שאילתות דרב אחאי/נו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דמחייבין דבית ישראל ליקורי אבא ואמא דכתיב כבד את אביך ואת אמך ועדיף יקרא דאבא ואמא דאקשייה קודשא בריך הוא ליקרה דיליה דתניא נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר להלן כבד את ה' מהונך השוה הכתוב כיבוד אב ואם ככיבוד המקום ועוד נאמר כאן איש אמו ואביו תיראו ונאמר להלן את ה' אלהיך תירא השוה הכתוב מורא אב ואם כמורא המקום נאמר מקלל אביו ואמו מות יומת ונאמר ונוקב שם ה' מות יומת הקיש קללת אב ואם לקללת המקום אבל בהכאה אי איפשר לומר כלפי למעלה וכן בדין ששלשתן שותפין בו דתנו רבנן שלשה שותפין יש בו באדם הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו לובן שהאיש מזריע נוצרים ממנו גידים ועצמות ומוח וצפורנים ולבן שבעינים (סה)(א) אדום שהאשה מזרעת נוצרים הימנו עור ובשר ודם ושיער ושחור שבעינים (ב) והקדוש ברוך הוא נותן רוח ונשמה בינה דיעה והשכל ומראה עינים ושמיעת אוזן וקלסתר פנים ובשעת פטירתו של אדם נאמן בעל העולם נוטל חלקו ומניח חלק אביו ואמו לפניהם (ג) תולעת ורימה ועמלו מונח במקומו שנאמר והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה אמר רבי יהודה הנשיא משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שנטע כרם ונתנו לאדם להיות עמל בו הגיע זמן בצירו אמר להן המלך לעבדיו לכו בצרו את הכרם והביאו את חלקי וחלקו של אריס הניחו במקומו הלכו ועשו כן לימים בא אריס וראה את הכרם התחיל צועק ובוכה אמר לו המלך שמא נטלתי מחלקך כלום אמר לו לאו ומפני מה אתה צועק ובוכה אמר לו אדוני המלך כל זמן שאתה שותף עמי חלק שלי משומר עכשיו כשנטלת את חלקך נתנו את חלקי לביזה כך הקדוש ברוך הוא כל זמן שהוא שותף עם אדם חלקו של אדם משומר הקדוש ברוך הוא נוטל חלקו ושם חלק אביו ואמו לפניהם תולעה ורימה שנאמר מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וכתוב אחר אומר אף כי אנוש רימה ובן אדם תולעה אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי נפיץ מלחא ושדי לכלבי (ד) בשעה שמכבד אדם את אביו ואת אמו מעלה עליו הכתוב כאילו דר ביניהון וכיבדוהו וכשמצער אדם את אביו ואת אמו אומר הקדוש ברוך הוא יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם שאילו דרתי ביניהם ציערוני עמהם תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהכן מכבד את האם יותר מן האב מפני שמשדלתו בדברים לפיכך הקדים הקדוש ברוך הוא כיבוד אב לאם וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מתיירא מן האב יותר מן האם מפני שמלמדו תורה לפיכך הקדים הכתוב מורא אם למורא אב תנו רבנן אי זהו מורא ואי זהו כיבוד מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר דבריו (ה) ולא מכריעו לכף חובה כיבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא:
ברם צריך משל אב או משל בן היכא דרויח בן ולאב לית ליה לא תיבעי לך (ו) כיון דאמוד למיתן ליה צדקה בעלמא חיובי מחייב כי תיבעי לך היכא דלא רווח בן אי נמי אית ליה לאב ולא צריך מי אמרינן כיון דאמר מר נאמר כאן כבד ונאמר להלן כבד את ה' מהונך מה להלן חסרון כיס אף כאן חסרון כיס או דילמא לעולם משל אב וכי תימא מאי חסרון כיס איכא איכא ביטול מלאכה ת"ש דאיתמר רב יהודה אמר משל בן רבי נתן בר הושעיא אומר משל אב (ז) אורו ליה רבנן לרב ירמיה ואמרי לה לבריה דרבי ירמיה כדברי האומרים משל אב: דרשה כל מצות הבן על האב
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |