שבות יעקב/א/קעח
|
< הקודם · הבא > |
שנים שעשו גניבה ביחד וחלקו הגניבה ואחד מהם ברח אי יכול הנגנב לתבוע הכל מהשני או לא:
הנה לכאורה נראה לדמות דין זה למ"ש הרא"ש בתשובה כלל ק"א סי' ז' והובא קצת בטח"מ סי' שמ"ה וז"ל שם ועל שטען ראובן על שמעון שנכנס לחדרו וגנב ספריו והוציאן מרשותו ושמעון משיב אמת כי הוצאתים אלא כך היה הענין שבקשני קרובתי כלתך להוציאם החוצה כי לא יכלה שאתם ולא ידעתי של מי הם או שלך או שלה וגם לא לקחתי והגבתי ממקומם אלא היא הגביאם ונתנם לי וטרחתי בשבילה ונתתים לאביה נ"ל ששמעון חייב להחזיר לראובן הספרים כי כל המונח בביתו הוא בחזקת שהוא שלו וגם ניכר פה שכיוון לסייע לקרובתו לגזול חמיה ומה שטען שהיא הגביאם ונתנם לו מ"מ הרי טען שהיו כבדים ולא יכלה שאתם ותנן בב"ק הכשרתי במקצת נזקו חבתי בתשלומי נזקו וכו' אי בלאו איהו לא הוי אזיל פשיטא ובנדון זה בלאו איהו לא היתה יכולה להוציאן משם הלכך יגבם ממי שריצה מכלתו שהודית שהם ברשותה ואם ירצה יגבה משמעון הואיל דבלאו איהו לא היתה יכולה להוציאן עכ"ל הרי להדיא דוקא היכא דעשה הוא עיקר הגניבה דבלאו איהו לא היתה יכולה להוציאן חייב הוא לשלם כולו משא"כ היכי דיכול לגנוב אחד בלא חבירו או ששניהם שווים בעשייתו אינו חייב לשלם בשביל חלק חבירו וכן מבואר בהג"ה ש"ע ס"ס שמ"ח השליח חייב לשל' שהוא עיקר הגנב כו' אבל אם שניהם שווים אינו חייב לשלם חלק חבירו וכה"ג מבואר בחושן משפט סי' ת"י סעיף ל"ז שנים שהזיקו ואחד ברח או שאין לו במה לשלם אין חבירו פורע בשבילו ע"ש בש"כ שכן הסכמת האחרונים להלכה ע"ש וכן מצאתי ראיתי בתשובת חות יאיר סי' רי"ב שכתב כן בפשיטות אכן אחר העיון היטב נ"ל פשוט להיפך דיכול לגבות הכל ויש ללמוד דין זה מהא דאית' מח"מ סי' ע"ז בשנים שלוו כא' או שהפקידו כא' או שלקחו מקח כא' שניהם ערבים זה לזה והוא מירושלמי והסכמת גדולי ראשונים ואחרונים ויש ללמוד בזה דה"ה בשני' שגנבו יחד דודאי כיון שהם שותפים בגניבתם בודאי נעשו ערבים זה לזה מכח כ"ש משנים שלוו ותו דהא עיקר דין זה שנעשו ערבים זה לזה בשנים שלוו או הפקידו הוא נובע מהירושלמי דפ' שבועת הפקדון וכן הובא שם בהרא"ש בפ' זה ושם בירושלמי עיקר מטרין משום דכתיב וכחש בעמיתו פרט למכחש אחד מן השותפים וגבי וכחש בעמיתו כתיב בפקדון או בתשומת יד או בגזל או בעשק וגו' ש"מ דגם בשנים שגנבו או גזלו דהוי ערבים ושותפי' זה לזה (ומזה הטעם נסתר ג"כ דברי רמ"א בתשובה סי' ך"ז והוא נגד משמעות רוב הפוסקים כמו שהשיב עליו ג"כ הש"כ ר"ס ע"ז ולפי טעם זה שכתבתי דברי הפוסקים מוכרחים) ומדברי הרא"ש בתשובה ורמ"א בהג"ה סי' שמ"ח אין סתירה כלל דהתם ששמעון לא היה רוצה לגנוב להנאת עצמו כלום רק לסייע לקרובתו וכן מ"ש רמ"א להג"ה בהא ששלח שליח ששליח לאו להנאת עצמו לקח לכן אי לאו מטעמא שהוא עיקר הגנב לא היה יכול להשתלם ממנו כלל וכן בשנים שהזיקו שלא עשו משום הנאת עצמן לא הוי ערבים זה לזה אבל ודאי אלו שגנבו בשותפות בהנאת עצמן והתעסקו בשותפות לגנוב ודאי נעשו אחראין וערבאין זה לזה כל זה נ"ל פשוט ודלא כתשובת חות יאיר ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |