רש"י/שמואל ב/ג

רש"י ‏ שמואל ב ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

ומשנהו כלאב. ובמקום אחר הוא קורא אותו ומשנהו דניאל, ולמה נקרא שמו כלאב, אמר רבי יצחק: שהיו ליצני הדור אומרים, מנבל היתה אביגיל מעוברת, נהפך קלסתרו ונדמה לאביו. ורבותינו אמרו (ברכות ד א): שהיה מכלים פני מפיבושת בהלכה:

ה

לעגלה. זו מיכל, שהיתה חביבה עליו, וכן הוא אומר (שופטים יד יח): לולא חרשתם בעגלתי. והכתיב (לקמן ו כג): ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה, עד יום מותה לא היה לה מאותו מעשה ואילך, קודם אותו מעשה הוי לה:

ו

היה מתחזק. בכל כח על בית שאול להעמיד מלכותו:

ח

הראש כלב אנכי אשר ליהודה. כלום אני חשוב אפילו כראש שומר הכלבים אשר לדוד, אך לפי הנקוד, שהטעם תחת 'הראש', ו'כלב אנכי' מוקף במקף, כך פירושו: הראש, וכי אחפוץ להיות ראש בביתך, טוב לי להיות כלב והדיוט בבית דוד, וכן תרגם יונתן:

היום אעשה חסד. מעתה נאה לי לעשות חסד עם בית שאול ועם כל אוהביו, כאשר עשיתי עד הנה ולא המציתיך ביד דוד:

יב

תחתיו לאמר. (תרגום:) מאתריה למימר מקיימנא במאן דעבד ארעא:

למי ארץ. לשון שבועה, במי שהארץ שלו דבר אחר: תחתיו, שמו הזכיר תחלה באגרת, ואחר כך הזכיר שם דוד, ולכך נענש, כתב: ממני אבנר שר צבא ישראל, לדוד מלך ישראל, שלום:

למי ארץ. למי שהמלכות הגון לו, אני שולח לו לאמר: כרתה בריתך וגו':

יג

לפני הביאך. לפני ראותך פני, הביאך את מיכל:

טו

מעם איש. תרגם יונתן: מלות בעלה:

טז

הלוך ובכה. על מצוה ההולכת ממנו, שכל אותן השנים נעץ חרב בינו לבינה במטה, ולא נכשל בה:

יז

ודבר אבנר היה. קודם לכן:

יח

אמר אל דוד. על דוד, ואינו זז ממשמעות אל:

כב

מהגדוד. פשטו בגדוד, לשלול על האויב:

כו

מבור הסרה. שם מקום ורבותינו אמרו (סנהדרין מט א): בור וסירה גרמו לו לאבנר שיהרג, על שלא החזיק דברי דוד בצפחת המים אשר לקח מראשותיו של שאול, וגם על כנף המעיל של שאול אמר שמא אחד מן הסירים (קוצים) נאחז בו וקרעו:

כז

אל תוך השער. לפני סנהדרין, להשפט על דם עשהאל אחיו:

בשלי. בשגגה, שלא הבין אבנר שבלבו להרגו, וסרס המקרא, ויטהו יואב בשלי, אל תוך השער לדבר אתו:

כט

יחולו. ינוחו, יחולו דמי אבנר על מקרא שלפניו הוא מוסב, שאמר 'נקי אני וממלכתי מדמי אבנר', יחולו דמיו על ראש יואב, 'דמי' הנזכרים במקרא שלפניו:

ומחזיק בפלך. נשען על מקלו מחמת חולי הרגלים:

ל

הרגו לאבנר. כמו את אבנר, ודומה לו (ישעיה לח יד): 'עשקה לי ערבני', עשקה אותי ; וכן (במדבר יב יג): 'רפא נא לה', רפא אותה ; וכמוהו (דברי הימים-ב יז ז): שלח לשריו לבן חיל לעובדיה וגו' ללמד בערי יהודה, ופתרונו, שלח את שריו את בן חיל:

לג

הכמות נבל. הכמות רשע בחרב:

לד

ידיך לא אסורות. היו ואיך נפל גבור כמותך לפני בני עולה:

לה

להברות. לשון סעודה:

לט

ואנכי היום רך. (תרגום:) ואנא יומא דין הדיוט ומרבי למלכא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף