שדי חמד/כללים/ג/מז
|
< הקודם · הבא > |
מז גמירי כי אתמר בש"ס האי לישנא נראה מדברי הרב ארעא דרבנן במערכת המ"ם אות שפ"ה דאינו אלא מדרבנן שכתב ואע"ג דמעלין בקדש ולא מורידין בענין כלי שרת הוא מדאו' וכו' מ"מ בענין שררה מאי דאמרינן כן הוא מדרבנן ומשום הכי אמרו בברכות דף כ"ח בעובדא דר"ג ור"י גמירי מעלין בקדש ולא מורידין עכ"ל ולעומת זה נראה מדברי הרב מוהרח"ך רפאפורט בשו"ת מים חיים חיו"ד סי' מ"ט דכל גמירי הוא הלכה למשה מסני שכתב דנצל הוא הלכה לממ"ס כדאמרינן בנזיר דף נ' ע"א גמירי דנצל דאתי מאדם ולשון גמירי הוא הלל"מ כידוע ומהלכה לא ילפינן עכ"ל. אמנם לפי הנראה אי אפשר להחליט לא כדברי מר ולא כדברי מר דאיכא דוכתי טובא בש"ס האי לישנא ור"ל מדרבנן כמו שציין בספרו קהלת יעקב בחלק מדות חכמים אות ס"ד וז"ל איכא טובא בש"ס שאינן הלכה למ"מ אלא מסורת מרבותינו ואזכיר קצתם והביא מ"ש בפ"ק דסוטה גמירי אין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות ובשבת דף צ"ט כל טונא דמידלייא וכו' ובסוטה דף ל"ד טונא דמידלי איניש אכתפיה ובברכות דף כ"ט גמירי טבא לא הוי בישא ומשמע ליה דכל הני אינן הללממ"ס אלא מסורת מרבותינו ומתבאר דס"ל דאיכא נמי דוכתי דאתמר האי לישנא והוא הללמ"מ ממש ולא כדמשמע מדבריו שבס' ארעא דרבנן הנ"ל וע"ע שבת דף ק' ע"ב גמירי אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה (עי"ש ברש"י ותוס' דגרסי גמירי) ובמס' פסחים דף נ"ב ע"ב גמירי אין חיה שביהודה גדלה על פירות שבגליל וכו', ושם כתב רש"י גמירי מסורת מרבותינו ובמס' סנהדרין סוף דף ל"ז גמירי אין אשה מתעברת מעומד, ולפי הנראה אין שייך לומר בהני דהוו הלכה למ"מ אלא הם מסורת מרבותינו ובמס' יומא דף ל"ב ע"א גמירי חמש טבילות וכו' טובל כ"ג, וכתב שם רש"י דהוא הלכה למשה מסיני וכן מתבאר מדברי התוס' שם וכתב שם הרב שיח יצחק (ע"ד רש"י הנ"ל) דהכי איתא בכמה דוכתי דלשון גמירי הוא הללמ"מ ומהם בסוף פרק ב' דסנהדרין גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה קרא וציין לעיין ביבין שמועה דף י"ג (דברי הרב יבין שמועה הביאם הרב משק ביתי באות קכ"א וז"ל כתב הרב הליכות עולם הובא ביבי"ש דף י"ג ע"א כל היכא דאיכא גמירי מסורת בידינו ממשה בסיני וכן הלכתא גמירי לה עכ"ל ואחריו נמשכו הרבנים של"ה במערכה זו ות"ח דף ל"ב ע"ג עכ"ד המש"ב) ובספר רמת שמואל. אמנם דעת הרמב"ם בההיא דחמש טבילות דלאו הלכה למ"מ הם כמ"ש הרב יד דוד (שיטה) בחידושיו ליומא (עמ"ש בש"ס בדף ל' ע"ב או דילמא שאני מצורע דדייש בטומאה) בשם הרב חות יאיר (סי' קע"ח) בציון ל"ב וז"ל גמירי ה' טבילות וכו', רש"י פירש הללמ"מ ורמב"ם לא זכר בו דבר דלא ס"ל להרמב"ם גמירי הל"מ עכ"ל, וכ"כ עוד שם כמה פעמים, ומקרוב בא לידי חי' מוהר"ם ברבי ופשיטא ליה דלהרמב"ם הוי הל"מ וליתא עכ"ל היד דוד וכ"כ עוד שם בסוגיא דדף ל"ב עי"ש, וס' חו"י אמ"א לראות דב"ק ונראה דאין כונתו לומר שכן דעת הרמב"ם בכ"מ שנאמר גמירי לאו הללמ"מ שהרי מרן כ"מ בהלכות שחיטה פרק יו"ד הי"ב כתב בההוא גמירי דמפרש הרמב"ם דהוא הלל"מ עי"ש, אלא ר"ל דלהרמב"ם ההוא דחמש טבילות וכו' הוא מדרבנן, ורש"י בסנהדרין דף ק"א ע"ב במ"ש בש"ס גמירי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד כתב שהוא הללמ"מ ועל דברי הרב ארעא דרבנן הנ"ל עיין מה שרשמתי במערכת המ"ם אות קע"ו (ד"ה וכתב) ובעיקר כללין עיין מה שציין הרב משק ביתי שם ובמערכת המ"ם אות ער"ה ולגדול בדורינו הגאון המפורסם נצי"ב מלך יצ"ו בסה"ב העמק שאלה בהקדמתו (קדמת העמק אות ב'):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |