שדי חמד/כללים/כ/ט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים ט

כלל ט) כיון דנפל גלי אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני בארבע אמות לא ניחא ליה דליקני. הכי אמרינן בפ"ק דמציעא ד' יו"ד ועיין בדברי מרן הב"י ח"מ סי' רס"ח בשם הר"ן בחידושיו שהביא מחלוקת אי נקיטינן כהאי שינוייא ועיין בשו"ת שואל ומשיב מהדורא קמא ח"א סי' פ"ד וסי' צ"א וסי' צ"ג ובמהדורא תניינא ח"ב סי' ע"ז וח"ד סי' פ' ובמהדורא תליתאה ח"א סי' ס"ג ומים חיים ראפאפורט בחלק א"ח סי' ז' ובמה שכתבתי בזה בקונטריס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' ח' אות י"ג מאות קטן ה' והלאה ועיין עוד בשו"ת מוהר"ם מרוטרנבורוג האחרונים בחלק א"ח סי' יו"ד בענין זה אהלי יהודה הכהן ד' פ"ג ע"ב ותמיה לי על הרב מחצית השקל בסי' תמ"ח סק"ד שלא זכר מדברי מרן הב"י סי' רס"ח הנ"ל עי"ש. גם הרב חתם סופר ביו"ד סי' ש"י שהביא דברי הרב מחצית השקל (עיי"ש בד"ה וראיתי) לא זכר מדברי מרן הב"י (ועל השגתו על דברי הרב מחצית השקל עיין בס' שבילי דוד ליו"ד ד' קכ"ז סוף ע"ב) ועיין עוד בחתם סופר סי' שי"א (ד"ה ועוד מסופק):

ואם יש לחלק בין קנין ארבע אמות שהוא רק מדרבנן לקנין שהוא של תורה ככסף ומשיכה וכיוצא מבואר שם בדברי מרן הב"י דבמחלוקת הוא שנוי והרשב"א סובר דגם לגבי קנין של תורה אמרינן גלי דעתיה דלא ניחא ליה ביה ולא קני ובשדי חמד ח"א בחלק הכללים במערכת האל"ף אות של"ד הבאתי תשו' הרדב"ז שפוסק בזה כהרשב"א ועיין בקונטריס אסיפת דינים הנ"ל וראיתי בשו"ת מוהר"ם מרוטרונבורג הנ"ל שכתב בפשיטות דרק נגד קנין ארבע אמות שהוא מדרבנן מהני הגילוי דעת ולא נגד קנין דאוריתא כמו שכתב הר"ן וכתב הוא שכן מוכח ממה שכתב רש"י בסוגיא הנ"ל וסבור בדעתו שלא יקנה בתקנת חכמים וכו' דמשמע דוקא בדבר שהוא תקנת חכמים עי"ש ולענ"ד מדברי רש"י אין הכרח דדרכו לפרש כפי הענין וכיון דבש"ס איירינן בקנין ד' אמות קאמר שסבור בדעתו שלא לקנות בתקנת חכמים ועכ"פ לא ידעתי אמאי העלים עיניו מדעת הרשב"א שהביא הר"ן עצמו דגם נגד קנין תורה נמי אמרינן דלא ניחא ליה והרב מחצית השקל שם כתב דהעולם סומכין במכירת חמץ על דעת הסוברים דלגבי קנין של תורה לא אמרינן גלי דעתיה עי"ש ועיין בס' שבילי דוד ליו"ד בקונטרס הקניינים (שאחר סי' ש"ך) בד' קכ"ז ע"א אות ו' ושם ע"ב אות א' ובספר עמודי אש ד' מ"ח ע"ג חתם סופר א"ח סוף סי' קל"ו מחנה אפרים הלכות קנין משיכה סי' ד' חתם סופר ד' ז"ן ע"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף