שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קנד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קנד

סימן קנד

לידידי ב"נ הרב המאה"ג החריף החסיד המפורסם ירא ושלם וכו' מו"ה בעריש פרענקיל נ"י האבד"ק צעשונב יע"א:

נידון הגט באשה שנקראת מעריסה סימא פרימט אך עתה אין קורין אותה רק פרומט עכ"ז בכתובה ובהכרזה לנשואין פירשו שתי שמותי' כמו מעריסה וגם כשמצלאין עלי' במי שבירך פורשין שתי שמותי' כמו מעריסה והשבתי לאחיו הרב המאה"ג מהר"י נ"י שיכתוב לו בשמי שצריך גט אחר כי מחמת פשטות הדברים ובפרט שכן מבואר בט"ג אמרתי מחמת טרדותי להשיב בקצרה. אולם עתה. במכתבו שנית אמרתי להשיב מפני הכבוד:

הנה זה פשוט דשני שמות שיש לאשה כמו מעריסה קורין שרה ועכשיו רובן מרים ופורתא שרה כותבין מרים דמתקרי שרה כי אין שם העריסה מכריע שם הרוב כמבואר בג"פ ס"ק פ"ז וכ"מ במהרח"ש ז"ל וגם מבואר במהרי"ק דמי שנקרא ראובן וניכר בו אם כתב ראובן שמעון אפי' אם שמו מ"ח ראובן שמעון הוי כשם אחר כמבואר שם בתשו' שהרי לא ניכר כלל בשם זה וכ"פ הרמ"א ז"ל [בתשו' הובא בב"ש סי' קכ"ט סקכ"ד] וא"כ הוי ממש סימא פרומט דקרו לה פורתא ופרימט לחוד דקורין לה רובא הוי ממש דינא דש"ס דרובא מרים ופורתא שרה דאזלי' בתר רובא וכותבין מרים דמתקרי שרה א"כ ה"נ בנ"ד כתבינן פרימט שם הרוב דמתקרי סימא פרומט שם המועט והנה זה אין לומר דשם סימא פרימט הוי נשתקע דזה ודאי אינו דכיון דמשתמשים בו בעת שמיחס אותה בשמה העצם כגון בכתובה ונשואין ומי שבירך ולהמתפללים בודאי אין זה נקרא שם הנשתקע וכ"כ בס"ש באות... וא"כ בודאי כותבין פרימט דמתקרי' סימא פרומט אולם בט"ג [בל"ש ס"ב וט"ו] המציא לומר דשם אחד משתי שמות הוי רק כקיצור השם דא"צ לכתוב ודבריו תמוהים מאד דאדרבה מבואר במהרי"ק דהוי תרי. שמות ממש וכבר הארכתי בקונטרסי [בד"ח בל"ש מט"ג סק"ג]:

אולם עכ"ז מי אנכי להכריע בחומר א"א ולכן לכתחלה ראוי לכתוב שני גיטין וכמבואר שם במ"ג בליקוטי שמות בכללים ס' ט"ו וז"ל מי ששמו מעריסה שאסיה טובא ועתה כמעט כל בני העיר קורין אותה טובא לבד אך קצת ב"א ומבני ביתה ומשפחה קורין אותה עדיין בשני השמות יחד לכתחלה יש לכתוב שני גיטין בא' שאסיה טובא דמתקרי' טובא ובשני טובא דמתקרי' שאסי' טובא כו' עכ"ל אבל להכשיר בשעת הדחק בשם פרומט לחוד צ"ע הרבה ואין זה דומה לחניכה שהכל קורין בו דכשר כמבואר בר"ן בהשולח דמסופק בזה ועיין במהר"י בן לב לכן דברי הרב שעומד על דעתו ואינו רוצה לתת גט אחר יחוש לעצמו אם הוא ירא השם ואם כי אינני מכירו עכ"פ נראה לפ"ד מהרא"י ז"ל [בהמ"כ המובא משמו ביש"ש פ"ד דגיטין סי' ל"ב אות ג' ובט"ג בשם גרשון ע"ש] ראוי לו שלא יהא לו עסק בגיטין והי' שלום כנפש ידידו דבש"ת בלונ"ח יום ה' ח"י מנחם תרכ"א לפ"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף