שבות יעקב/ג/צז
|
< הקודם · הבא > |
אחד שעשה אפקרותא נגד הקהל ונגד דת תורתינו שנעשה ממש מסור וחייב נידוי ושמתא ויש לו בת שהית' נשואה ומת בעלה בלא בנים והיא זקוקה לחליצה אם יש רשות ביד הקהל וב"ד לעכב החליצה עד שקבל אביה להיות ציית לדברי הקהל והב"ד לקבל עליו דינו:
הנה לכאורה הי' נראה פשוט דיכולין לעכב כל כיוצא בזה דהרי כתב הר"ן פרק הגוזל בתרא בשם תשובת הרי"ף בשם רב פלטוי הגאון ז"ל פתיחא היכי דמי אדם שנתחייב לחבירו בב"ד וסרב ועבר על גזירות ב"ד כותבין לקהלות ישראל פלוני גזרנו עליו דין וסרב ולא השגיח והחרמנו אותו שלא יתפלל בעשרה ולא יזמין בשלשה ואל ימולו לו בן ואל תקברו לו מת ותוציא בניו מבית הספר ואשתו מבית הכנסת עכ"ל וכן מצאתי ראיתי בתשובת הגאונים סי' מ"א שכתב וז"ל ונידה אותו ל' יום ולא תבעו נידוי החרמנו אותו על פתח ב"ד ואף אתם כשתגיע לידכם פתיחא ואחרמתא דא החרימו ונידוי אותו יום פתו פת כותי ויינו יי"נ ופירותיו טבל וספרי' ספרי קוסמין וחתכו ציצית שלו ועקרו מזונתיו ואל תתפללו עמו ואל תמולו בניו ואל ילמדו בניו לבית המדרש ואל תקברו לו מת וכו' עכ"ל וכ"כ בתשובת הריב"ש סי' קס"ג בשם א"ח בשמו ובתשובת בנימן זאב ובתשובת מהרי"ל לוי סי' מ"ט ובש"ג סןף פ' שבועת העדות ובתשובת להרמב"ן סי' רמ"ד כתב הטעם דכל למיגדר מילתא ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה שלא מן הדין לעשות סיג לתורה וכ"פ הב"י בש"ע ורמ"א בהג"ה שם סי' של"ד כן ראיתי למהרש"ל בפ' הגוזל בתרא סי' י"ג שהשיג מאוד על הא דרב פלטוי לפי ששום פוסק לא הביאו ונתעלם ממנו דברי הפוסקים שהבאתי ולבסוף סיים בזה"ל ומ"ש שמוציאין תינוק מבית הספר חלילה במה שכל העולם אינו מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות נבטל בשלמא מילה שעיקר מצוה תלויה באב והיא כבודו וכן לקבור את מתו שמוטל עליו שלא ללין והיא כבודו כופין אותו באלו עד שיקבל עליו תשובה ואח"כ מלין וקוברין אבל בת"ת תינוקת של בית רבן שאין לו תשלומין אם תעזוב יום יומים יעזבון פשיטא דלית ביה טעמא להאי מילתא גם מ"ש להוציא האשה מבה"כ לא נהירא אם הוא חוטא היא מה חטאה עכ"ד ע"ש דבריו יותר באריכות ואף דנ"ל דאין לנו לזוז אפילו זיז כל שהוא מפסק הב"י בש"ע ורמ"א ואחריהם אנו נמשכין ודלא כמהרש"ל מ"מ הבו דלא לוסיף עלה לעכב בתו מן החליצה והיא כבר נסתלקה מרשו' אביה ביום חתנותה ולעגן אותה בחנם אשר כבר חששו חכמי הש"ס וכל ראשונים ואחרוני' לתקנות עגונות ובפרט לעכב מצוה של החלוץ שאין לו שום שייכות עם המוחרים ובפרטות לפי מ"ש המקובלים ומפרשי תורה עיין בצרור המור ובבחיי ובש"כ על התורה שאין לנפש המת מנוחה עד שיחלוץ חליצה כשרה אף דקי"ל לדינא אין חוששין לדברי המקובלים כי אין לנו עסק בנסתרות מ"מ אין לחדש דבר מה שלא נז' בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרוני' אבל אם החלוצה עצמה ג"כ היתה במרד ובמעל הזאת ודאי יכולי' לקנסה כנ"ל הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |