רש"ש/גיטין/נב/א

רש"ש גיטין נב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ומוכרין להם בהמה עבדים כו' אבל לא להניח. נ"ל דהיינו דוקא להניח המעות (וכ"ה לשון הרמב"ם בחיבורו) אבל לקנות בהן שדות רשאין כמו עבדים לת"ק לקמן. ואולי אף רשב"ג מודה בבהמה. ובזה תפול קושיית הח"צ שהביא הק"נ על תוס' דשבת (נד ב) שכ' דאפטרופוס היה מעשר דהא להניח אין מעשרין. די"ל דהיה מעשר כדי למכור וליקח שדות. ועי' בראב"ד סוף הל' נחלות ובהה"מ:

שם מ"ט דלמא לא משפיין. הא דל"ק דדלמא מישתדפן כדלעיל עי' מהרש"א. ומלשון הרמב"ם בחבורו משמע דגריס גם הכא דילמא משתדפן:

שם חמרי' דיתמי רבנא עוקבא. כ"נ דצ"ל. או דצ"ל חמרי' דר"ע יתמא. וכ"ה ברי"ף בפ' הזהב (ד' צא) לפי גירסת מהר"ם שם:

רש"י ד"ה להאכיל. יתומים לאלתר חייבים לעשר. נראה דתיבת לאלתר נמשכת למטה ועי' בראב"ד שם:

רש"י ד"ה ואחרים מוציאין. הן יקחום ויהיו קנויים להם. כצ"ל:

רש"י ד"ה לא יהא כח הדיוט חמור. כל הדיוט המוכר יכול הלוקח לחזור בו כ"ז שלא משכו אבל אם משך כו'. כצ"ל:

בא"ד דליפוי כח עשאום כהקדש ולא להרעת כח. צ"ע דהרי גם בהקדש ממש אמרינן בקדושין (כט) ג"כ סברא זו:

תד"ה יהבי. וא"ת גבי הקדש כו'. נ"ל דבציונם ט"ס וצ"ל יהבי זוזי ליתמי אפירי אייקר כו' דלקמן (בע"ב) וכן בקדושין שם הקשו מזה וכן שם בר"ן. דלגי' שלפנינו. בכה"ג דהיינו בדיהיב גיזבר מעות אפירי וזול לא מצינו שם בגמרא דינו להדיא והרמב"ם והראב"ד פסקו גם שם דגיזבר מצי לחזור כמו הכא גבי יתומים וכמו שהביא הר"ן שם:

ודע דגם שם לשון התוס' ק"ק שהעתיקו מכאן בדיהבי זוזי ליתמי אפירי וזול אין לוקח יכול לחזור. הלא זה אינו אלא לפי מאי דס"ד אבל ר"ש בריה דר"א מסיק דיכול לחזור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף