שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/סג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר סג

סימן סג

שלום לכבוד ידידי מחו' הרב המאה"ג החריף ובקי ירא ד' בש"ק כש"ת מו"ה אהרן נ"י האבד"ק ווישניצא:

בדבר השאלה הבא לפניו מ"ק קראסנא אודות איש א' מק' ווישניצא שעבר דרך שם ונפטר וז"ל הרב דשם שלא לאחר הדבר יותר מוכרח אני להודיע מיד למעכ"ת אשר בגלילותנו קרה לנו בעוה"ר כי נעדר יהודי א' בבית עכו"ם סמוך לכפר ציזער והודיע העכו"ם ליהודים אשר בכפר הנ"ל וקברו אותו ואחר החקירה אחר הקבורה נודע לי שהי' אצל יהודי א' על שבת פ' וארא ולא יכולתי לחקור מיד כי רחוק ממני ועפ"י סבה בא לכאן היהודי הנ"ל בלילה זו ולא יכולתי לעכבו רק מעט והעיד לפני עדות זו פין פרייטאג נאכט ביז זאנטאג פריא איבר שבת פ' וארא איז בייא מיר גיוועזין איין יוד ער האט מיר גיזאגט ער הייסט ר' אנשל און איז פין ווישניץ בייא קראקא אונ האט מיר אויך גיוויזין איין בריבל פין זיין ווייב פעסיל מיטוואך פריא פ' בא האט מען מיר פין כפר ציזער איין בריבל גישריבין איך זאל קומן צוא דער קבורה עס איז איין יוד גישטארבין אין איין גויס ווערטסהויז בין איך הין גיקומין צו דער קבורה ווען ער האט דיא תכריכים שוין גיהאט האב איך זיין פנים אויף גידעקט האב איך דער קענט דאם דוס איז דער יוד וואס בייא מיר שבת הנ"ל גיגעסין האט האב איך דער קענט זייני ספרימלך וואס מען האט ביי אים גיפינין עוד אמר לי היהודי הנ"ל כי ביום ג' פ' בא הודיע העכו"ם שמת שם יהודי אחד אצלו. זו עדות של כהר"ר שמחה פיש מכפר הארעז. עוד הי' אצלי שני יהודים מכפר באיאן אשר היו שם בשעת קבורתו והביאו לי כתבים אלו הלוטים פה אשר נמצאו אצלו עוד שלח לי איש אחד מכפר הארוואט כתב עדות והיא לוטה פה. דער אנטשל גאטליב וואר ביי מיר ה' פ' וארא נאר איך וואר ניכט צו הויז ער האט מיין ווייב בעריכט מיט גריסין פאן מיין פאמיליע נאך דען האב איך מער ניכט גיזעהן אדרסע פער קאשא נאך ווישניץ קרייז באכניע נאו' יעקב משה כ"ץ תונה פה קראסנא יע"א עכ"ל וכתב מעכ"ת וז"ל והספיקות הנופלות בו הא' כי אני אינני מכיר חת"י הרב ההוא שמק' קראסנא כו' הס' הג' אם לא נשתהא ג' ימים אחר מיתתו עד שראהו ר' שמחה פיש מכפר הארעז המעיד שהי' אצלו בשבת פ' וארא והלך מאתו ביום א' פ' בא וביום ד' בא ראהו והכירו בפניו כו' וא"כ יש לחוש שמא מת מקודם ג' ימים ונשתנה צורתו עד שנדמה לר' שמחה שהוא אנטשל אשר שבת אצלו בשבת פ' וארא ויכול להיות שאינו אנטשיל רק איש אחר שמת קודם ג' ימים ונשתנה צורתו לצורת אנטשל גם שלח אלי הרב כל הכתבים אשר נמצאו אצל הנפטר הנ"ל. ע"כ השאלה:

תשובה בנידון השאלה נלע"ד להתיר דאין שום חשש כלל לחוש שמא הוא אחר ג"י חדא כיון דנסע ונפרד מהעד ביום א' ובודאי איש עני לא נסע על מרכבה הפורחה ומסתמא לא בא לכפר השני עד ליל א' עכ"פ ובודאי שנפטר שם לא פחות מביום ב' וביום ד' ראהו זה שנפרד ממנו א"כ הוי ברור תוך ג' ימים [לכאורה דבר זה תימא כיון דחיישינן דזה המת הוא איש אחר וע"י שנשתהה נדמה לבעל עגונה וא"כ מה ראי' מהא דראהו בשבת דלמא הוא נסע למקום אחר ולענ"ד כוונתו דהכי מיירי שניכר במלבושיו שפיר בט"ע או בסימנים ורק דחיישינן לשאלה דזה האיש שראו אותו במלבושיו השאיל מלבושיו לאיש אחר והוא הלך למק"א וע"ז שפיר קאמר דעכ"פ המת הזה אף ששאל מלבושי העני הזה מ"מ ע"כ הכל הי' תוך ג"י ודו"ק עכ"ה] גם ספק ג' ימים דעת הבי"ש ז"ל [סקפ"ד] להתיר [בכה"ג דנ"ד] וכ"מ בתשובת רח"ש ז"ל בק"ע אשר לו וגם כידוע קו' הט"ז [ביו"ד סי' שצ"ז] וב"ש ז"ל דנוקי להנמצא לפנינו בחזקת חי ונמצא שהוא עדיין בתוך ג' ימים וב"ש מתרץ דלא שייך חזקת חי שא"י מי הוא והרבה סברות נאמרו בפירוש זה כידוע אך העיקר הוא שאנו מעמידים לראובן בעל העגונה בחזקת חי ומה שנדמה לנו שזה הנמצא פניו דומה להבעל עגונה זה הוא מפני שמת כמה ימים ונשתנה פניו לבעל העגונה ואין לומר הרי לך לומר שמת זה תוך ג"י משום שהי' לו חזקת חי ז"א דהא אינך צריך לומר על איזה דבר פרטי זה הוא רק שבודאי יודעין אנו שהי' מתים מכבר ואמרינן שזה הנמצא הוא מהמתים כבר וכי יכחיש החזקה את החוש שבודאי מתו כמה אנשים קודם ג' ימים ומהם הוא זה הנמצא אבל בעל העגונה הפרטי זה חי שידענו בו שהי' חי ולא נתרע חזקתו כלל וכ"ז בעלמא אבל בנ"ד שבפונדקי אין שכיחי מתים ורק שמחדש מת שם אחד מהנכנסים שם להתארח ואם מסופקים מתי מת זה הנכנס אמרי' הא הי' לו חזקת חי לזה הנכנס יהי' מי שיהי' ורק שעתה ראינו שמת כל מה שיכולין לאחר מיתתו מאחרין שהרי לו חזקת חי פרטי ולא נתרע חזקתו כלל וא"כ בודאי מוקמי לי' בחזקת חי עד תוך ג' ימים וזה פשוט וגם כי כן עפ"י נימוסי המדינה למהר להודיע פטירת הנפטר במלון ואין לחוש דלמא בזזו את בעל העגונה ושלחהו לאיזה מקום בית אסורים ולקחו מת מכבר וישימו תחתיו זה ודאי חשש רחוק מאד ולא חיישי בזה בפרט בעגונה וגם לפע"ד שהפונדקית נאמנת שמת ביום גימ"ל שהוציאה להם מקלו כו' וספריו וגם על מה שהעיד העד על שמו ושם עירו ושם אשתו ושם משפחתו בודאי סגי לכ"ע ולכן אשה זו מותרת. ומה שלא נתקיים החתימה ימחול כ"ת לחקור ויוכל כ"ק למצוא דרך לקיים חתי' הרב ובזה אצא ואומר שלום כדברי מחו' ידידו דוש"ת כ"ז שבט תרכ"ו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף