שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קסא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קסא

סימן קסא

להרב הנ"ל שוב פעם שנית.

שאלה אשה ששמה חיה פיגא מעריסה ונשתקע שם פיגא וכולם קורין אותה רק חיה ורק אביה ובני משפחתה שעושין בביהכנ"ס מי שבירך מזכירין שמה חיה פיגא גם בכתובה נכתב חיה פיגא והנה בעלה הלך ממנה למרחק והלך אבי' אחריו עד שנתרצה לשלוח לה גט וטעה המסדר וכתב חייא בב' יודי"ן ואל"ף גם כתב חייא פיגא כי לא ידע המסדר שמה רק מפה אבי' ואבי' סבר שזה עיקר שמה שמעריסה נתן לה ע"כ:

תשובה ידוע דשם הנשתקע אין כותבין בגט אפילו לצרפו לשם הראשון בלשון מתקרי כגון אם שם הראשון הי' ראובן ונשתקע ונקרא עתה שמעון וכתב שמעון דמתקרי ראובן נמי פסול ולפי פשטות לישנא דב"י בשם הקונדרסים משמע דבכה"ג אינו גט כלל ופסול מה"ת אולם הב"ש מחלק לומר דאינו רק פסול מדרבנן [ע' סי' קכ"ט סקל"ז] עכ"פ לכ"ע פסול אפילו אם כתב שם העיקר וע"ש הנשתקע כתב דמתקרי ורק בס' גט מקושר רוצה להכשיר במקום עיגון אם כתב ע"ש הנשתקע דמתקרי אבל אם כתב רק שם הנשתקע לחוד פסול לכ"ע והנה אם נשתקע אחד משני שמות כמו בנ"ד שנשתקע שם פיגא ונקראת חיה לחוד אם כתב חיה פיגא הוי כאלו כתב שם הנשתקע לחוד דמי שנקרא בשם אחד כגון ראובן וכתבו ראובן שמעון ודאי פסול דזה שם אחר כמבואר במהרי"ק ז"ל [שורש צ"ח] דשני שמות ביחד הוי כשם אחר ממש ופסול דהוי ככתב שם הנשתקע דפסול ואין להכשיר מחמת שכתב שם זה בכתובה דמה לנו בזה שכתוב בכתובה כיון שעכ"פ לא נקראת בשם זה הוי נשתקע והוי כאלו כתב שם אחר דמה שנודע ששמה כך זה לא מהני כאשר הכריע המכתב אלי' והסברא נותנת כן וכן נראה מהש"ס דעיקר השם מה דקרו לי' ועני לא מה שיש לנו ידיעה שכן שמה וכ"נ מדברי שיטות הפוסקים גבי והוא דאתחזק דקרו לי' בתרי שמי אבל לא אתחזק היינו דקרו לי' הכא והתם בתרי שמי ל"צ לכתוב וכ"ש משמע דידיעה לא מהני רק מה דקרו לי' וכ"מ משיטת הי"מ שבר"ן ז"ל [גיטין דל"ד] ודו"ק וכיון דידיעה לא מהני לאפקעה מיד נשתקע מה תועלת בהכתובה הא מ"מ לא נקראת בשם זה הכתוב בכתובה דנשתקע ולא קרי לה ועני ולא הוי רק כנודע דיש לה שם זה הנשתקע וידיעה לא מהני כנ"ל וא"כ הוי בכאן שם [חי'] פיגא נשתקע ולא מהני מה שכתוב בכתובה חי' פיגא וא"כ הגט פסול. אולם י"ל דמה דהמצלאין במי שבירך מזכירין שמה כך הוי כמו באיש שעיקר השם מה שמחזיק עצמו לס"ת ככה נמי י"ל דעיקר השם מה שקורין לה במי שבירך בשעת קריאת התורה. אולם זה אינו דכל עיקר הטעם שאנו הולכין לעיקר בתר השם שנקרא בו לתורה הגם שהוא מועט נגד מה שנקרא בפי העולם ובש"ס אמרינן רובא מרים ופורתא שרה אזלינן בתר רובא וכתבו האחרונים הטעם דשם זה שמחזיק עצמו לס"ת הוא עיקר שמחזיקו בעל השם בזה לעיקר ובאמת כתבו גדולי האחרונים הגאון מו"ה שכנא ותלמידו מהרש"ל ז"ל דבאם הש"ץ אינו מדקדק כגון שקורא לכל ישעיה ישעיהו ולמתתיה מתתיהו לא אזלינן בתר קריאת הש"ץ משום דמה לנו בקריאת הש"ץ העיקר הוא מה שבעל השם בעצמו מחזיק לעיקר ולכן במקום ואופן שמדקדקים הרי זה מקרי מחזיק עצמו בקריאת הש"ץ דהש"ץ אינו קוראו רק כפי מה שיודע שמחזיק עצמו לקריאה אבל אם הש"ץ אינו מדקדק א"כ בקריאת הש"ץ אין בעל השם מחזיק עצמו לפי מה דקרא לי' הש"ץ דלא איכפת לי' לבעל השם קריאת הש"ץ דידעינן שאינו מדקדק בדיבורו ולכן קריאת הש"ץ במקום שאינו מדקדק [אין] שום מעלה לבעל השם להחזיק העיקר בקריאת הש"ץ כי הש"ץ בעצמו אינו מדקדק אבל בעל השם בעצמו באמת אינו מחזיק את השם שקראהו הש"ץ ולא איכפת לי' בקריאת הש"ץ כנ"ל אבל במקום שהש"ץ מדקדק אמרינן מסתמא כן מחזיק עצמו בעל השם וזה ברור ולכן עכ"פ נראה מזה דקריאת אנשים מבלתי דעת בעל השם לא מעלה ומוריד ולכן כיון דלא קרו בי' ועני לא הוי זה כלל עיקר השם וא"כ אפילו נימא דלא נקרא נשתקע כיון דנקראת בשעת המי שבירך מ"מ כיון דהוכחנו דזה לא מיקרי עכ"פ עיקר השם ועיקר השם הוא מה שהרוב קורין אותה. והנה בנ"ד הרוב קוראין אותה רק חיה וא"כ מ"ש בגט חי' פיגא הוי ככתב שם הטפל לחוד דפסול לרוב הפוסקים. ואך הבית אפרים [בתשו' סי' פ"ד ובט"ג בל"ש ס"ב וט"ו] חידש לומר דכה"ג הוי כקיצור השם ומה שהעולם קורים אותה חיה הוא שמקצרים השם חי' פיגא ולכן אם כתב עיקר השם היינו חי' פיגא כשר והעלה כן לדינא להכשיר במקום דחק וא"כ לדידי' כשר גט הזה דחי' פיגא הוי עיקר השם והעולם מקצרין ולכן בדיעבד אם כתב עיקר השם כשר. אך הדבר תמוה מאד לחשוב זה לקיצור והמעיין במהרי"ק [הנ"ל] יראה בהדיא דכשמצטרף שם אחר לשם הנקרא בו בפי ההמון הוי כשינוי השם שכן כתוב וכאשר ראיתי שבגט כתב לוי יודא לא ידעתיו כלל אם הוא בעל האשה הזאת שלא ניכר לי מעולם בשם זה הרי מחמת שלא ניכר בשם זה מקרי שינוי ולכן גם בנ"ד כיון שנשתקע ולא נקראת רק בשם חיה הרואה בגט חיה פיגא הוי לי' שינוי השם וכן ראיתי השיג עליו בס' אנשי השם ולכן קשה להקל בשביל זה אך יש לצרף לכאן דעת רש"י והרא"ש ז"ל שכתבו דאם לא ידעו במקום כתיבת הגט משם אחר כשר ומפורש בתשו' פני יהושוע [ח"א סי' יו"ד] הטעם כיון דמה"ת כשר בשם מקום הכתיבה לבד ורק מתקנת ר"ג צריכים לכתוב שניהם מקום כתיבה ומקום נתינה ואם לא ידעו במקום כתיבה שם של מקום נתינה לא חלה עליהם התקנה ואוקמא אד"ת דכשר בשם מקום כתיבה לבד יעו"ש א"כ ה"נ כן כיון דבמקום הכתיבה לא ידעו אנשי המקום ולא הב"ד א"כ לא עליהם חל התקנה וסגי בשם שמחזיק עצמו בפניהם דמה"ת ה"נ כשר בשם הטפל ושם חיה פיגא הוי עכ"פ שם הטפל כנ"ל וכ"מ בהדיא בהרמב"ם ז"ל דבשם הטפל כשר מה"ת דכתב בפ"ג מהל' גיטין הל' י"ד וז"ל כתב השם שאין ידועין בו ביותר וכתב כל שם שיש לו ה"ז פסול עכ"ל וכל פסול אינו רק מדרבנן כידוע וכיון שאינו רק מתקנת רבנן במקום שלא ידעו אוקמי' אד"ת וכבר הודעתי שמעשה ממש כזה התיר לי הגאון בעה"מ ישועות יעקב ז"ל בשעת הדחק מטעם זה והתשובה שלו אתי בכתובים. ועל הספק השני כבר כתבתי לכם שדעתי להכשיר וכ"כ בהדיא בס' ע"נ וז"ל מימון כו' קושטא דמלתא אין בו אלא יו"ד א' כו' ואם טעה הסופר וכתב מיימין בב' יודי"ן כו' עד אורייני בב' יודי"ן עכ"ל וא"ל דזה דוקא בשמות החול לא שמות הקודש זה אינו דהנה כתב מהרי"א ז"ל מביאו הס"ש וז"ל ריי"ץ נראה דהכי כותבין כו' וכתבו רבותינו גדול מזה כתב מהר"ר קלוזנער ז"ל בגליון פ"ק דע"ז דכתב שדילג בה ארבעה בא"ז מכשיר בדיעבד הואיל ולא כתב אלפיים בב' יודי"ן הא קמ"ל דאפי' לשון עברית י"ל דכתבינן לי' בשטרות כמו לשון ב"א בב' יודי"ן והברת אלפיים ממש כהברת ריי"ץ עכ"ל. הרי דאפי' דבר שבלה"ק המון עם כותבין בשני יודי"ן אלפיים וא"כ כיון שדבר זה יהא נקרא בפי ההמון חייה לא הוי זה שינוי השם מה שכתב בשני יודין דבמקום שאין שינוי במבטא לא איכפת לנו בחסר ויתיר כלל דגט אינו כס"ת כמבואר במהרשד"ם [סי' ר"ה] ויש"ש [פ"ב דגיטין סי' ל"ב בשם עקיבא] דהיכי דניכר הטעות ולא נשתנה המבטא כשר. וכן מה שכתב אל"ף במקום ה"א בסופו כשר בשעת הדחק כמבואר בס"ש ובג"פ [סי' קכ"ט ס"ק קי"ט וקל"ה] וע"נ וגם הב"ש ז"ל אינו מחליט לפסול בכמה מקומות ולכן בשעת עיגון ודאי כשר גט זה וא"ל דיבואו לטעות משום שרגילין לקרות חייא בחירק ע"ש התנא זה אינו דלא מחלפי שם אשה בשם תנא וגם כיון דיכולין לקרותו כפשוטו יקראו כפשוטו חייא בפת"ח חריף כדרך שקורין ההמון שני יודי"ן בפת"ח חריף וכן נראה בשם אורייני בשני יודי"ן המובא בג"פ [בסי' קכ"ה סקפ"ב ובסי' קכ"ט ס"ק קמ"ב]:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף