שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ט/כג
|
< הקודם · הבא > |
שדי חמד
אסיפת דינים חמץ ומצה ט
כג) כיון שמכירת החמץ לנכרי צריך להיות מכירה גמורה בלי שום הערמה כלל נראה דאחר הפסח כשיחזיר הנכרי החמץ להישראל צריך לקנותו באחד מדרכי הקנאה ולא לקבל ממנו בחזרה בסתם כמו שכתבו הפוסקים לענין מתנה על מנת להחזיר והוא הדין לענין מכר שאם לא כן נראה שהמכירה לא היתה רק דרך הערמה אך נראה שאחר הפסח די בזה שיקנה מהנכרי חמץ והחדרים בחזרה בכסף לחוד והנכרי יחזיר השטר מכירה שקבל קודם הפסח ודי בזה דאף שישראל מנכרי אינו קונה קרקע בכסף לחוד כי אם גם בשטר כמבואר בח"מ סימן צד"ק התם הוא משום דלא סמכא דעתיה דישראל והכא לא שייך זאת כיון שאין עוד להנכרי שטר להראות שהוא שלו כן כתב הרב בגדי ישע סי' ב' אות ה' והרב חתם סופר בסי' ק"ט כתב ואם כן כל כלי מתכות צריכים טבילה אחר הפסח כשיחזור הישראל ויקנם מהנכרי וכו' ובסיגנון זה כתוב בנוסח המכירת חמץ של הרב נודע ביהודה שהובא בשיבת ציון סי' י"א ואם ימכור כל זה לנכרי ויקנה ממנו אחר כך יהיה צריך טבילה ע"כ וכן הוא לשון הרב עצי לבונה בסי' ק"ך אותם המוכרים היי"ש עם הכלי וחוזרים וקונים מהנכרי אחר הפסח יש להטביל וכו' משמעות דברי הגאונים הנ"ל הוא כדברי הרב בגדי ישע דאחר הפסח צריך קניה מהנכרי גם בס' קיצור ש"ע מהרב מהרש"ג כתב בסי' קי"ד בהערה לענין מכירת החדר להקנאת החמץ שצריך לקנותו ממנו מחדש לאחר הפסח ונפקא מינה לענין מזוזה דאולי יש בזה משום תעשה ולא מן העשוי עיין שערי תשובה סי' תרנ"ו סק"ז לענין סוכה ולכאורה הוא הדין כאן וגם אם אין מוכר לו החדר רק משכירו לנכרי מסתפק לענין מזוזה עי"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |