שדי חמד/כללים/ג/כ
|
< הקודם · הבא > |
כ גדול כבוד הבריות וכו' ידוע מסקנת ש"ס ברכות דף כ"א דאינו דוחה אלא ל"ת דלא תסור ולא איסור תורה ומזה תמיהני עמ"ש הרב חו"י (סי' קל"ט) ה"ד הרב קה"י בתוס' דר' אות ק"ו דאע"ג דמלין מתו עובר בלא תעשה מדאורייתא אם הלינו לכבודו ש"ד משום גדול כה"ב וכו' עי"ש, ולכאורה זה הטעם לא יתכן לפי מסקנת הש"ס וצ"ל דס"ל כשיטת הראשונים הסוברים דלמסקנא נמי איסור תורה בשב ואל תעשה נדחה משום כה"ב, עיין להרב הלבוש א"ח סי' י"ג וסי' ק"ג ס"ב ופ"מ באשל אברהם שם סק"ד. שו"ר באד"ר אות ח"י שהביא שו"ת חו"י (סי' צ"ה) דנקיט כשיטה זו עי"ש והרב יד מלאכי אות קכ"ב לא הזכיר בזה שו"ת חו"י הנז"ל עי"ש, גם מש"ש זה הי"מ גדול בשם הרב זר"א ח"א יו"ד סי' ט"ז דכמה גדולי ישראל ס"ל אף דאיכא איסור דאורייתא דיינינן להקל משום כה"ב וסיים הוא ז"ל ולדידי המ"ך נראה דלמסקנא ד"פ מ"ש מוכח דבשוא"ת נדחה אף בדאורייתא ובדרבנן אף דעביד מעשה וכן הסכים הרב רל"צ וכו' ע"כ נראה מד"ק דסברא דנפשיה הוא דקאמר כאלו אין כן מסקנת הרב זר"א ואנכי הרואה בס' פתח הדביר בח"ב דף ע"ג וע"ד הן לו הובא שם דברי הרז"א ומתבאר דגם הוא ז"ל סובר כן והוסיף דגם איסורי תורה שאינן מפורשים בתורה כדרבנן דיינינן להו בזה ע"ש, ועיין להרב מקנה אברהם מ"ב אות ע"ט שנראה שלא ראה בגוף תשו' החו"י (סי' צ"ה) הנז"ל ומ"ש שם להכריח דהרמב"ם הל' כלאים פ"י הכ"ט ס"ל דאף בשוא"ת לא דחינן איסור תורה מדיהיב טעמא לדחיית עשה דהשבה משום דממונא דש"מ דאי לאו ממונא לא אמרינן גדול כה"ב בשוא"ת עי"ש לא ראה הרב ז"ל תוס' שבועות ל' ע"ב סוד"ה אבל דאיכא גוונא באבידה דהוי קום עשה ודחי משום דממונא הוא עי"ש, ועיין להרב דרכי שלום דף נ"ט ע"א ולשונו מגומגם קצת וכונתו ליישב כמ"ש בעניותין, ועיין לקמן אות כ"ג:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |