רש"י/תענית/כג/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רבינו חננאל רש"י חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א גבורת ארי קרן אורה |
לא אסבר להו אפיה. לא החזיר להם פניו:
בפניא. לפנות ערב כשהלך לביתו:
דלינהו למניה. הגביה בגדיו אחר כתיפיו כדי שלא יקרעו:
כי מיקשטא. בתכשיטין:
לאיגרא. עלייה:
זויתא. זוית:
מזויתא דדביתהו. מאותו הרוח שאשתו שם עלו העבים תחלה שהיא נענית תחלה:
לא אפגר. לא אתבטל ממלאכתי כמו יומא דמיפגרי רבנן (שבת דף קכט:):
מ"ט דרת. מדוע נשאת הטלית על כתף אחת ולא נתת בכתף תחת המשאוי:
להכי שאלה לי. להתעטף בה:
ולהכי לא שאלה לי. להטיל עליה קוצין לקרעה:
במיא לא חזינן. מה דאית בה ושמא ישכנו דג או נחש:
דלא בדקיתו לי. אם כשרים אם פריצים דאמר מר (במס' דרך ארץ רבה פ"ה) כל אדם יהי בעיניך כלסטים:
[1]טובת הנאה חנם. דאינהו לא הוו קא אכלי דליכא ריפתא וקא מחזקינן בהו טובה חנם:
ינוקא קאי בבי כנישתא. קמי רביה ולא אתי כולי יומא:
דאיתתא שכיחא בביתא. כל יומא וכי מיצטריך ענייא מידי אזלה ויהבה[2]:
ועוד דמקרבא הנייתה. שדבר אכילה היא נותנת לעני והוא בלא טורח ממה שהיתה נותנת מעות ויטריח העני עד שיקנה:
אי נמי. אהכי קדים ענני דידה:
משום ביריוני. בורים עמי הארץ:
ינוקי דבי רב. להמריך לבו ויתכוין בתפלתו:
בשיפולי. בשולי בגדיו:
אבא אבא. כך רגילים לקרותו כיתום שאמר אבי אבי:
שאין מכירין. בין [3]חוני לאבא כסבורין עלי שאני אביהן:
ה"ג שהיה מחבא. ולא גרסי' שהיה מחבא בבית הכסא.[4] כי הוה בעי רחמי אמיא היה מחבא עצמו מרוב ענוה ומאן דגרס בית הכסא כלומר מתחבא בבגדיו כשהוא נכנס להסך את רגליו מרוב צניעות:
רב הונא ורב חסדא. חסידי דבבל מפרסמין את הדבר ושל ארץ ישראל צנועין ולא מודיעין שבא המטר בשבילם:
תא ליכניף אהדדי.[5] אלמא משום חד מינייהו לא אתי מיטרא:
תקיפי דארץ ישראל רבי יונה. וקא חזינן [6]דמחמתיה אתי מיטרא:
גואלקא. טשק"א בלע"ז:
ואייתי בזוזא עיבורא. דגן משום כפנא[7] שאפילו לבני ביתו לא היה מודיע:
אייתי לן מר מעיבורא. דבעית למיזבן:
רווחא עלמא. דליהוי שובע ואהכי לא זבני ביוקרא דהשתא:
הוו קא חלפי. דבי נשיאה:
התם. עלויה מערתא דרבי יונה:
אינקוט. נדבקו בקרקע שעל גבי מערה ולא היו יכולין לזוז ממקומן[8]:
עתירי דבי חמי. עשירים של בית חמי:
ליענו. יהיו עניים:
קא דחקי לי. ליתן להן פרנסה:
לא מקבלי עלי אינשי ביתי. אין אשתי מקובלת עלי שאינה יפה:
מגנדרא. מתגדלת עלי מתוך גבהות יופיה. מגנדרא מלשון מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו (חולין דף ז.):
עמי היתה ושלחתיה. [9]דבר זה היה בידי שכל מה שאני מבקש היו נותנין לי ועכשיו אין תפלתי מקובלת כל כך[10]:
דמן דיוקרת. מקום:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ טיבותא. טובת הנאה כו' (הגהות הב"ח).
- ↑ ד"ה דאיתתא וד"ה ועוד הם דיבור אחד (הגהות הב"ח).
- ↑ בין חנן לאביהן שבשמים כסבורין (הגהות הב"ח).
- ↑ בבית הכסא כלומר מתחבא כי (הגהות הב"ח).
- ↑ אהדדי. אלמא בפרהסיא היו עושין ולא בצינעא ל"א נכניף אהדדי אלמא משום חד מינייהו לא הוה אתי (הגהות הב"ח).
- ↑ וקא חזינן כו' דמחמתיה בלחוד אתי מיטרא (הגהות הב"ח).
- ↑ משום כפנא. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור בדוחתא עמיקתא. בעמק או תחת הסלע כדי שלא יראוהו בני אדם שאפילו לבני ביתו (הגהות הב"ח).
- ↑ לזוז ממקומן שלא הניחם לילך עד שיקבלו עליהם שלא לצער עוד את רבי מני בנו. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור הוה שכיח ר' מני לפני ר' יצחק בן אלישיב. הוא סוף דיבור (הגהות הב"ח).
- ↑ נ"ב ס"א כלומר שקבלתי עלי שלא להתפלל על ענין זה שהתפללתי קודם (הגהות הב"ח).
- ↑ מקובלת כל כך ומפני שלא רצה להטריח לפני המקום אמר כן (הגהות הב"ח).