רש"ש/סנהדרין/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
ערוך לנר
רש"ש
חשק שלמה

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמ' הדוב והנמר והברדלס כו'. כצ"ל:

שם אין מוסיפין על העיר כו'. ופירש רש"י (ד"ה על העיר) ירושלים. וכתב הרע"ב (והוא מהרמב"ם) דאין מוסיפין קדושה כו'. וק"ל מדוע לא תני כל העיירות המוקפות חומה דקדושות גם כן לענין שילוח מצורעים (פ"א דכלים מ"ז). ולפי מ"ש הרע"ב שם (והוא מהר"ש) דדוקא מוקפות חומה מימות יהושע בן נון [ועי' רש"י מגילה (י' ב') ד"ה כל המצות ובשבועות ע"ז סע"א] אולי אף סנהדרי של ע"א לא מהני להרחיב החומה. אבל ק"ק גם משאר עיירות שאינן מוקפות חומה דקודושת גם כן לענין הוצאת אבנים המנוגעות מהן, כמ"ש שם התוי"ט. וכמו כן קשה מהר הבית דהוא נגד מחנה לויה ומשתלחין ממנו זבים כו'. ועי' תוס' שבועות (טו.) ד"ה ויוצא. ואולי גם עליו אין יכולים להוסיף כי משכו שהוא ה' מאות אמה על המ"א הוא מרומז בקרא דרוחב חמשים בחמשים (שמות כז יח) שיהיה שטחו נ' פעמים כחצר המשכן כמו שכתב המפרש המכונה בשם רש"י בדברי הימים (א' כח יט) אלא שלשונו מגומגם שם. וכל שכן שלא היו רשאין להוסיף על ההיכל כי הכל בכתב כו'[1]. רק על המזבח שהוסיפו לדעת ר' יוסי בבית שני מקרא דרשו כדאיתא בזבחים (סב) ומה שהוסיפו על רוחב האולם לעשותו י"א אמה ובבית שלמה לא היה אלא עשרה אפרש אי"ה במדות:

שם ומנין להביא עוד שלשה כו' הטייתך לרעה ע"פ שנים. מוכח דאף בסנהדרי קטנה נגמר הדין לחובה ע"פ שנים מכריעין וכ"מ לקמן בפ' היו בודקין ובכ"מ. וק"ל מדוע לא ילכו לב"ד הגדול וישאלו וכדכתיב כי יפלא וגו' וקמת ועלית וגו' ועוד והצילו העדה כתיב. וביותר קשה להפוסקים דאין סומכין על הרוב היכא דאיכא לברורי:

רש"י ד"ה מיאונין. דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון. הנודע ביהודה במהדורא תניינא חלק אבן העזר סימן קי"ד וכן בתור"ע (אות ב) הבינו דר"ל כעין גט של תורה. וקהו בזה דהיכן מצינו בגט שיהא צריך ג'. ולי אפשר לומר דכוונתו על חליצה שהיא כעין מיאון שהיבם ממאן ליבמה כדכתיב (דברים כה ז) מאן יבמי וגו'[2]:

רש"י ד"ה הזאב. דאמרינן בב"ק אחד שור כו'. עי' תוי"ט:

רש"י ד"ה וא"ד לא את השבט. רובו כו'. מה שהקשו הרש"ל והרש"א מהמקשה לקמן בגמרא דאמר אבל כולו לא. לק"מ דרש"י לא בא לשלול כולו אלא דפי' דה"ה רובו דהוא ככולו ברוב המקומות. ולכן מקשה שפיר מעיקר הכוונה. דזה ודאי לא ניתן להאמר שיכוין התנא לרובו דוקא ולא לכולו. אולם מפי' הרמב"ם ומחבורו ברפ"ה מהל' סנהדרין משמע דדוקא כולו. ונ"ל ראיה לפירש"י דהא אמרי' נמי ואי אתה מוציא כל העיר כולה והתם רובה ככולה כדאי' לקמן (קי"א ב) במשנה ועד שיודח רובה. ומש"כ הרש"א וה"ק ריו"נ בהדיא עד רובו משמע דמרובו כו'. לכאורה תמוה דהא רש"י פי' בדר' יאשיה וטפי ממאה נפקא כו' אלמא שפי' דעו"ע בכלל וא"כ נוכל לומר גם בדריו"נ דעד רובו ורובו בכלל וכל שאינו כולו ממש הוא נכלל ברובו. וכן הלשון ואפילו ריו"נ ל"ק אלא רובו כו' מוכח להדיא דלא כדבריו ועי' בלח"מ:



שולי הגליון


  1. לשון הכתוב בדברי הימים (שם) ונדרש בגמרא בזבחים (סב.) ובכ"ד.
  2. ועי' כעין זה במהר"ם שיף (ד"ה במשנה) שכוונת רש"י כעין חליצה דאורייתא שמיאון דומה לחליצה לפי ששניהם נעשים באמירה.
עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף