רש"ש/קידושין/ל/א

רש"ש קידושין ל א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא אריב"ל כל המלמד את בן בנו כו'. כ"ה הגי' בד"י וכ"ה גי' הב"י ביו"ד ר"ס רמ"ה ועי' בק"נ:

שם ע' דיער חציים של תהלים. מדל"ק חציים של אותיות כדאמר גבי ס"ת. וכן ל"ק איזו תיבה חציין דתיבות היה משמע לכאורה דיער הוא ג"כ חציין דתיבות וכליל לתרוויהון בקוצר. אולם טרחתי ומניתים ומצאתי אשר התיבות דמראש הספר עד מיער יתרים על דלאחריו קרוב לאלפיים. ובע"י הגי' חציין של תהלים באותיות:

שם ושננתם שיהו ד"ת מחודדין בפיך כו' שנאמר אמור כו'. קרא לקרא ובספרי הגי' וכה"א אמור כו':

רש"י ד"ה כזבולון. עד היכן אדם חייב ללמד כו' אמר רב יהודה כו'. כצ"ל:

בתו"י ד"ה יתר. תימה כו' דאפי' כו' מג' תיבות כו'. בס' מבשר טוב תמה עליהם ואמר שהעמיד התיבות דתהלים למניין ומצאן יותר מי"ט אלף. ואם תעשה מג"ת פסוק אחד יעלה החשבון לפסוקי התורה עם ח' היתרים ועוד יתותרו יותר מאלף וג' מאות תיבות כו' ע"ש. ואנכי מצאתי בחלופי גירסאות בברכות (ז) על הא דוכמה רגע כו' וז"ל ויש גורסין שמונת אלפים כו' נגד פסוקי תורה הרי דהיה גירסתם כאן שמונת אלפים וברור הדבר שכן היה ג"כ גי' הת"י ושפיר תמהו. ונראה שהיה כתוב בגימטריא ח' אלפים וטעה המעתיק מהח' על ה' שקרובים במכתב ועשה חמשת. אח"ז ראיתי בע"י הגי' ח' וכ"ה במנחת שי פ' צו בפסוק וישם עליו את החשן. ובילקוט פ' עקב רמז תתנ"ה איתא פסוקים של חומש ט"ו אלפים ותתמ"ב ושל נביאים ט' אלף ורצ"ד וש"כ ה' אלף וס"ג ס"ה כ"ג אלף קצ"ט והוגה בגליון שם דצ"ל בס"ה שלשים אלף. ואני אומר שטוב יותר להגיה פסוקי תורה ח' אלף כנ"ל. רק העשיריות והאחדים לא יהיו מכוונים ובפסוקי כתובים תהיה הפלגה גדולה:

תד"ה אל תגמגם. דאמר מר (מס' ד"א כו') למד כו'. מאמר זה הובא בברכות (ד):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף