מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שאלות חזרה
פסחים פרק שביעי
<דף זה מרכז את שאלות החזרה על כל דפי פרק שביעי במסכת פסחים. לעריכת השאלות והתשובות יש ללחוץ על הקישור "עריכה" שעל ידי שמו של כל דף >
פרק שביעי
באיזה שפוד צולין את הפסח מבין השפודים הבאים: מתכת, רימון, תאנה, דקל, אלון, ומדוע?
לחכמים רק רימון ולרבי יהודה אף מתכת, ונחלקו אם מתחמם חלקו הפנימי של שפוד המתכת וצולה את הפסח. ושאר אילנות יש בהם הוצאת מים המבשלת את הפסח. תאנה - בגלל החלל, דקל - בגלל החריצים, ואלון - בגלל הקשרים, וברימון או שהקשרים חלקים או שלוקח ענף צעיר בן שנתו.
כיצד כינו התנאים את צליית הגדי כולו כאחד, ובמה נחלקו?
י"א תוך תוך או תכבר - וס"ל שהכרעיים הונחו בתוך הבהמה ועשו תוך תוך כבסיר או שתכבר הוא נוטריקון תוך ובר - ממולא ונראה מבחוץ. י"א מקולס - לשון כובע שמניחים את הכרעיים מבחוץ מעל הראש, אך בתוך אסור כיון שהוא כבישול בתוך קדירה.
איזה קילוס אסור לעשות בלילי פסחים בזמן הזה?
צלייה של כל הפסח כאחד, אבל אם אבר אחד קטוע או שהוא מחובר אבל נשלק קודם - מותר.
מה דינה של מולייתא שהחלק הפנימי נמלח רק כדי צלייה, והאם אפשר להביא ראיה לדין זה מהקרבת קרבן פסח עם מעיו בתוכו?
מחלוקת אם אומרים כבולעו כך פולטו, ואין להוכיח מהמשנה שהדם נוזל דרך בית השחיטה.
מה דין בר גוזלא המצופה בקמח לענין הדם הנוזל מהבשר ונכנס לבצק?
בסמידא - תמיד מותר. בחיורא - תמיד אסור אלא אם כן צלול כזוז חיוור. בשאר קמחים - תלוי אם אסמיק או לא.
מה דין אומצא, ביצי זכר וורידים שבבית השחיטה לענין דם?
אם מלח כראוי - אפשר לבשל אף בקדירה, אם מלח קצת וצלה על שפוד - כשר (ובוורידים צריך שיהיה בית השחיטה ללמטה). אם הניח על גחלים - מחלוקת, רבינא מחמיר רב אחא מקל והלכה להקל.
מה דין חומץ שהניחו בו את הבשר אחרי הצלייה?
לפירוש א' ברש"י בזה דנה הגמרא ואם אסמיק לכו"ע אסור ואם לא - מחלוקת אם כשר או שאי אפשר שלא יהיה בו שורייקי דמא.
חומץ חלש האם מותר להשתמש בו בשביל לצמות בשר?
אם חלש מעיקרו - מותר, שיש בו קיוהא דפירא. אם חלש מחמת שכבר השתמשו בו - אסור, שקיוהא דפירא כבר יצא בשימוש הראשון.
מעבר לתחילת הדף
האם מותר להשתמש באסכלא לצליית הפסח?
רק במנוקבת שהפסח נצלה מחמת האש.
מה דין תנור שגרפו לענין פסח ולענין קליפי ערלה?
בפסח אינו אש ובערלה אינו אסור. בפסח: כתוב פעמים צלי אשי. בערלה: או שלומדים מפסח או שהתורה מקפידה על עצי איסור ובכה"ג אין עצי איסור.
רבי מרבה גחלת למכוות אש. א. למה צריך ריבוי הלא בלא הכי שחין הוא נגע. ב. למה צריך ריבוי לגחלת והלא היא אש?
א. כדי שיצטרף לגריס. ב. או שלא צריך ריבוי לגחלת אלא לאבר וסיד וגפסיס. או שמדובר בגחלת מתכת.
מה לומדים לגבי שריפת בת כהן מ"באש" ומ"תשרף" ומה לומדים מהדין שברור לו מיתה יפה?
באש - למיעוטי אבר מעיקרו. תשרף - א. שריפה שריפה מבני אהרן בשריפת נשמה וגוף קיים. ב. לרבות פתילה של אבר. ברור לו מיתה יפה - ולא בחמים.
גחלי אש, למה צריך לכתוב גם "גחלי" וגם "אש" (4)?
1. לוחשות הם לא גחלי ולא אש, וקמ"ל גחלי אש דהיינו לוחשות. דחייה: לא יתכן לפרש שהם לא זה ולא זה.
2. גחלי היינו או עוממות או לוחשות וקמ"ל אש שדווקא לוחשות. דחייה: לרבי גחלים הם אש.
3. גחלים לוחשות הם אש אלא שהוה אמינא שיכול לקחת או אש או גחלים וקמ"ל רק גחלים. דחייה: אש לבדה היינו ששף מחתה בשמן ואין ראוי לעשות כן אפילו לא לפני מלך בשר ודם.
4. גחלים לוחשות הם אש והוה אמינא גם אש וגם גחלים שיקח עץ שחציו בוער ועד שיכנס לפני ולפנים יהיה כולו גחלת. וקמ"ל ולקחת גחלי אש שמעשת לקיחה יהיו גחלים.
מעבר לתחילת הדף
א. באיזה אופן סגי לכולי עלמא בכדי קליפה אפילו בדבר חם. ב. באיזה אופן צריך כדי קליפה אפילו בדבר קר. ג. באיזה אופן צריך אפילו כדי נטילה (2)?
א. בסך שמן.
ב. בצלי.
ג. צריך נטילה - בצלי עם סדקים או במליח
מה הדין וההלכה בחלב רותח שנפל על בשר קר?
מחלוקת אם עילאה גבר וכדי נטילה או תתאה גבר וכדי קליפה, וההלכה שתתאה גבר כשמואל שיש ברייתות כשיטתו.
האם ריחא מילתא ומה הדין כשהבשר הטרף הוא השמן?
מחלוקת אמוראים ואין הבדל מה הבשר השמן ומה הכחוש. ובתנאים - או שנחלקו אם ריחא מילתא או שלכולי עלמא ריחא מילתא.
מדוע אסור לצלות שני פסחים יחד, ומה הדין בגדי וטלה?
אסור בכל אופן מפני תערובת הגופין. ולמ"ד ריחא מילתא אסור אף מפני ריחא באופן שזה שייך שאין מחיצה מפרדת ביניהם.
הניח פת מעל חבית יין תרומה, מה דין הפת?
חבית פתוחה ופת חמה - מחלוקת אמוראים אם יש מחלוקת תנאים או שלכולי עלמא נעשית תרומה. חבית סגורה ופת קרה - לכולי עלמא אינה תרומה. חבית פתוחה או פת חמה - מחלוקת תנאים.
האם חגיגת ט"ו דוחה את השבת ואת הטומאה?
לא, כי יש לה תשלומין.
מעבר לתחילת הדף
מנין לומדים שפסח, תמיד, שלמי הרגלים, שעיר ר"ח ועומר קרבים בשבת ובטומאה ומדוע צריך את כל הפסוקים?
פסח ותמיד כתיב מועד, שאר קרבנות ציבור - כתוב על כולם אלה תעשו לה' במועדיכם. עומר ושתי הלחם - את מועדי ה' הכתוב קבע מועד אחד לכולם. שעיר ר"ח - איקרי מועד בפסוק קרא עלי מועד לשבור בחורי. וצריך את כולם כי תמיד - תדיר וכליל, פסח - כרת, שאר הקרבנות - לכפרה, עומר ושתי הלחם - להתיר.
מדוע רצתה הגמרא לומר שהמשנה המתירה להקריב קרבנות ציבור בטומאה אינה כרבי יהושע, ומה דחיית הגמרא למסקנא?
כי טומאה דחויה בציבור וצריך ריצוי ציץ ואין ריצוי ציץ לאוכלים ולדעת רבי יהושע צריך שיהיה גם דם וגם בשר. ולמסקנה רבי יהושע מודה בציבור ופירש רש"י שטומאה הותרה בציבור.
במה נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע אם צריך בשר או סגי בדם?
בדרשת הפסוק ועשית עולותיך הבשר והדם כו' ודם זבחיך ישפך כו' והבשר תאכל.
לרבי יהושע: פעמיים כתוב שצריך גם בשר וגם דם בשלמים ועולה, שעולה חמור שהוא כליל ושלמים יש בו ב' אכילות.
לרבי אליעזר: הבשר והדם - ללמדנו שאף בשר טעון זריקה. ודם זבחיך ישפך - שלא צריך בשר. והבשר תאכל - ללמדנו שאין הבשר מותר באכילתה עד שיזרק (ומכל מקום לומדים גם את הלימוד הקודם, שיכלה התורה לכתוב קודם בשר כמו ברישא) ואף שהדבר נלמד בק"ו מאימורים שאינם מעכבים כשאינם נמצאים אך מעכבים כשישנם וכ"ש דם שמעכב כשאינו - מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא.
מדוע לא יישבה הגמרא שלרבי יהושע קרבנות ציבור קרבים בטומאה כיון שהציץ מרצה על העולין?
כי בשתי הלחם ובעומר ליכא עולין ולמרות זאת התירה המשנה להביאם בטומאה.
האם רבי יהושע מצריך שיריים גם במנחות או רק בזבחים?
למסקנא - גם במנחות וגם בזבחים.
מעבר לתחילת הדף
שאלות חזרה/פסחים/עח
שאלות חזרה/פסחים/עט
שאלות חזרה/פסחים/פ
שאלות חזרה/פסחים/פא
שאלות חזרה/פסחים/פב
מתי נשרף נותר של קרבן פסח?
ביום ט"ז ניסן בבוקר, ואם הוא שבת - נשרף ביום י"ז בבוקר.
כיצד יתכן שאדם הוצרך לשרוף גם את עצמות הפסח כנותר (2)?
א. אם שימשו לנותר, שהרי הם בסיס לדבר האסור. ב. למ"ד שהמיעוט בו ולא בפסול הוא רק כשלא היתה לו שעת הכושר, וממילא חייב לשרוף את העצמות בגלל המוח שבתוכם שהוא נותר ואינו יכול לשבור את העצמות.
בברייתא מבואר שעצמות קדשים אין טעונים שריפה ואילו עצמות פסח טעונים שריפה, באיזה אופן מובן דין זה (3)?
א. כשיש בהם מח. כל הקדשים יכול לשבור את העצמות ולשרוף רק את המח (והעצמות אינם חייבות שריפה אף שהם בסיס) ואילו פסח אינו יכול לשבור. ב. שמצאן חלוצין - בשאר הקדשים מן הסתם נשברו קודם איסורם ואינם בסיס לנותר ואילו בפסח יתכן שנשברו אחרי איסורם. ג. מצאם צבורין וחלקם חלוצין - בשאר הקדשים מסתבר שאף השאר חלוצין ואילו בפסח שאסור לשבור מסתבר שחלקם אינם חלוצין.
מה הנ"מ בין מ"ד חלוצין מצאן ומ"ד צבורים מצאן?
האם חוששים לגבי דין עצמות ששימשו נותר גם לספק.
על אלו גידין נאמר במשנה שיש לבערם מדין נותר (5)?
א. גידי צוואר [דחיה: גידי צואר אינם בשר ואין חיוב לשורפם]. ב. גיד הנשה של רגל שמאל [דחיה: אם כן יש ראיה שרבי יהודה הסתפק אם גיד הנשה נאסר ברגל ימין או שמאל]. ג. גיד הנשה של רגל שמאל שנתערב עם רגל ימין. ד. שומן של גיד הנשה. ה. גיד הנשה החיצוני.
מדוע אין שריפת נותר דוחה את איסור הבערה ביו"ט מדין עשה דוחה לא תעשה (4)?
א. עד בוקר והנותר עד בוקר, ליתן לו בוקר שני. ב. עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת או ביום טוב. ג. לבדו ולא מילה שלא בזמנה שאפשר לעשותה למחר וה"ה שריפת נותר. ד. ביו"ט יש גם עשה דשבתון ואין עשה דוחה ל"ת ועשה.
מעבר לתחילת הדף
מה דינו של דבר הנאכל בשור הגדול רק על ידי שליקה?
לרבה - מחלוקת תנאים, לרבא - לכו"ע נאכל בגדי הרך.
אלו סברות נאמרו בגמרא להגדיר גיד העשוי להקשות כבשר, ומה דינו?
בתר השתא אזלינן, ונאכל בשור הגדול על ידי שלקא. בהו"א - רבי יוחנן סובר שכבשר וריש לקיש סובר שאינו כבשר. למסקנא - חזר בו רבי יוחנן [ומ"מ יש תנא יחידאה שסובר שהוא כבשר].
מדוע המותיר בשר פסח אינו לוקה?
א. לאו הניתק לעשה [1. אם תעבור על הלאו עשה כך והינצל. 2. לא דומה ללאו דחסימה]. ב. לאו שאין בו מעשה.
מהי מחלוקת רבי וחכמים למיעוט קרבן פסול מאיסור שבירת עצם ומהם 8 האפשרויות לנפק"מ?
נחלקו אם ממעטים בו ולא בפסול או בבית אחד יאכל ועצם לא תשברו בו שצריך ראוי לאכילה. והנפק"מ:
1. פסח הבא בטומאה (פסול אך ראוי).
2. היתה לו שעת הכושר (כשר אך לא ראוי).
3. בערב פסח (כשר אך לא ראוי).
4. אבר שיצא מקצתו (כשר אך לא ראוי).
5. שבירת עצם בנא (כשר אך לא ראוי). 6. שבירת עצם באליה (כשר אך לא ראוי). 7. אבר בלי כזית בשר (לכו"ע צריך ראוי אך לרבי צריך גם שיעור אכילה). 8. אין כזית בשר במקום שבירה (לרבי צריך במקום שבירה).
מה דין קרבן שהיתה לו שעת הכושר ונפסל לגבי איסור שבירת עצם?
לעיל בגמרא (פג.) נחלקו תנאים, לרבי יעקב יש בו משום שבירת עצם ולרבי שמעון אין בו. בסוגייתנו יש שרצה להעמיד שבזה נחלקו חכמים (כשר) ורבי (אינו ראוי לאכילה) ויש שדחו - או שאף לרבנן הרי זה קרבן פסול, או שאף לרבנן צריך ראוי לאכילה.
מדוע אין נמנים על מוח שבקולית, הרי יכול לשרוף את העצם ולאכול את המוח?
א. שמא ישרוף גם מהמוח ומאבד פסח בידים. ב. שמא יפקע במקום אחר.
מעבר לתחילת הדף
ועצם לא תשברו בו אחד עצם שיש עליו כזית בשר ואחד עצם שאין עליו כזית בשר, הסבר (2)?
א. שאין עליו כזית בשר במקום זה אך יש עליו במקום אחר. ב. שאין עליו כזית בשר מבחוץ אך יש בתוכו מח.
אבר שיצא מקצתו חותך עד מקום שמגיע לעצם, מדוע אינו קולף את הבשר וחותך בסמוך (3)?
א. גם כשיש עליו בשר במקום אחר יש בו משום שבירת עצם. ב. חוששים שמא יפקע. ג. בקולית שיש בה מח.
מה דין פיגול נותר ויוצא לגבי טומאה ומדוע? ומה שיעורם לענין זה?
פיגול ונותר גזרו טומאה - פיגול משום חשדי כהונה ונותר משום עצלי כהונה, ונחלקו אם שיעורם בכזית כאיסורו או בכביצה כטומאתו. יוצא בפסח - לא גזרו שבני חבורה רבים ומזרזים זה את זה לא להוציא. יוצא בשאר קדשים - תיקו.
מדוע הוסיף הכתוב "לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה"?
שאין להוציא פסח מחבורה לחבורה.
לגבי איזה דברים מוזכר בגמרא שיש צורך בעקירה והנחה (3)?
א. הוצאת שבת. ב. הוצאת פרים הנשרפים. ג. הוצאת בשר מחבורה לחבורה.
מה דינו של האגף, כלפנים או כלחוץ, ומדוע?
בשערי העזרה כלפנים. מלבד שער ניקנור - כלחוץ כדי שהמצורעים יוכלו לעמוד שם ולהכניס בהונותיהם לעזרה. וכן שערי ירושלים כלחוץ - שהמצורעים יוכלו לעמוד שם מפני הגשמים.
באיזה אופן נתקדשו בירושלים ובמקדש גגין ועליות (3)?
א. עליות ההיכל משום הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. ב. גגין השווים לקרקע עזרה. ג. גג ועליות בהיכל ובעזרה לצורך שימוש כלי קדש הנצרכים לבנין.
מה חמור יותר בית קדשי הקדשים או עלייתו, ומנין?
עלייתו שלא נכנסים אליה אלא פעם בשמיטה לצורך בדק בית, משא"כ קדש הקדשים שנכנס כהן גדול כל שנה.
כמה אמות שמשו את האומנים שעבדו במלאכת המשכן ולשם מה?
3, אמת משה, אמה נוספת יתירה חצי אצבע ואמה אחרת יתירה אצבע על של משה. נוטלין בשל משה ונותנין ביתירה, בעבודת זהב וכסף בחצי אצבע ובעבודת אבנים באצבע, כדי שלא יצמצמו ויגיעו לכלל מעילה.
מעבר לתחילת הדף
מעבר לתחילת הדף
