שאילתות דרב אחאי/קטז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בחוקתי
שאילתא דאילו מאן דנדר נידרא מיחייב לשלומי דכתי' איש כי יפלי' לנדור נדר ונו' ואי ינוקא או ינוקתא נדרין או מקדישין אי מלו לינוקא תרי סרי שני ואתחיל יומא חד מתליסרי וינוקתא אי מלו לה חדסדי שני ואתחיל יומא חד מתריסר בדקינן להו אי ידעין למן נדרו ולמן אקדישו נדריהון נידרא והקדישן הקדש דתנן בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין ובודקין כל שתים עשרה בן שנים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקין ובודקים כל שלש עשרה קודם הזמן הזה אף על פי שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו אין נדריהם נדרים ואין הקדישן הקרש אחר הזמן הזה אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהן נדרים והקדשן הקדש ומנא לן דתינוקת כל שנת שתים עשרה שנה ותינוק כל שנת שלש עשרה נדריהן נבדקין (א) דתניא איש איש לרבות מופלא סמוך לאיש ומנא לן דאחר הזמן הזה אע"פ שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהם נדרים והקדשן הקדש דת"ר כי יפליא מה ת"ל שם איש איש להביא בן שלש עשרה שנה ויום אחד שאע"פ שאין יודעין בהפלאה נדריהן נדרים וכן לעניין עונשין (ב) לא מקרי איש אלא תינוק בן שלש עשרה שנה ויום אחד מעת לעת (ג) והני מילי הוא דאייתי שתי שערות אבל לא אייתי שתי שערות אפילו בן עשרים שנה קטן בעלמא הוא דתניא אחד בן תשע שנים ויום אחד ואחר בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות והיכא דאקדימו ואייתיאו שתי שערות מיקמי זימניהון שומא בעלמא הוא ועדיין קטן בעלמא הוא ולא מיבעיא קמי זימניהון אלא אפילו בגו זימניהון שומא בעלמא היא דאמר רבא הילכתא תוך זמן כלפני זמן ושתי שערות דקא אמרינן דאיכא בעיקרן גומות דאמר' רבי חלבו אמר רב הונא שתי שערות שאמרו צריך שיהא בעיקרן גומות אמר רב מלכיו אמר רב אדא בר אהבה גומות אף על פי שאין שערות אמר רב אשי אמר מר זוטרא קשי בה רב חנינא מסורא לא לישתמיט תנא וליתני לן גומות בחדא דוכתא אמינא ליה לא נצרכא דאפי' שתי שערות בגומא אחת אבל היכא דאיכא גומות (ד) אי אפשר לגומות בלא שערות ומינתר הוא דנתרן:
ברם צריך לומר קטן וקטנה דמטו לפירקיהו ולא אייתיאו סימנין לא שתי שערות ולא גומות מי חיישינן דילמא מהוה הוו ומינתר הוא דנתרן שערות וגומות נמי פשטו אי לא למאי נפקא מינה לקטן דאי קדיש אשה לא צריכה גיטא מיניה (ה) ואי אמרת חיישינן שמא נשרו צריכה ממנו גט ואי אמרת לא חיישינן שמא נשרו קטן בעלמא הוא וקידושי קטן כלום נינהו אי נמי קטנה דאיקדשה אי אמרת חיישינן שמא נשרו הוי ספיקא ולא משתריא במיאון (ו) ואי אמרת לא חיישינן שמא נשרו קטנה היא ואין קדושיה קידושין מיפלג פליגי בה רב כהנא ורב פפי דאיתמר רב כהנא אמר חוששין שמא נשרו ורב פפי אמר אין חוששין שמא נשרו מאן דלא חייש דהא ליכא ומאן דחייש (ז) כיון דרובה בזימניהו מתיין והא לא אייתי איכא למימר מהאיך מעוטא דלא מתיין בזימניהו ואיכא למימ' מהאיך מיעוטא דנתרן והוה ליה ספיקא וחיישינן הילכתא מאי ת"ש דאמר רב דימי מנהרדעא הילכתא חוששין שמא נשרו וגבי קטנה לענין מיאון כי חיישינן (ח) היכא דאיקדשא לאחר זמן אי נמי איקדשא מעיקרא ואיבעילה לאחר זמן דהוה ליה חששא לקדושי דאורייתא אבל איקדשא מעיקרא ולא איבעילה לאחר זמן כיון דחששא לקידושי דרבנן הוא לא חיישינן:
סליק ספר ויקרא.
בריך רחמנא דסייען לנא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |