רש"ש/בכורות/מ/ב

רש"ש בכורות מ ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במשנה בזמן שהוא עצם אחד מום כו'. עפרש"י. אבל הרמב"ם פסק להיפך ונדחק הב"י לכוון לשון המשנה לשיטתו עתוי"ט. ויותר נראה שהוא גורס אחר ברי"ש. ומש"כ הב"י שבפיה"מ לא פי' כן. כ"ע התוי"ט כוונה רחוקה ע"ש. ול"נ דכוונתו להא שמביא התוי"ט בשמו לקמן בדבור הסמוך ענין עצם כו' כמו שנטל גולם אחד רך וכפלו. והוא ביאור לבזמן שהוא עצם אחד:

גמרא אזניו כפולות בחסחסת אחת. כצ"ל:

שם ור"ה מתניתין אטעיתיה. עי' ציוני הגרי"פ. וכן יש עוד בריש עירובין ובחולין (קלג ב):

רש"י ד"ה אם מחמת הריוח. שאין לו כו' לא בעצם כו'. כצ"ל בל"ו:

רש"י ד"ה ואם מחמת העצם. שלמידה אחת העצם כו'. כצ"ל בתיבה אחת:

רש"י ד"ה כריכא. שזנב הטלה כו'. תמוה דאנן בגדי איירינן. ובד"ה רישא שפי' אוזן הגדי ג"כ תמוה דטפי ה"ל לפרש דר"ל זנב הגדי דעלה קאי הסיפא. ונראה דלא הוה גריס הגדי אצל זנב:

תד"ה פיו. כלשון ראשון שפי' בלום קצר כו'. כצ"ל בל"ו:

רש"י ד"ה אידי ואידי. תרוייהו במומין דיבלת שבלבן. כצ"ל:

רש"י ד"ה כל מרבית עגלים. כך הוא שיהא זנבן כו'. כצ"ל וכ"ה בהרע"ב מה שהכריע התוי"ט שדעת הרע"ב דלא כהרמב"ם מדכתב נמתחות עד למטה כו'. זה יש לדחות די"ל דהיינו עד הערקוב. אבל יש להכריע מדכתב שיהא זנבן מגיע לערקוב. דאי כפירוש הרמב"ם הל"ל שלא יהא כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף