רש"י/סנהדרין/צה/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל באר שבע ערוך לנר רש"ש |
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. אלמא בא לחרן וכתיב ויפגע במקום שעדיין לא הגיע לחרן שהיה עדיין בבית אל:
בית אל זה ירושלים חרן חוץ לארץ:
שהתפללו בו אבותי. אברהם ויצחק (אברהם דכתיב ויעתק משם יצחק אין מקרא בידי):
הרהר בדעתיה למהדר. למקום:
קפצה ליה ארעא. והיה שם מיד וקרא מוכיח דכתיב ויפגע במקום שהמקום פגעו ושקפצה לו הארץ ונתקרב לו המקום:
הכי גרסינן ד"א אין פגיעה אלא תפלה. ונראה למורי דהכא לא מיגרסא הך מילתא:
כי בא השמש. ויבא השמש לא נאמר אלא כי בא השמש דמשמע שהיה דעתו לחזור כי עוד היום גדול כיון שראה כי בא השמש לן:
ויזרח לו השמש. משמע השמש שהיה לו כבר שבא בשבילו כבר:
ומנ"ל דכלה זרעיה דדוד. כדאפיך צלותיה:
התם נמי אשתייר אביתר. מכהני נוב:
שגלונות. מלכות:
על אברהם. כשנלחם בד' מלכים:
בעי אביי. האי חסר חד היכי קאמר אי חסר חד רבוא וכו':
ראשונה. כת ראשונה מחיל של סנחריב:
עברו בשחי. שטו הסוסים בירדן ונתמעטו המים עד שעברו:
אמצעיים בקומה. זקופה ולא היו המים מגיעין אלא עד הצואר יגיע:
שחי. כמו שחו:
העלו עפר ברגליהם. שלא היה שם מים כל עיקר:
קרתי. לשון מקור:
ה"ג ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור אמר רבי וכו'. ולא גרסינן והא כתיב ויצא מלאך ה' אלמא כל המחנה אשור אינו אלא קפ"ה אלף ולעיל קתני מאתים וס' רבוא:
הללו. קפ"ה אלף ראשי גייסות נגידי החיל שכן עולה לחשבון לכדאמרינן ארבעים וחמשה אלף בני מלכים שמנים אלף גבורים ששים אלף אחוזי חרב הרי קפ"ה אלף אבל האחרים שמתו אין מספר כדאמר והשאר פרשים אין מספר:
במה הכם. המלאך:
היד הגדולה. יד הגדולה לא נאמר אלא היד דמשמע היד שעתידה וכו':
מגלך נטושה. שחוזה מגלך להרוג את אלו:
גבריאל. ממונה על בשול הפירות:
הזקק לאלו. לחיל סנחריב להרגן:
אגב ארחך. כשתלך לדרכך לפי תומך:
לבעל דבבך אשתמע. לשונאך התראה והפחידו:
נשף. נפח:
עשרה. שהנער יכול להטיף טיפה של דיו והיינו יו"ד שנשארו עשרה:
ושמואל אמר תשעה. ונשאר בו עוללות כנוקף זית שאין נשארין בו אלא דבר מועט שנים או שלשה גרגרים בראש אמיר כן לא ישתייר במחנהו אלא דבר מועט וכמה ארבעה וחמשה בסעיפיה פוריה ארבעה וחמשה והיינו תשעה:
י"ד שנים ושלשה ארבעה וחמשה. ר' יוחנן מקרא לא דייק להו אלא הכי קאמר הללו חמשה נשתיירו מהן סנחריב ושני בניו וקרא משמע כנוקף זית דמשייר מעט בראש ענף שנים או שלשה גרגרים כך ישתייר לו מעט ד' או ה':
נבוכדנצר דכתיב. גבי [חנניה] מישאל ועזריה תוארו ורויה די רביעאה דמי לבר אלהין אלמא דחזא גבריאל והכירו בכבשן:
סנחריב ושני בניו. דכתיב ויהי הוא משתחוה בית וגו':
אי אפשר לאמרו. שהקדוש ב"ה בעצמו גלחו לסנחריב:
דאייתיתינהו לבנייהו. כדאמרינן שהביא עמו ארבעים וחמשה אלף בני מלכים: