שדי חמד - פאת השדה/כללים/ב/סג
|
< הקודם · הבא > |
בן. אם ממעט בת. כתבתי בנדפס סוף אות ד"ן בשם תפארת ישראל בנזיר פרק ב' משנה ז' אמתניתין דהריני נזיר לכשיהיה לי בן וכו' דאף דלענין יבום מיקרי בן וגם בלשון רבים נקבות בכלל בנים מכל מקום בלשון יחיד לשון בני אדם בן ולא בת וכתבתי שמתשובת מוהר"ם שהביא המרדכי ריש פרק מי שמת סי' תר"ן נראה דאין חילוק בלשון בני אדם בין לשון רבים ללשון יחיד ואף באומר בנים אין הבת בכלל ועתה ראיתי בספר ערך השלחן (הספרדי שנזדמן לידי בשאלה) בחלק ח"מ חלק שלישי סי' רמ"ז אות ד' שכתב וז"ל כתב מרן בתשובה חלק אבן העוזר בדיני כתובה סי' א' על תנאי כתובה שאם תתאלמן ולא יהיו לה בנים ממנו תקח מאתים פרחים ואם יהיו לה בנים ממנו תקח כתובתה בשלימות ונתאלמנה והיתה לה בת תטול כתובתה דבת היא בכלל בנים ודוקא כשהיו לו בנים אין הבנות בכלל והא דתנן הריני נזיר כשיהיה לי בן נולד לו בת אינו נזיר התם שאני דמן הסתם אינו נודר אלא על בן זכר ולא על נקבה דהכל עצבים בה וכתב על זה הגאון המחבר שרבינו המבי"ט בח"א סי' ק"פ הביאו והסכים עמו וסיים וכבר כתב הרב יוסף אמץ סי' ק"א, דרבינו עובדיא שם כתב דבלשון בני אדם לא מיקרי בן אלא זכר ולא נקבה ולא טומטום ואנדרוגינוס ועוד דהמרדכי בפרק מי שמת בשם מוהר"ם הביא ראיה דבת אינה בכלל בנים מדתנן בנזיר וכו' וכן כתב הרב מוהרימ"ט סי' ה' עי"ש ורש"י בפרשת ויגש על פסוק ויקומו כל בניו וכל בנותיו כתב בנותיו רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ונשאום ר' נחמיה אומר כנעניות היו אלא מהו בנותיו כלותיו שאין אדם נמנע לקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו ונראה דהיינו דוקא כשאין לו אלא בת אחת ואמר כל בנותיו כלתו בכלל כי התם וכל שכן אם אין לו בת ואמר לבתי היינו כלתי עכ"ל הרב ערך השלחן ודבריו חיים:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |