שו"ת דברי חיים/ב/אורח חיים/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אורח חיים ד

סימן ד

שאלה בס"ת ותפילין שכתבו בה"א שני' משם הקודש ב"ה וב"ש בצורת רי"ש וקו בתוכו ואחד רצה לפוסלו ורבים מוחים בידו:

תשובה הנה באמת דבר זה מבואר בטא"ח סי' ל"ו וז"ל הב"י שם ה"א לא תהי' עגולה כמו רי"ש כו' ומ"ט אית לי' תגא כו' ופר"ת דמיירי בעוקץ שמאחרי' ותגא פי' כי הא דאמרי' בעירובין דלמא יתבא זבוב אתגא דדלי"ת ומשוי' לי' רי"ש ומיהו בהג"ה מיי' כתב מדמשני אני קושר לו כתר משמע כפירש"י שכ' שעל פני' מיירי ואף ר"ת צריך להודות דיש לה על פני' כו' ועוד שתמונתה כמו דלי"ת ויו"ד עכ"ל אלמא דכותבין ה"א בצורת דלי"ת ממש לכ"ע ואין מחלקין בין ה"א שבשם לה"א אחרת ולכן בודאי לכתחלה כותבין שתי ההי"ן בצורת דל"ת וקו בתוך ה"א אולם בדיעבד בודאי כשר דכלל הדבר צורת האות אם לא נכתבה כהוגן אם לא נשתנה לאות אחר כשר כמבואר בהגהת רמ"א ז"ל [סי' ל"ו ס"א] ובלבוש זולת במקום שנתבאר בפירוש שמעכב ועיין במהרי"ק לענין נגיעת החיתי"ן ועיין בב"י אבל במקום שלא נתבאר דמעכב מסתמא אינו מעכב ולכן בדיעבד בודאי כשר ה"א שנכתבה בצורת רי"ש וקו בתוכה שלא נשתנה לאות אחר והנה גם בספרי המקובלים כתבי מרן האר"י ז"ל ותלמידיו נתבאר בהדי' שה"א שני' היא בצורת וא"ו ואח"כ יאריך הראש ואח"כ יעשה קו קטן מהקו שבה"א ראשונה וכן העתיקו דבריו תלמידיו במשנת חסידים ומצת שמורים ולא מצאתי בשום מקום ה"א בצורת רי"ש זולת בלבוש ז"ל הביא בשם קצת סופרים לכן לדעתי לכתחילה יכתבו ה"א שני' כבראשונה ורק החילוק בשעת כתיבה כפי מה שמבואר בפע"ח ומ"ח ומ"ש ובהקוץ היוצא יש חילוק זולת אלה השנים ה"א שני' כבראשונה אבל בדיעבד כשר בכל ענין כ"ז שלא נשתנה לאות אחר וז"ב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף