שבות יעקב/ב/ה
|
< הקודם · הבא > |
כיצד יש לברך על הקאווי ועל הטע גם אם אין חשש איסור לשתות' בפסח:
הנה אשיב על ראשון ראשון בדבר הברכה כבר נתבאר בתשוב' פרח מטה אהרן חלק ראשון סי' מ' דמברכין עליה' שהכל שכן מבואר מדברי הרא"ש בתשוב' ושאר גדולי פוסקי' דל"ד למי שלקות דהתם אוכלין השלקות עצמן גם המי שלקות כמותן משא"כ הקאווי וטע אין אוכלין כלל בעין ושותין רק המים ואין טובלין בו ללפת את הפת א"כ דמי לשכר דמברכין שהכל ע"ש דבריו באורך גם בתשובת הלכות קטנות סי' ט' פסק לברך שהכל על הקאווי ושכן עמא דבר ע"ש וכן בטע ליכא מאן דפליג שמברכין שהכל כמשמעו' פוסקי' ראשונים ועיין בא"ח סימן ר"ה ובעולת תמיד שם ובמ"א והוא פשוט וברור דלא כמ"ש בתשוב' פנים מאירות סימן צ"ה לברך עליהם בורא פרי אדמ' כמו מיא דשלקי ולא דק דשאני התם דמלפתין בו פת כמו שלקות עצמן וכמו שהאריך שם בפרח מטה אהרן בראיות ברורות ובודאי היה ממנו בהעלם דבר וכן נוהגין בפשיטות ועל דבר הקאווי לשתותו בפסח דרכי להורות דכל שנחרכו קודם פסח ביד ישראל מותר לשתותו בפסח כי אף אם נאמר דהוי כמיני קטניות או שיש לגזור בהם משום מיני קטניות אף שגדילים באילנות כפי הנשמע והיא גופ' גזיר' מ"מ כיון שחורכין אותן קודם פסח עד שנפסל מאכילת כלב א"כ אין חשש איסור כלל ואע"ג דמבואר בא"ח סי' תמ"ב דאפ"ה אסור לאכול החמץ שנחרך קודם זמנו רק לקיימו מתירין היינו חמץ דגן גמור משא"כ מיני קטניות ודאי אין איסור בחרכו קודם זמנו ועוד דהא רבים אומרים דאין זה מיני קטניות כלל מש"ה אין להחמיר כולי האי אכן בטע שמעתי שרבים פורשים שלא לשתותו בפסח לפי שיש חשש רמאו' שמשתמשין בט"ע ואח"כ חוזרין ומייבשין אותו למכור ושמא נשתמש תחלה עם חמץ וכן שמעתי משלמים וכן רבים לכן שומר נפשו ירחק מהם כי בפסח צריכין הרחקה טפי ובאמת הראשונים לא הזכירו דינים אלו לפי שלא היה מצוי ביניהם דברים כאלו במדינות אלו רק חדשי' מקרוב באו מארץ תורגמה והנלע"ד כתבתי הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |