רש"ש/פסחים/סב/ב

רש"ש פסחים סב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תוס' ד"ה אילימא. עיין כה"ד ולע"ד נל"פ עפ"י מש"כ בעצמם (לקמן עח) בד"ה הא דט"ב מדאורייתא הציץ מרצה אף ביחיד לכתחלה לזרוק הדם עליו והחילוק בין יחיד לציבור הוא בטומאת הגוף ולפ"ז דברי הש"ס הכא מאירין אי בט"ב היכא הותרה ר"ל מכלל איסור דהא גם ביחיד שרי ולהכי שפיר משני בהואב"א בטומאת פסח דשם אף בט"ב חילוק בין יחיד לצבור וק"ל שפיר הותר מכללו:

תוס' ד"ה לימא. עיין מהרש"א שכתב שדוחק לומר דלוקה (דאר"ח גבי האופה מיו"ט לחול) מדרבנן קאמר ותמיהני דהרי מוכח להדיא שם בא"ע דמדאורייתא קאמר מדא"ל רבה משום ע"ת שרינן איסור דאורייתא וכן ומשום הפסד ממונו שרינן א"ד ור"ח מקשה לרבה שם מיש חורש כו'. ואי לאו דאורייתא קאמר לדידיה נמי תקשי:

תוס' ד"ה פסולו. כדלעיל. הוא (בדף סא) ותמיהני על פירוש הרמב"ם שחשבם בתרתי דלא כרבא ור"א ועוד תימה שהשמיט טעם דישנו בד"ע. ודע דבטעם האחרון כתב כי של"ש נוהג בכה"ק וזאת היא מיוחדת בפסח ומשמע שכן היתה גירסתו בגמרא וכתמיהת התוספות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף