שבות יעקב/א/קד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה קד
אחד שנשתדך למרחוק בחרם וקנס ככל משמעות ומנהג תנאים ראשונים ועתה בבא ליום קביעת נישואין וראה את המשודכ' לו ששפת' התחתונה גדולה משפתה העליונה ובולטת לחוץ רוצ' לחזור ואמר דאדעתא דהכי לא נשתדך עמה אם הוא מחויב ליתן קנס כמשמעות התנאים או לא:
הנה בודאי לענין הקנס נ"ל פשוט דפטור מהקנס דגרסינן בפ' המדיר דף ע"ב ע"ב כל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים ואמרינן שם בגמ' קדשה וכנסה סתם תצא שלא בכתובה כתובה הוא דלא בעי הא גיטא בעי ומ"ש כתובה דלא בעי דאמר אי אפשי באשה נדרנית אי הכי גט נמי לא תבעי אמר רבה צריכא גט מדבריהם רבא אמר תנא ספוקי מספקא ליה גבי ממונא לקולא גבי איסורא לחומרא וכמו שהדין לענין נדרים כן הדין לענין מומין כי במתני' שם ובגמרא מדמה אותן להדדי וכן מבואר להדיא בהרמב"ם פ"ז מה' אישות ובטור ובש"ע בא"ה סי' ל"ט והלכת' כרבא וא"כ אם אמרינן היכא דכבר נתקדשה אפ"ה תצא שלא בכתוב' מפני מום הפוסל בכהני' משום דממונא לקולא א"כ איך נוציא ממון הקנס ממשודך היכי דאיכא במשודכת מום הפוסל בכהנים וכמבואר להדיא במסכת בכורות במתני' וברמב"ם פ"ח מה' ביאת מקדש דין ח' ששפתה התחתונה גדול מעליונה דהוי מום לענין כהנים וא"כ פוסל ג"כ בנשים ופטור מהקנס וזהו פשוט ודלא כמ"ש בתשוב' חות יאיר סי' ר"ך במשודך שרוצה לפטור עצמו מקנס לפי שהמשודכת חוטמה גדול דהוי מום בכהנים והשיב שם בתשובה וז"ל דאע"ג דאמרינן בש"ס כל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים היינו היכא דהתנה על מנת שאין בה מומין מ"מ בדלא התנה דקי"ל בנשי' מקודשת מספק יש לומר בנדון זה דלא הוי כלל ספק ולא דמי לחומרא דאשת איש דמחמרינן ולכן אע"פ שי"ל דאין מוציאין ממון מספק בזה לא הוי ספק כלל ע"כ תוכן דבריו שם ובודאי תקפו עליו משנתו ואגב ריהטא כתב כך והיה ממנו בהעלם דבר סוגית הש"ס והסכמת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים דאפילו לענין כתובה דאורייתא אין גובין ממנו בטענת מומין אלו אפי' לא התנה וכ"ש בקנס שהתחייב עצמו דאפשר לומר דאדעתא דהכי לא התחייב את עצמו וחזקה אין אדם מתפייס במומין (גם מ"ש שם בתשוב' זו בעיניה סגורו' ביותר שלא מצינו מום זה בכהנים נעלם ממנו מה שמנה הרמב"ם שם בהלכות ביאת מקדש עפעפיו סגורים ביותר ע"ש) איברא מצד עונש החרם יחוש המשודך לעצמו וכמו דאמרינן לענין הגט ספק איסור א"א להחמיר כן יש לומר דספק חרם להחמיר (ועיין בתשוב' עבודת הגרשוני סי' ס"ח וק"ג).
אכן גם על זה אין בידינו לכופו אפי' בודאי חרם כזה וכמ"ש הסמ"ע בח"מ סי' רמ"ה ובתשובת מהר"מ מינץ סי' ט"ז דעבריינא מקרי אבל אין בידינו לכופו עכ"ל ועיין בנחלת שבעה דין תנאים ראשונים סי' ח' וכ"ש בנדון שלפנינו דהוי ספק דאפשר דעבריינא ג"כ לא מקרי אמנם אם טוען אבי המשודכת שידע מזה המום שבגלוי רק שעכשיו עיניו נתן באחר' וכה"ג אפשר להחמיר על המשודך ולהשביע על זה שלא ידע ממום זה כי אף שלא הי' עם המשודכת בעיר אחת מ"מ כיון שהוא מום שבגלוי וניכר לכל מסתמא קודם שנתקשר עמה בקנס ובחרם דרש וחקר אחריה על תואר ופרצוף פניה מהני דאזלי מהתם להכא וסבר וקבל ועכשיו לבש רוח אחרת שרוצה לחזור בו על כן ראוי להחמיר עליו כפי ראות עיני המורה כדי שלא יהא בנות ישראל כהפקר ולביישה חנם כנ"ל ה"ק יעקב.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |