שדי חמד/כללים/י/נ
|
< הקודם · הבא > |
כלל נ רבי יוחנן אם הוא תנא או אמורא כתבו התוספות בכתובות דף ח' ע"א ד"ה רב תנא דמדלא אמרינן ר' יוחנן תנא הוא ופליג מוכח דאמורא הוה וסיימו ומיהו איכא נמי ר' יוחנן שהיה תנא דתניא בנזיר דף ס"ה ע"א וכמה שיעור תפיסה פירש ר' יוחנן וכו' גם בנזיר שם כתבו דתניא כמה שיעור תפיסה פירש ר' יוחנן לאו היינו ר' יוחנן האמורא אלא ר' יוחנן בן נורי ומדברי התוספות דנזיר למד הגאון רש"ל לפרש דברי התוספות דכתובות שכונתם על ר' יוחנן בן נורי עיי"ש ובשיטה מקובצת בכתובות שם כתב דר' יוחנן לאו תנא הוא מדלא אמרי' תנא הוא ופליג וסיים ואם תשאל הרי מצינו ר' יוחנן וכו' תשובתך זהו ר' יוחנן אחר שהיה תנא וכן כתבו התוספות עכ"ל:
ובמסכת פסחים דף פ"א ע"א איתא דתניא ר' אושעיא אומר אבל זב שראה וכו' אמר לו ר' יוחנן וכו' וכתוב שם בגליון (וכפי הנראה היא הגהת הגאון מוהר"י פיק) וז"ל יתכן להיות דאמר ר' אושעיא אבל זב וכו' דלא מצינו ר' אושעיא בברייתא להדיא אף שהוא סדר הברייתות גם ר' יוחנן סתם לא נזכר בברייתא בשום מקום וכן הוגה בגליון בנזיר דף ט"ו ע"ב עכ"ל ובש"ס החדש (דפוס ראם) בחידושי הרש"ש השיג על זה מדברי התוספות דכתובות הנ"ל וכן השיג בהגהות מצפה איתן בפסחים דף פ א ובנזיר דף ס"ה דמצינו ר' יוחנן שהוא תנא והוזכר בבריתא וכתב דהכי איתא נמי בספרי פרשת נשא (ועי' לקמן בד"ה ומכל זה):
גם הגאון בספר סדר הדורות (בשם ר' יוחנן) הוכיח שיש תנא ששמו ר' יוחנן והוא מדאמרינן בבבא בתרא דף כ"ח ע"א אמר ר' יוחנן שמעתי מהולכי אושא ואמרינן שם ע"ב דהולכי אושא היינו ר' ישמעאל ור' ישמעאל היה רבו דרבי מאיר ור' מאיר רבו דרבי ורבי רבו של ר' יוחנן אם כן ר' יוחנן ששמע מר' ישמעאל מסתמא גדול היה ואם כן בימי רבי היה ר' יוחנן זקן ואילו ביומא דף פ"ב ע"ב גבי אמיה דר' יוחנן שהריחה ביום הכפורים אתיא לקמיה דרבי וכו' מוכח דר' יוחנן נולד בימי רבי אלא ודאי צריך לומר דר' יוחנן המוזכר בבבא בתרא ששמע מר' ישמעאל הוא תנא והיא הוכחה נכונה:
אף אני אביא דהוזכר ר' יוחנן בברייתא בנדה דף כ"ד ע"ב תנא אבא שאול ואיתימא ר' יוחנן אומר קובר מתים הייתי וכו' הרי שהוזכר ר' יוחנן סתם בברייתא ותימה שלא הזכירו הגדולים הנ"ל סוגיא זו ומצאתי בש"ס חדש שכתוב בגליון הגהות מוהר"ם רשבורג שהתעורר על זה וז"ל עיין כתובות דף ח' תוס' ד"ה רב דאיכא ר' יוחנן שהוא תנא עכ"ל שוב ראיתי להרב מקנה אברהם במהדורא בתרא סי' שצ"ב שכתב בשם הרדב"ז בשניות סי' תשצ"ו דמימרא דר' יוחנן עדיף מברייתא ונאמר על דבריו תניא עכ"ל ולפי זה אין ראיה מסוגיא זו ואין שו"ת הרדב"ז הנ"ל אצלי לעיין בדב"ק כי לפי הנראה יש סתירה לדבריו מדברי התוס' הנ"ל שאם כן מנא לן דההוא ר' יוחנן דבנזיר תנא הוא וצ"ע (ועי' לקמן בד"ה ואפשר):
ובפרק הניזקין (גטין ד' ס"ב ע"א) הובאה תוספתא העיד ר' יוסי בן המשולם משום ר' יוחנן אחיו וכו' וכתב שם בחידושי הרש"ש וז"ל אולי זהו התנא ר' יוחנן סתם המוזכר בנזיר ד' ס"ה דלא כהתוספות שם עכ"ל גם הגאון מלא הרועים בספרו בית ועד לחכמים (שנדפס מקרוב) בערך יוחנן (בדף ג"ל ע"ב) אות י"ז כתב יש ר' יוחנן שהוא תנא כדאיתא בנזיר דף ס"ה ופירשו התוספות שם שהוא ר' יוחנן בן נורי עיין בתוספות כתובות דף ח' והוה להו לאתויי ראיה מתוספתא דדמאי הובא בתוס' (נראה דצ"ל במס') גטין דף ס"ב העיד ר' יוסי בן המשולם משום ר' יוחנן אחיו עכ"ל בחידושי הרש"ש לא ראה דברי הרש"ל בכתובות שגם הוא פירש דר' יוחנן שהוזכר בנזיר הוא ר' יוחנן בן נורי והיה משיג גם עליו דאולי הוא ר' יוחנן בן המשולם והיה אפשר לדחות דר' יוחנן בן נורי הוא אחיו של ר' יוסי בן המשולם ואחיו היינו אחיו מן האם וחד גברא הוא שהיה אחיו של ר' יוסי מהאם אלא שאביו של ר' יוסי היה המשולם ואביו של ר' יוחנן היה נורי אלא שזה ודאי דוחק ועיין מה שכתבתי במערכת האל"ף אות שע"ג (בשדי חמד ח"א) אם אח מן האם נקרא בסתם אחיו:
אמנם תמיהני על שני גדולים הללו שבאו להשיג על רבותינו התוספות ולא שתו לבם לעיין במקור מקומו טהור בגוף דברי התוספתא דדמאי בפרק ג' כי שם נאמר ר' יוסי בן המשולם משם ר' נתן אחיו (ולא ר' יוחנן כאשר הובא בש"ס דגטין) ועיינתי בארבעה דפוסים ובכולם כתוב כן ואין ספק שבש"ס נתחלף בטעות יוחנן תחת נתן ולא נפלאת לומר דגירסת התוספות גם בש"ס דילן כן היא או דגרסי משם יונתן אחיו כמו שראיתי גירסא זו בספר סדר הדורות (עי' בשם ר' יוסי בן משולם) ותכל תלונתם מעל רבותינו התוספות ובלאו הכי השגת הרש"ש איני מבין בעניותי דודאי לא נעלם מרבותינו התוספות דאיכא ר' יוחנן טובא מהתנאים המיוחסים בשם אבותיהם כמו ר' יוחנן בן בג בג ר' יוחנן בר אלעאי ר' יוחנן בן ברוקה ר' יוחנן בן גודגדא ר' יוחנן בן ישוע ר' יוחנן בן מתיא ר' יוחנן בן דהבאי ר' יוחנן בר פנחס ר' יוחנן בר יאשיה (כולם הוזכרו לברכה בספר סדר הדורות בשם יוחנן עי"ש) ר' יוחנן בן החורני בסוכה דף כ"ח וכונת התוספות היא לומר דאף דכשנה בשם ר' יוחנן סתם בלא ליווי שם אביו הכונה היא על ר' יוחנן המתיחס במקום אחר על שם אביו כמו ר' יוחנן בן נורי ואין כונתם לומר בדוקא שהוא בן נורי וחדא מנייהו נקטי:
ואי קשיא על דברי התוספות דנזיר ועל דברי רש"ל בכתובות ד' ח' שפירש בכונת דברי התוספות דההוא ר' יוחנן שבנזיר הוא ר' יוחנן בן נורי דאיך אפשר לומר כן הלא ההוא ר' יוחנן אמר למלתיה בשם בן עזאי (דהכי אמרינן התם אמר ר' יוחנן משום בן עזאי) ומשמע לכאורה שהיה ר' יוחנן הזה תלמידו של בן עזאי ומצינו בערכין ד' י"ז דאמר ר' יוחנן בן נורי כמה פעמים לקה עקיבא בן יוסף על ידי דנראה שהיה ר' יוחנן בן נורי גדול מרבי עקיבא ואף אם אין הכרח מזה שהיה גדול ממנו על כל פנים חברו של ר' עקיבא היה ובפרק אמר להם הממונה ד' ל"ח סוף ע"א אמר ר' יוחנן בן נורי פעם אחת מצאתי זקן אחד ומגלת סממנים בידו וכו' וכשבאתי וסחתי דברי לפני ר' עקיבא וכו' עי"ש מוכח שהיה חברו ובן עזאי היה תלמיד לר' עקיבא ואיך יאמר ר' יוחנן בן נורי הגדול מרבי עקיבא דבר בשם תלמידו של ר' עקיבא אך כבר עמד בזה הרב משכנות יעקב בפרשת יתרו והביא דבריו הרב חינא וחסדא בח"א ד' קמ"ב ע"א ותירץ הרב חינא וחסדא דמצינו בכמה מקומות שהרב אומר הלכה בשם תלמיד גמור שלו וכו' והביא כן בשם כמה מחברים ועוד תירץ דאולי התוספות לא הוו גרסי ר' יוחנן משום בן עזאי אלא רבי יוחנן אומר נוטל עפר וכו' עי"ש:
ומצאתי שהרב משק ביתי במערכת התי"ו סי' תקנ"ז הביא מה שכתבו התוספות בכתובות שיש ר' יוחנן שהוא תנא ומה שפירשו בנזיר שהוא ר' יוחנן בן נורי וכתב שיש ראיה לדבריהם מדאמרינן בירושלמי בחמישי דמסכת שקלים סוף הלכה א' אמר ר' יוחנן מלקט עשבים הייתי וכו' וכשבאתי והרציתי הדברים לפני ר' עקיבא וכו' והרי ר' יוחנן האמורא ור' עקיבא לא קרב זה אל זה כלל כנודע ואם כן ודאי דר' יוחנן זה הוא התנא ופירשו לנו התוס' שהוא ר' יוחנן בן נורי שהיה בזמן ר' עקיבא והאיר ה' עיני וראיתי דהירושלמי ההוא איתא בש"ס דילן ביומא ד' ל"ח ע"א ושם הוזכר להדיא ר' יוחנן בן נורי הרי דרוח ה' דבר בם דלר' יוחנן בן נורי קרי ליה ר' יוחנן סתמא ועיין בסדר הדורות ד' קי"ד ריש ע"ד ודף קט"ו סוף ע"ב ויש להשיב ולפי מה שכתבתי יש ליישב כמה קושיות מהראשונים והאחרונים לר' יוחנן דידיה אדידיה וכיוצא בזה מקשים דבמקום אחד נראה שהוא בתחלת האמוראים וסוף התנאים ובמקום אחר נראה שהיה בימי התנאים הראשונים ולפי האמור מתיישב עכ"ל וכדבריו בכל מכל כתב הרב נחמד למראה סוף פרק ט' דעירובין בדף ק' ע"ד והיא ראיה נכונה לפי מה שהביא הגירסא בירושלמי ר' יוחנן סתם אמנם עיינתי בירושלמי שם ובדפוס שלפני (זיטאמיר שנת נגה נר מערב) הגירסא היא ר' יוחנן בן נורי כדאיתא בש"ס דילן ובהירושלמי המובא בתלמוד דידן במסכת שקלים עיינתי ויש דפוסים שכתוב בהם ר"י בן נורי (כמו שהוא בגוף תלמוד ירושלמי) ויש שכתוב ר"י סתם וכתב בצדו ס"א בן נורי ויש שכתוב רק ר"י וזו היתה גירסת הרב משק ביתי וכן גריס בפירוש תקלין חדתין שכתב שם ובבבלי איתא ר"י בן נורי ועל כל פנים אינה ראיה מוכרחת אחרי שגירסאות מוחלפות הן:
והנה במה שכתבו התוספות דר' יוחנן לא היה תנא מדלא אמרינן בגמרא ר' יוחנן תנא הוא ופליג כדאמרינן גבי רב הביא הרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב אות צ"ב שכן כתבו התוספות גם בפסחים ד' צ"ב ד"ה ואמר ר' יוחנן ומזה תמה על מר זקנו שכתב דר' יוחנן תנא הוא עי"ש ולא באר איה מקום כבוד דברי מר זקנו ומקרוב השגתי ס' יבין שמועה (למר זקנו נטפל לקודש ספר הליכות עולם וכללי מרן מוהריק"א שנדפס בווארשא שנת הלכות עולם לו) וראיתי בדף י"ב שעל מה שכתב בהליכות עולם בשער שני פרק שני דר' יוחנן לא חשיב ליה לרב כתנא והוכיח כן מפרק קמא דכתובות דף ח' ע"א עי"ש כתב על זה הרב יבין שמועה וז"ל ודוקא אנן חשבינן לרב כתנא וכו' דברים אלו הם דברי התוספות בכתובות ד' ח' ע"א וכתבו עוד שיש ר' יוחנן תנא וכתב הכריתות בלשון לימודים שער ג' סי' קמ"א מצינו בכמה דוכתי רב תנא הוא ופליג ר' יוחנן תנא הוא ופליג וטעות סופר יש בודאי מה שאמר ר' יוחנן תנא הוא שהרי הוא עצמו כתב בסוף הלשון ולא קאמר ר' יוחנן כרב סבירא ליה משום דלא חשיב ר' יוחנן רב לתנא ואי סבר הכריתות דר' יוחנן גופיה תנא הוא אם כן למה לא תירץ הגמרא ר' יוחנן גופיה תנא הוא ופליג ואמאי הוצרך לתלות עצמו ברב ולומר ר' יוחנן כרב סבירא ליה כיון שהוא עצמו תנא עכ"ל הנך רואה דברי מר זקנו ביבין שמועה ברור מללו היפך ממה שכתב הרב קהלת יעקב בשמו ואם דבריו הם במקום אחר סתראי נינהו ודבריו אלו נעלמו ממר נכדו:
ומכל האמור שדעת התוספות דלא אמרינן גבי ר' יוחנן תנא הוא ופליג תמיה לי על מה שכתב מרן החבי"ף בס' כל החיים במערכה זו אות ח' וז"ל ר' יוחנן תנא הוא ופליג אינו מאמר הש"ס אלא מהגאונים או מהתוספות משמרות כהונה ד' ע"א ע"א ואין מצוי אצלי ס' משמרות כהונה ולפי האמור נראה דלא יתכן לומר שהם דברי התוספות שהרי דעת התוספות דלא אמרינן הכי גבי ר' יוחנן ואף לומר שהוא דברי הגאונים דחוק בעיני שהרי הוכחת התוספות מהש"ס דכתובות מוכרחת ומה גם לפי מה שהבאתי להלן (בד"ה ומכל זה) בשם הרב יד מלאכי שדקדק מתשובת רב שרירא גאון דלא אמרינן ברבי יוחנן תנא הוא ופליג עם שאין זה הכרח כל כך סניף הוי להדוחק גם הריטב"א בחידושיו ליבמות דף ז' ע"ב כתב (בסוף ד"ה אלא) והקשה עליו רבינו תם ובתוספות חדא דר' יוחנן היכי פליג אמתניתין דהא לאו תנא הוא כדמוכח בפרק קמא דכתובות וכו' עכ"ל:
ואם אמור יאמר העבד ל"ו אצא חפש"י אנכי הרואה להכהן הגדול י"מ המלך בספר יד מלאכי בסי' תקנ"ב שהביא מה שכתב הרב מוהר"ש אלגאזי בספר הליכות אלי כלל ע"ג פעם ושתים דר' יוחנן הוא תנא כרב והתפלא עליו דמלבד שבספרו יבין שמועה דף ח"י ע"ב הכריח דמה שכתוב בכריתות סי' קמ"א דר' יוחנן תנא הוא טעות סופר הוא ועוד שבאמת כן הוא דלא מצינו בשום מקום שאמרו על ר' יוחנן תנא הוא ופליג וכמו שכתבו התוספות בכתובות דף ח' ע"א ובעירובין ד' ל"ח (ד"ה אמר רבא) ובפסחים ד' צ"ב וביבמות ד' ז' ד"ה רבי יוחנן ובנדה ד' כ"ג ע"ב ד"ה והתניא ובנזיר דף ס"ה ד"ה הוא ובזבחים ד' ל"ב ד"ה ור' יוחנן (אמת שכן מפורש בדברי התוספות במקומות הנ"ל זולת בעירובין שאינו מפורש כן רק דמוכח הכי ויש ביד הדוחה לדחות) וכן מצא להרשב"א בחידושיו ליבמות דף ג' ד' ולהריטב"א בחידושיו לכתובות דף ז' ע"א ובשיטה מקובצת לביצה ספ"ד ולמרן כסף משנה בפרק ב' מהלכות עבודה זרה דין יו"ד ולהשפתי כהן יו"ד סוף סי' רמ"ב בכלליו ולהמפרש בפרק א' דתמיד וחות יאיר בכלליו שבסי' צ"ד וחזון נחום על קדשים דף קל"ד ע"א וכתב שכדברי כל הני רבוותא יש להוכיח מסוגיא דפרק מרובה ד' פ"ב ע"א דמקשינן לר' יוחנן מברייתא ומשנינן דריב"ל היא וכלומר ור' יוחנן פליג עליה הרי שלא מצא שום מציאות לומר שר' יוחנן יחלוק על הברייתא זולת על פי הנחה דההיא ברייתא ריב"ל שנאה גם רש"י בחגיגה דף ט' ע"א ד"ה ותנא מייתי לה וביבמות ד' ס"ד ע"ב ד"ה אמר לה כתב שר' יוחנן היה אמורא:
ומכל זה עמד מתמיה על הרבנים מוהר"י בי רב בשיטתו לקידושין ד' צ"ז ע"ב ומוהר"י קורקוס בריש פרק שלישי מהלכות מתנות עניים ושדה יהושע להירושלמי פרק קמא דכתובות ד' ט' ע"א ופרי חדש ביו"ד סי' קי"ג סקכ"א שכתבו דר' יוחנן תנא הוא ופליג ועלה בדעתו לומר שלמדו הרבנים הנ"ל לומר כן מהא דאיתא בפרק כיצד צולין ד' פ"א ע"א דתניא ר' אושעיא אומר וכו' ואמר לו ר' יוחנן וכו' דלפום ריהטא משמע דר' יוחנן הוזכר בברייתא אבל אחר התבוננות דקדק שדברי הש"ס הם דאם איתא שהוא מלשון הברייתא הוה ליה למימר אמר ליה ר' יוחנן ומדנקט ואמר ליה ר' יוחנן שמעת מינה שדברי הש"ס הן משום דהוה קים ליה לתלמודא דר' יוחנן פליג עליה דר' אושעיא בההיא מילתא ושוב דקדק בתשובת רב שרירא גאון שהביא הרב ספר יוחסין בד' קי"ג ע"ב דלא מני לר' יוחנן בהדי אינון רבנן דאיתנון תנאי ואמוראי אלו תורף דב"ק ולכאורה צריך להבין למה לא כתב לדחות כמו שכתבו הגאונים שהבאתי למעלה (בד"ה ובמסכת פסחים) על פי מה שכתבו התוספות בכתובות דף ח' דאיכא ר' יוחנן שהוא תנא והוזכר בברייתא ואם כן אף אם הא דאמר לו ר' יוחנן הם דברי הברייתא אין הכרח מזה שר"י חברו של רב ושמואל הוא תנא:
ואפשר דמשום שכתבו התוספות דר' יוחנן התנא המוזכר בברייתא בסתם הוא ר' יוחנן בן נורי ומשמע ליה דעל פי איזה הכרח שהיה להם כתבו כן וכיון שר' יוחנן בן נורי היה גדול מר' עקיבא כמו שכתבתי למעלה (בד"ה ואי קשיא) ונמצא דקדים טובא שהרי ר' עקיבא רבו של ר' שמעון ור' שמעון רבו של רבינו הקדוש כמו שכתב רש"י בביצה ד' כ"ו סוף ע"א בד"ה א"ל ר' שמעון בן מנסיא הרי אמרו ור' אושעיא תלמידו של רבי לכן לא מסתברא ליה למימר שהוא ר' יוחנן בן נורי דקרוב הדבר לשמוע שלא קרב זה אל זה לכן הוצרך לומר שהם דברי הש"ס ולא מגוף הברייתא ולפי דבריו נראה דכמו כן יש לדחות מה שהבאתי אני הדל סוגיא דנדה דף כ"ד דאיכא ר' יוחנן שהוזכר בברייתא וכו' דיש לומר דמה שאמרו ואיתימא ר' יוחנן הם דברי הש"ס דבתחלה אמרו דתניא אבא שאול וכו' והדר אמור רבנן ואיתימא ר' יוחנן כלומר שאין דבר זה שנוי בברייתא אלא מימרא דר' יוחנן היא דאמר הכי ובקונטריסי מצאתי רשום שהרב יד אהרן בא"ח במהדורא קמא סי' ס"ד דבר בכלל זה (אי אמרינן ר' יוחנן תנא הוא ופליג) ועתה אינו מצוי אצלי:
ודע שספר יד מלאכי שבידי הוא מדפוס ליוורנו שנת תבענ"ה וכו' והקרה ה' לידי שבהיות פה רב שד"ר יצ"ו ראיתי בידו ס' יד מלאכי דפוס פראמישלא שנת תרל"ז ובו הערות והגהות מהרב המביאו לבית הדפוס ולפי שאין הספר מצוי אצלי נתתי להעתיק מה שכתב בכללין על דברי הרב יד מלאכי בסי' תקנ"ב וז"ל דברי הרב המחבר אין צריכים חיזוק אמנם ראיתי בספר שב שמעתתא המכונה שערי חכמה להגאון בעל שמן רוקח ש"ז סי' ק"ה סתמה על התוס' כתובות ח' א' מהא דאיתא ביומא מ"ג ב' ור' יוחנן לא מיבעייא לתנא דלא ציית אלא אפילו לרביה נמי לא ציית וכו' הרי מוכח דהיה ביד ר' יוחנן כח לחלוק על תנא ושם מר"י האמורא עסיקינן עכ"ד. ושגג במחכ"ת דאטו משום דקאמר התם דר"י לא ציית לתנא שהיה לומד צורת השמועה לפניו בבית המדרש יהיה אלים חיליה שיוכל לחלוק על התנאים השנוים במשנה וברייתא הלא אין כח התנא הזה (שלומד צורת ההלכה לפני מי שגדול ממנו) אף כאמורא וכדמצינו כ"פ דמשתקו להו השומעים משנתן או שמשנים דבריהם ואמרו להו תני הכי ומוסיפין וגורעין עיין חולין ט"ו אטו כ"ע לתנא צייתי וברש"י שם ועיין מגלה דף ח' ב' אי צורבא מרבנן הוא וכו' ואי תנא הוא ועיין ביצה י"ב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |