא"כ מזכיר כמו כן שם עירו כי הרבה שמות שוין ואף על גב דאמרינן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם ואפי' יש סימנים בגופו ובכליו הא מוקמינן התם גופו דארוך וגוץ כליו שחורים או לבנים דלאו היינו סימן מובהק אבל בסי' מובהק מעידין אף למ"ד סימנים לאו דאורייתא כדאמר בב"מ גבי נקב בצד אות פלוני עכ"ל והבין ב"י שהיה קשה לו למרדכי אמאי לא חיישינן שמא היהודי שקיבל ה"י ליטרין מיהודית מסרם ליהודי אחר להוליכן לאחיה של יהודית והשני נהרג דהא חיישינן לשאלה וה"ה ניחוש למסרם ביד אחר דהוה כמו שאלה:
ותירץ הא מוקמינן התם גופו דארוך וגוץ כלים שחורים או לבנים ולההיא שינויא דכלים שחורים או לבנים לא חיישינן לשאלה וה"ה נמי לא חיישינן למסור הפקדון לאחר והקשה ע"פ הבנותו דמי הכניסו לדחוק עצמו לאוקמי כהך לישנא אפי' לאידך לישנא דחיישינן לשאלה מ"מ לא חיישינן בפקדון שמסרנו לאחר כדתנן בפרק כל הגט אין רצונו שיהא פקדוני ביד אחר וכו' ועוד האריך ושרי' ליה מאריה לא כך היא דעת המרדכי בדיבר זה אלא כך פירושו מתחילה הביא ראייה מפרשא זריזא כי היכא דהתם אע"ג דלא הזכיר שם היהודי מתירין את אשתו כיון דאנחנו יודעים דליכא בעיר זה הכנויי' כ"א הוא ה"נ ידוע היה שמרת יהודית שלחה לאחיה י' ליטרי' ע"י פ' הלכך אעפ"י שהרוצח לא הזכיר שמו מתירין את אשתו. עוד הביא ראיי' מדתני בתוספתא בסיפא אבל אם אמרו אחד יוצא מעיר פ' בודקין אם לא יצא אלא הוא תנשא אשתו ואעפ"י שלא הזכיר שמו ה"נ כיון שאנו יודעים שמרת יהודית מסרה י' ליטרין לפ' והלך באותו דרך אעפ"י שלא הזכיר שמו מתירין את אשתו וקאמר בתר הכי דלא בעינן שיזכיר שמו ושם עירו אלא היכא דליכא הוכחה כי אם השם בלבד התם הוא דבעינן שיזכיר שמו ושם עירו וע"ז הקשה מדתנן אין מעידין אלא אפרצוף פנים וחוטם ואעפ"י שיש סימנים בגופו ובכליו דחיישינן דילמא אחר הוא דאתרמי בסימנים אלו וא"כ ה"נ אע"ג דהזכיר שמו ושם עירו נמי ניחוש דילמא איתרמי איש אחר ששמו ושם עירו ג"כ הוה כמו זה ומתרץ הא מוקמינן גופו דארוך וגוץ כליו שחורים או לבנים דלאו היינו סי' מובהק אבל בסי' מובהק מעידים וכו' ושמו ושם עירו סי' מובהק הוא ולא חיישינן דילמא איתרמי איש אחר שג"כ שמו ושם עירו כך הוא כמו זה אבל על המעשה של י' ליטרי' לא הקשה כלל דפטיטא דלא חיישינן שהשליח מסר הפקדון לאחר ועוד שהרי משמע ה"י ליטרין לאחיה הרגוהו בדרך הליכתו וה"ל כהא דתניא סוף יבמות מעשה בקולר של בני אדם שהיו מהלכים לאנטוכיא ובא הגוי ואמר חבל על קולר של בני אדם שמתו וקברתי' דאעפ"י שלא הזכיר את שמותיהם וכמו שכתב ב"י גופיה לשם בתשובתו דפשיטא דלא חיישינן לקולר של בני אדם זולת אלו שהלכו ג"כ לאנטוכיא וכמו שהביא המרדכי ראיי' מפורשת מתוספתא אבל ודאי דעת המרדכי דחיישינן לשאלה ולכן אין מעידין עליו אפי' איכא סי' מובהק גמור בכליו אלא דווקא בסי' מובהק גמור שבגופו כמו נקב בצד אות פ' דהוה סי' מובהק בגוף הגט א"נ אף בכליו מהני סי' מובהק בכלים דלאו אורחייהו לאושולינהו כדפריש בתשובתו לעיל:
ועוד הקשה ב"י לשם בתשובתו למה לא הזכירו א' מהפוסקים דמתירין האשה כשמכירים כיסו וארנקי וטבעות שלו ותי' דס"ל דהא דקאמר בברייתא כשהשליח אבד הגט דמחזירין לו אם קשור בכיסו וכו' מיירי דמצאו בעצמו ומכיר הכיס בט"ע דנאמן במגו דיכול לומר לא אבדתי ואם כן גבי עידות אשה דליכא למימר במגו אין מעידין אפי' על הכיס וכו':
ותימה אמאי לא יהיו נאמנים כשמכירים כיס וארנקי וטבעות שלו בט"ע כיון דליכא למיחש לשאלה. דהא דשליח שאבד הגט ומצאו אינו נאמן אלא ע"י מגו היינו משום חששא דשמא משקר כדי שלא להפסיד שכרו אבל עד המעיד נאמן בלא מגו ואע"ג דסי' דכיס וארנקי וטבעת לא הוי סי' מובהק מ"מ ט"ע וודאי מהני והכי משמע מדברי הרא"ש בתשובה על ההרוג שהכירו בתי שוקיים שלו בט"ע בסי' מלבושים לא הוה סי' דחיישינן לשאלה דאלמא דבדברים דלאו אורחייהו לאושולינהו כגון כיס וכו' מעידין עליו כשהכירוהו בט"ע א"נ בסי' מובהק דלא כב"י דנדחק לפרש דלרבותא נקט הרא"ש וכו' ושרא לי' מארי'. ומה שקשה למה לא הזכירו אחד מהפוסקים דמעידין עליו אם מכירין כיסו וכו' נראה כיון דלא אשכחן דתלמודא איירי בכיס וארנקי וטבעת אלא גבי שליח שאבד הגט לפיכך לא הזכירוהו הפוסקים גבי עדות אשה דמת בעלה אלא דגבי שליח שאבד הגט נמי לא הזכירוהו כי אם הטור בא"ע סי' קל"ב וכבר כתבתי מה שנראה לפי עניות דעתי ליישב זה ע"ל בתשובתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |