שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/כז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה כז

סימן כז

לב"נ הרב הנ"ל עש"ק שמיני י"ז למב"י תרכ"ג:

שאלה טבח הביא לפני החכם ריאה שיש בה קמט והי' נשבר הצלע כנגדו והשו"ב הי' ג"כ שם אצל הרב ופלפלו אם יש עוקץ בצלע ויהי' טריפה ורצו לילך לבית המטבחיים לבדוק אחר העוקץ והטבח כשמעו זאת הלך למטבחיים וקצץ העוקץ והחליקו עד שאינה נראה וכשבא הרב עם השו"ב לבית המטבחיים לא ראו שום עוקץ ורק השו"ב אמר בבירור שהי' עוקץ מה דינו של הטבח הזה בין אם הודה להשו"ב או שמכחישו:

תשובה הנה מחמת שנאבד דברי הפלפול שכ' השואל ע"י טרדותי שהנחתיו מידי לעיין בו תיכף בעת הפנאי ולכן לא קראתי היטב דברי הפלפול אך ראיתי שמפלפל בדברי התוס' המדיר [דע"ב ע"א ד"ה אי דידע] גבי אשה שכתבו שתוכל לומר משחק הייתי בך ואם רצית לאכול הייתי מונעך וכל כמה דלא הכשילתו באיסור לא הפסידה כתובתה ודימה השואל לומר כמ"כ יכול [הטבח] לומר כיון שלא באת תקלה ע"י לא מיקרי חשוד ויכול לומר הייתי חוזר ולא למוכרו בחזקת כשר הנה זה ודאי אינו ורק שם כתבו התו' ז"ל דאין להפסיד הכתובה כ"ז שלא הכשילתו בפועל אבל לענין להעביר הטבח שרצה להאכיל דבר איסור ודאי מעבירין אותו כמבואר בתשו' הרשב"א גבי שוחט שנתן לחבירו לבדוק הסכין ובדק רק שני פעמים לא כל הי"ב בדיקות ולקח זה הסכין ממנו והלך לשחוט שמעבירין אותו שנראין הדברים שרצה לשחוט בלא בדיקה וכ"כ הריב"ש בתשובה סי' קי"ג דאפי' לא הכשיל עדיין וי"ל שכוונתו הי' לבדוק עוד הסכין מ"מ מעבירין אותו אפי' בפ"א והביא ראי' מהא דטבחי ושתלא כמותרין ועומדין והובאו דבריהם להלכה ביו"ד [סי' קי"ה וקי"ט] לענין שו"ב וגם בת"ש סי' ב' בפירוש דאפי' לא הכשילו עדיין מעבירין אותו ובתשו' הריב"ש הי' ממש כמו נ"ד ששם הי' המעשה ששוחט א' אמר שראה סרכות בצלעות שנראה שנתלשו מהריאה והריאה נמכרה עפ"י שוחט אחר וכששמע השוחט הזה מקול הרעש הלך לקונה הריאה וחתכה וגם הסרכות מהצלעות הסיר וכ' הריב"ש שם למעשה להעבירו משום שנראה שרצה להכשיל ואפי' שם טען השו"ב ברי שהי' כשר והסרכות הי' במקום שהוא כשר ואפ"ה העבירו משום מעשה קלות שעשה וכ' דל"מ רק תשובה כעין דפ' ז"ב מכ"ש בנ"ד דהוי טריפה ממש לפ"ד השו"ב שאמר שהי' עוקץ ולכן הטבח שהסירו בודאי מעבירין אותו עד שיעשה תשובה דפ' ז"ב אך באם הטבח מכחיש להשו"ב ואמר שלא הסיר העוקץ ולא הי' כלל עוקץ נלענ"ד דהשו"ב נאמן יותר כיון שהי' הוא כבעלים שהוא תחת ידו ונעשה שומר עליו ובע"ד לשוחטו ולבודקו ועדיין לא יצאה מתח"י כיון שהלך להרב לשאול ממנו מה דינו נאמן השו"ב יותר מהטבח ובפרט שהי' הקצב כשאמר השו"ב כן לפני הרב ולא הכחישו תיכף בודאי דנאמן השו"ב יותר וצריך תשובה דפ' ז"ב כמבואר ברמב"ם בהל' סנהדרין אולם לפמ"ש מהרש"ל ז"ל להקל האידנא והביא דבריו הט"ז ז"ל [בסי' קי"ט] וכן באמת המנהג להקל בקד"ח בכה"ג אם הוחזק ע"ע בחזקת כשרות ורק מעבירין אותו על זמן ולכן יש להעבירו על זמן מה ובקד"ח יוכל להחזירו כנלענ"ד והי' שלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף