רש"י על בראשית רבה/נא

רש"י על בראשית רבה נא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י על בראשית רבה - פרשה נא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ו  ז  ח  ט  יא  

א  [עריכה]

כמו שבלול תמס יהלוך נפל אשת בל חזו שמש כהדין סיליי כשלשול הזה שהוא נמחה בצואה כאשת הזו שאינה מסתפקת לראות השמש עד שחוזרת לעפרה:

אשת. זו התנשמת שתרגום חומט והתנשמת חומטא ואשותא:

ד"א כאשת איש. שהיא יוצאת ומתביישת שלא יראה עוברה לחוץ והיא מחנקתו בלילה קודם שתחזנו שמש כך סדומיים לא הספיקו לראות השמש ונמחו מן העולם דכתיב השמש יצא על הארץ וסמיך ליה וה' המטיר על סדום:

ב  [עריכה]

לשני מדינות שמרדו במלך אמר המלך אחת תשרף בעצמה משלה ואחת תשרף מטמיון מאוצר המלך כך להלן באדום ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית מעצמה:

ברם הכא וה' המטיר על סדום וגו' מאת ה'. מאוצרו של מקום:

לשפחה שהיתה רודה פת בתנור בא בן גברתה ורדת פת ונתנה לו ובא בן בנה ורדת גחלים ונתנה לו כך להלן ויאמר ה' אל משה וגו'. בן גברתה. ישראל קרוים בנים למקום והוא אדון לשמים. בא בנה. לפי שסדומיים עובדין לשמש ולירח קרויין בניהם. שמים קרויין שפחה לפי שנבראו לתשמישם של בריות ובא בנה ורדת גחלים ונתנה לו וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש:

והרכבתם את בן המלך אין כתיב כאן. דאי הוה כתיב כן הייתי אומר ויאמר להם קחו עבדי אדוניכם שהזכיר בראש המקרא ומ"ש והרכבתם את בן המלך דבר אחד הוא הואיל ולשניהם נשמע כאלו מאדם אחר היה מדבר. עכשיו שכתב בתחלה קחו עמכם עבדי אדוניכם שמשמע על בני אדם אחרים היה אומר אדוניכם ולא על עצמו. שהדבר שקול הוא. בהכרע הוא עומד כלומר אלו אמרו אחר שלא אמרו דוד הייתי אומר מבני אדם אחרים מדבר השתא שאמרו דוד שאין לומר מבני אדם אחרים אמר קחו עמכם עבדי אדוניכם שהרי צדוק הכהן שלא היה לזה אדון אחר חוץ מדוד ואח"כ שינה הלשון שאמר והרכבתם את שלמה בני ולא אמר את בן המלך את למד שהזכיר שמו ב' פעמים בפסוק אחד ומפורש בתנחומא לא היה צריך לומר אלא עבדי ושלמה בני שאפילו יאמר אדם בדברים הרבה דבר זה שלי וזה שלו עד ק' פעמים בכולן אין נשמע שמזכיר עצמו אלא פעם אחת או מאחר שאמר עבדי אדוניכם לא הוצרך לומר אלא והרכבתם את בן המלך ממשמע שאמר והרכבתם את שלמה בני אתה למד שהזכיר שמו שתי פעמים בפסוק אחד:

בכתובים. כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך ומפורש בתנחומא אפשר לומר ונחתום בטבעת המלך אחר שנאמר נכתב בשם המלך אלא כדי להזכיר שמו שתי פעמים בפסוק:

ג  [עריכה]

גפרית ואש הה"ד ימטר על רשעים פחים מהו פחים גומרים ומצדן. יש לפרש פחים שהוא גחלים כמ"ד צנים פחים ומפרש בברייתא דשמואל צנים שני מיני צינה שהאדם נכשל בהן. פחים שנים. אף שני מיני חמימות הן שהאדם נכשל בהם וגם מפורש במקום אחר צנים פחים קורא וחימנא ועוד ראיה לדבר פיח הכבשן לו גחלים. ויש לפרש שהוא לשון מצודות כמא דתימא התפול צפור על פח הארץ:

א"ר יוחנן אדם מריח גפרית ונפשו סולדת שהנפש יודעת שנדון בה להבא:

רוח זלעפות מנת כוסם. כפילי פטירין לאחר המרחץ. כוס משקה של בשמים ששותין אותו לאחר המרחץ לרפואה:

אין דבר רע יורד מלמעלה אתיבון אש וברד שלג וקיטור רוח סערה אלמא דברקיע איתנהו כלומר הללוהו בארץ בגבורותיו שהוא עושה מן השמים. ברד מניין. דכתיב וירעם בשמים ה' ועליון יתן קולו ברד וגחלי אש. שלג מניין. כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים. סערה מניין דכתיב ה' בסופה ובסערה דרכו. ומשיב להם תשובה לעולם בארעא איתנהו שהרי דוד הורידן דכתיב לא יגור במגורך רע ומה שהוא אומר כאן ורוח סערה רוח סערה הוא שעושה דברו של הקדוש ברוך הוא שכשבני אדם חוטאים והמטר יורד הקב"ה מעלה רוח סערה מן הארץ ומערב בהן אש וברד וקיטור כדי לערבב המטר ומדסלקי לשמים ויורדין כיורדין מן שמיא דמי וכן הכתוב אומר יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך מאחר שאבק עולה מן הארץ היאך יורד מן השמים אלא מדסלקי לשמיא ונחתי וכו':

מלתא דריש לקיש פליגא אהא דרבי חנינא בן פזי דאמר שאין דבר רע יורד מלמעלה דאמר ריש לקיש יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים ממשמע שנאמר אוצרו הטוב מכלל שיש לו אוצרות אחרים בשמים:

מאת ה' מן השמים. מכאן אתה למד כח גבורתו של הקב"ה שאע"פ שהיה יורד ומהלך כמו מן השמים לארץ אינו כבה:

כמרתק מן גבר. כאגרוף מן גבור. באבן או באגרוף מתרגמינן תרגום ירושלמי באבנא או במרתקא:

ד  [עריכה]

יושבות בצור אחד. על צור אחד זו בצד חבירתה שהיו יושבות כולן על צור אחד אלא שהיו חתוכין בצור כל אחד בפני עצמה הה"ד משרש הרים. שלח המלאך ידו והפכן הדא הוא דכתיב בחלמיש שלח ידו הפך וגו':

תרין אמוראין חד אמר בחלמיש של יד. כלומר באצבע אחד. וחד אמר בחלמיש של אצבע. בחומש של אצבע:

ו  [עריכה]

וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט רבי שמואל בר נחמן אומר שהיה שרוי בכולן:

ז  [עריכה]

ויעל לוט מצוער וישב בהר וישב במערה הוא ושתי בנותיו הה"ד למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה אמר לפניו רבון העולמים עד שלא נולדתי עשית חסד עם אחרים בשבילי שעשית חסד עם לוט בשביל שהייתי עתיד לצאת ממנו עכשיו שאני נתון במערה יהי רצון מלפניך אל תשחת:

ח  [עריכה]

ואיש אין בארץ שהיו סבורות כמו שנכלה בדור המבול כן היו סבורות עכשיו שאין איש בארץ:

אותו זרע שהוא בא ממקום אחר ואיזה זה מלך המשיח. שבא מיהודה ומרות. נקוד על וי"ו שבובקומה שבשכבה לא ידע אבל בקומה ידע:

ט  [עריכה]

שלטו בעצמן והוציאו ערותן. כלומר פתחו פתח והוציאו ערותן דהיינו בתוליהן ועברו מביאה ראשונה:

כל מי שהוא להוט אחר בולמוס. לשון יון הוא שמזנה ואינו שבע סוף מאכילין אותו מבשרו שמזנה עם קרובותיו כמו שהיה לוט שזינה עם בנותיו לבסוף והיינו דגרסינן מי שאחזו בולמוס שאוכל ואינו שבע ומתוך כך מאבד ראות עיניו מאכילין אותו דבש:

בשם רב אושעיה תורגמנא. מתורגמן:

בכל תושיה יתגלע. בכל מקום שהבריות דורשין יתגלה קלונו יתגלעו אין כתיב כאן אלא יתגלע האנשים נתרחקו והנשים נתקרבו אילו נאמר יתגלעו הייתי אומר אנשים ונשים עכשיו שנאמר יתגלע אנשים ולא נשים הה"ד אני ידעתי נאם ה' עברתו ולא כן בדיו עברתו עיבורו לא היה כן לשם זנות אלא לשם שמים אלא בדיו זרעו לשם זנות היה הה"ד וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות את בנות מואב:

יא  [עריכה]

אבל אתה מפתק. נהרות שלהם כהא דתנינן פותקין מים לגנה שסותם מצד אחד כדי שיבאו המים לגנה:

ותהרין שתי בנות לוט מאביהן בנותיו של לוט הולכות לעבור עבירה ונפקדות באיזה זכות מאביהן אברהם שנקרא אב דכתיב כי אב המון גוים נתתיך היה לו לומר ותהרינה שתי בנות לוט ממנו מהו מאביהן בזכות אברהם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף