שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קעג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קעג

סימן קעג

להרב המאה"ג החריף החסיד המפורסם ירא ד' שלשלת היוחסין וכו' מו"ה אברהם חיים נ"י האבד"ק ליסקא יע"א:

שאלה אשה אחת קשת רוח גלמודה ועזובה האסורה בכבלי עיגון ר"ל זה איזה שנים אשר מת אישה המנוח ושמו מרדכי בלא בנים ר"ל לא נשאר אחריו בן או בת והי' לו אח ושמו שלמה. וזה כמה שנים אשר הלך הבחור שלמה אחי ר' מרדכי הנ"ל לשוט עלי אוכל נודר הוא ללחם אי' והרחיק נדוד מבית אביו וממשפחתו ועקבותיו לא נודעו אי' איפוא ועברו ימים ושנים עוד בחיים חיותו של אחיו ר' מרדכי הנ"ל ולא נשמע מאחיו דבר וכל ימי היות האשה הנ"ל תחת בעלה ר' מרדכי הי' רק כמשלש חדשים ובמות אישה הנ"ל התחילה לדרוש ולחקור אחרי יבמה שלמה הנ"ל לחלוץ לה להתירה לשוק ועברו עידן ועידנים וכלו עיני' מיחל ונפשה מרה לה כי אמרה לשוא תוחלתה ועתה זה איזה ימים מצאה האשת מנוח לנפשה והשיגה את גביות העדות הרצוף פה ע"י קרובה אשר גם הוא שט למרחוק לבקש לחמו והנה לשמע אזן נשמע להקרוב הזה מאיש אחד ושמו ר' ישראל מזארשין רחוק ד' פרסאות מפה איך שהבחור שלמה הי' נמצא בגורא האמור במדינת זיבען בערגין. והקרוב הנ"ל הי' שמה בגורא האמיר ועלה הגב"ע בידו הרצוף פה אשר הביא משם והגם כי לפענ"ד יש בזה די להתירה אמנם לא נוכל עשות דבר גדול כזאת לבדנו עד נשאל את כבוד אדמו"ר אם יסכים להתירה ואליו נשית פנינו ונפשנו בשאלתנו וגודל ענוותו תרהיבנו להשיבנו דבר ברור כאשר ישאל איש בדבר אלקים:

וזה תורף הגב"ע בתלתא כחדא הוינא בי דינא ואתא לקמן ר' אלעזר דוב בן שמואל ואסהיד באנפנא בת"ע באליו"ע איך שהי' פה בחור אחד אשר שמו שלמה וישב כאן בשוק למכור פת והי' אחוזתו אצל האופים והי' בקומה ממוצע ופניו סגלגל ושער ראשו נוטה לירוק שקורין געל ואחרי זאת שבק חיים וזה יהי' מאז וע"ע ערך שבעה שנים ואח"ז העיד במחנינו ר' זנוויל בן ר' חיים הארט בזה"ל בייא מיר איז איין בחור מסאניקר קרייז ושמו שלמה אונ ער האט מיר גיזאגט אז ער האט איין ברודר מרדכי אונ ער האט מיר גיזאגט אז ער איז אוועק מביתו מחמת ער האט זיך גקריגט מיט זיין שטו מוטר און דער בחור הנ"ל איז בייא איהם גשטארבן וגם ר' שלמה בן ר' מאיר נחום סופר העיד בזה"ל בייא מיין פאטר איז גיוועזין איין בחור ושמו שלמה אונ האט אונץ גיזאגט אז ער איז פין סאניקר קרייז אונ ער איז גיזעסין אצל אבי מיט גיבעקס איז דעמאלט איין יהודי גיוועזין שבת בייא הנגיד ר' אברהם יצחק שפירא האט ער זיך מיט דעם בחור שלמה זייער גוט באקענט ביום וי"ו עש"ק אח"ז איז ער פין מיין אבי אוועק לר' זנוויל הנ"ל אונ איז גישטארבן וגם זאת העיד ר' אלעזר דוב הנ"ל אז דא איז קיינר ניט גיוועזין בייא אללע בעקר קיין אנדרר וואס זאל הייסין שלמה וע"ז באנו עה"ח יום חמישי בשבוע חמשה עשר יום לחדש אייר שנת תרכ"ב לפ"ק פה גורא האמאר נאום ישכר בער בן לא"א המנוח מו"ה אהרן זלה"ה מוישניצא. ונאום דוד בן יהודה ליב הכהן ונאום יהודא בן המנוח נפתלי הירץ:

העתק אות באות הן אמת וויא איך בין גיוועזין בק' האמארע פין איין ערך שמנה שנים אונ איך האב גשמיסט מיט דעם בחור שלמה בן דוב מכפר וויסליק אונ איך האב עהם דער קענט און ער האט גיהאט איין פלאציקע נאז אונ איין קייליכטוג פנים און געלע האר אונ איך בין גיוועזין דארטען שבת אצל ר' אברהם יצחק האב איך מיט עהם גשמיסט אונ איך ווייס זעכר אז דאס איז דער שלמה בן דוב וואס ער האט גיהאט איין ברודר מרדכי בעלה של אשה שרה ע"ז באתי עה"ח היום יום א' מטות הק' ישראל כ"ץ מזארשין סמוך לפה. ע"כ הגב"ע הנצרך להשאלה:

תשובה הנה באמת הוי כשמו ושם אביו ואפילו לפי מה שרוב הפוסקים ס"ל שלא מהני ורק צריך עוד שם עירו מ"מ הא כתבו כולם דאם יש עוד איזה צירוף כמו שם כינוי לכ"ע סגי והכא שאמר שמו ושם אחיו ושהי' לו אח וגירשו מביתו לכ"ע סגי בזה [ע' סי' י"ז סי"ח]. אך בל"ז העדות שהעיד שראהו והכירו היטב שהוא היבם ונער העיד שזה אשר הכירו הוא שמת וא"כ הרי כמו שאומר נער פ' בשמו ושם אביו ושם עירו כי אמר שזה שדיבר עם איש אחד מת וזה האיש שדיבר עמו אומר שזה הוא היבם א"כ בודאי מצירוף עדותם נודע שהיבם מת וא"ת דניחוש דלמא הוי איש אחר מגליל סאניק שדיבר עם איזה נער אחר שהי' שם כי הנער שאומר שמת אותו שדיבר עמו יהודי מגליל סאניק זה הנער אינו אומר שמכיר מי הי' המדבר עמו ואולי נזדמן עוד אחד שדיבר עם נער אחר והוא שמת לא היבם אך ז"א דמבואר דלא חיישינן שאחר כיוצא בו בא לכאן כמבואר גבי יצחק ר"ג בש"ס [במות קט"ו] לפי פירוש הרמב"ן [במלחמות שם] וכן פסקינן להלכה [בסי' י"ז סי"ח] וא"כ איכא ע"א שמעיד ממש על מיתת היבם. ואם נחמיר עלי' מכח דברי הרא"ש ז"ל [יבמות דצ"ג ע"ב ומובא בטוש"ע סי' קנ"ח] שפסק דאין ע"א נאמן ביבמה זה ליתא דהנה קיי"ל דלהעיד מי זה הוא לענין יבום וחליצה וגיטין מהימן ע"א מה"ת והוא מגמ' דיבמות [דל"ט ע"ב] ואשתמודעינהו אפילו מפי אשה סגי וא"כ ה"נ זה העדות שהעיד שראה הנער שם אינו מעיד רק שהנער הלז הוא היבם וע"ז נאמן בכה"ת אפילו בגיטין וד"מ לסמוך עליו ולא תימא דהתם גבי ואשתמודעינהו הטעם משום מילתא דעבידי לגלויי ע"א נאמן מה"ת משא"כ הכא אינה מלתא דעל"ג שמת זה האיש שהעיד עליו שהוא היבם וא"כ אינו עבידא לגלויי כי התם גבי אשתמודעינהו שהתם ודאי [עבידא] לגלויי כי יכול לברר תיכף שקרו משא"כ כאן שזה הנער מת והיבם אם הוא חי אולי לא יבא לעולם לכאן ולא הוי עבידי לגלויי [תיכף] כי התם ורק כשאר עד מיתה דעבידי לגלוי' [וא"כ] דב"ז אינו מה"ת כמבואר ברמב"ן במלחמות באשה שהלכה [בר"פ] והנ"ב במ"ק [סי' כ"ח] מאריך בזה וא"כ כיון דלא דמי להיכרות דגבי חליצה וגט שוב אינו נאמן להרא"ש ז"ל שפסק דע"א ביבמה אינו נאמן ז"א דכיון דמבואר בהגב"ע שעדן לא ידעו ממיתת הנער העיד העד שזה הוא הנער שראה בהיותו בעיר וא"כ הוי שפיר מדעל"ג וא"כ כיון דנאמן העד ע"ז שזה הנער הוא היבם וממילא על גוף המיתה יש שני עדים ולזה ודאי לא חיישינן שזה הנער שהכירו הלך משם ואחר בא והוא שמת דכבר הוכחנו דעל אחר שבא לא חיישינן כאשר גם הרא"ש פסק כהרי"ף ז"ל גבי יצחק ר"ג דל"ח לאחר רק בגט חייש דאפשר בגט אחר דזה הוי לא הוחזק ממש כמבואר בח"מ [סי' י"ז סקל"ח] ובב"ח ז"ל [שם] שהא היבם עכ"פ הי' שם ואם אחר כיוצא בזה ששמו כשמו ואחיו כאחיו לא ידענו שהוחזק לילך לשם וכה"ג לא חיישינן לאחר וא"כ יש לנו שני עדים על מיתת הנער היבם דעל הכרתו סגי בע"א לכ"ע וכי תימא דזה לא מקרי עבידא לגלויי כיון שהי' רחוק מכאן דז"א דבהדי' מבואר בת"ה גבי גרשון וגרשם דכה"ג נמי הוי מלדעל"ג [ע' בט"ג בש"א אות ג' סקכ"ב העתיק תשו' תה"ד ומ"ש עלי' הס"ש ע"ש ותבין] וכמ"ש בש"ס [יבמות ע"ז] הרי שמואל וב"ד קיים והוי מלדעל"ג הגם שהוא שלא במקום המעשה וא"ל דהעד ידע שמת ומש"ה העיד שקר דזה ודאי לא חיישינן שלנו לא נתוודע ולהאשה שדרשה אחריו ולו שלא דרש אחריו ולא הי' שם ידע ממיתתו ומש"ה כיחש זה ל"ח כלל ובודאי האשה מותרת אפילו להרא"ש ז"ל ובפרט דבמקום עיגון נוהגין להקל כרוב האחרונים דע"א ביבמה נאמן. והנה ראיתי מעכ"ת רוצה לומר דזה לא הוי בחזקת איסור לשוק הנה זה היפוך דברי הגמ' גבי זרק לה גט בספק דאוקמא אחזקת איסור לשוק אך באמת בתשו' מהרשד"ם משוה כה"ג לספיקא ובת' ראש יוסף מאריך בזה וכן הנ"ב במה"ת [סי' קמ"ה]:

ומה שבא לתרץ דברי הרמב"ם ז"ל [פ"ג מיבום וח' הי"א שכ' הטעם דאין היבמה נאמנת לומר מת יבמי דאיסור לאו קל בעיני'] הוא דבר שאינו מתבונן שפיר כי ידוע דהרמב"ם ז"ל אינו מביא רק דבר שמוכח בגמ' בפירוש אך לפעד"נ שבא לתרץ קו' הגמ' [יבמות צ"ד ע"א] על רבא שאמר לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כ"ש ופריך הגמ' אשה תוכיח שאינה נאמנת לומר מת יבמי ונאמנת לומר מת בעלי ולזה בא הרמב"ם לתרץ בדרך זה דהנה (הר"ח) [הר"י] ז"ל [בתו' ד"ה לאיסור] מפרש לאיסור כרת התרת ליבם שנאמן ע"א לומר מת הבעל שתתיבם והוא באיסור כרת נוסף על איסור א"א ולאיסור לאו לעלמא לא תתיר והנה לכאורה קשה ע"ז הפי' הא אבעי' הוי לל"ב דעל מיתת הבעל פשיטא שנאמן ולא אמרי' זמנין דרחמא לי' והאבעי' הוא על מיתת היבם אם מהימן ע"א דדלמא משום דזמנין דסני' לי' נוגעת לה ביותר דגדול שנאת השונא ודלמא משקרא כמבואר בתוס' [שם ד"ה כי תבע"ל] וא"כ מה הביא רבא לאיסור כרת התרת לפי' (ר"ח) [ר"י] ז"ל היינו דנאמן ע"א לומר מת הבעל להתייבם הא שם משום דלמא רחמי לי' דייקי דלא חושש בשביל אהבה שלא לדקדק אבל בשביל שנאה לא דייקא דזה הוא האבעי' ומאי אמר רבא לאיסור כרת התרת הא לא דמי' זה לזה דגבי איסור לאו איכא סברא דסני' לי' שהוא גדול מאהבה כמו שמסופק בעל האבעי' אך זה ליתא די"ל דכך פשוט כיון דבאמת יש לפנינו סברא דרחמני לי' כדאמרינן בלישנא קמא וגם י"ל זמנין דסני' לי' ורק סברא דזמנין סני' גדול מהא דרחמא לי' כמ"ש תוס' הנ"ל ולכן גבי זמנין דרחמי לי' פשוט דמהימן וגבי זמנין (דרחמא) [דסני'] מסופק אם נאמן ע"א וע"ז א"ר כיון דלאיסור כרת שהוא איסור גדול התרת ול"ח לרחמא לי' כמ"כ עכ"פ באיסור לאו דקל ל"ח לזמנין סני לי'. והנה ביש"ש כתב על הרמב"ם שאיסור לאו קל בעינה זה הוא רק לגבי דידה אמרינן שתקל דקל עלי' האיסור אבל לעד המעיד שוה איסור לאו לאיסור כרת דלהעיד שקר חד איסור הוא יעו"ש ולזה שפיר ל"ק ארבא מידי דלעולם ילפי' איסור לאו הקל מכרת כמו דשם שהוא איסור חמור ל"ח לסברת רחמא כמ"כ גבי איסור קל ל"ח לסני' לי' וא"ת היא תוכיח דנאמנת מת בעלי [דהוא אי' חמור אף דשייך דרחמא לי'] ולא מת יבמי [אף דהוא אי' קל וחיישי' לדסני לי'] דגבה י"ל הסברא אדרבא האיסור לאו קל בעינה אבל לגבי העד דלא מחלקינן לגבי עדות בין איסור חמור לאיסור קל שפיר אמרינן לאיסור חמור התרת וזה דבר פשוט מוכח מעצמו ולזה הביא הרמב"ם טעם זה לתרץ דברי רבא שפסק כוותי' [שם בהלכה ה'] והי' שלום. ב' ג' ניסן תרכ"ג לפ"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף