רש"י/בראשית/מא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ בראשית מא

א

ויהי מקץ. כתרגומו מסוף, וכל לשון קץ סוף הוא:

על היאר. כל שאר נהרות אינם קרויין יאורים חוץ מנילוס, מפני שכל הארץ עשוים יאורים יאורים בידי אדם ונילוס עולה בתוכם ומשקה אותם, לפי שאין גשמים יורדין במצרים תדיר כשאר ארצות:

ב

יפות מראה. סימן הוא לימי שבע, שהבריות נראות יפות זו לזו, שאין עין בריה צרה בחברתה:

באחו. באגם, מריש"ק בלעז, כמו ישגא אחו (איוב ח'):

ג

ודקות בשר. טינב"ש בלעז, לשון דק:

ד

ותאכלנה. סימן שתהא כל שמחת השבע נשכחת בימי הרעב:

ה

בקנה אחת. טוד"ל בלעז:

בריאות. שיינ"ש בלעז:

ו

ושדופת. הלייא"ש בלעז, שקיפן קדום, חבוטות, לשון משקוף החבוט תמיד על ידי הדלת המכה עליו:

קדים. רוח מזרחית, שקורין בי"סא בלעז:

ז

הבריאות. שיינ"ש בלעז:

והנה חלום. והנה נשלם חלום שלם לפניו והצרך לפותרים:

ח

ותפעם רוחו. ומטרפא רוחיה, מקשקשת בתוכו כפעמון. ובנבוכדנצר אומר, ותתפעם רוחו (דניאל ב'), לפי שהיו שם שתי פעימות, שכחת החלום והעלמת פתרונו (בראשית רבה):

חרטמי. הנחרים בטימי מתים, ששואלין בעצמות. טימי הן עצמות בלשון ארמי, ובמשנה בית שהוא מלא טימיא (אהלות פי"ז), מלא עצמות:

ואין פותר אותם לפרעה. פותרים היו אותם, אבל לא לפרעה, שלא היה קולן נכנס באזניו, ולא היה לו קורת רוח בפתרונם, שהיו אומרים שבע בנות אתה מוליד ושבע בנות אתה קובר (בראשית רבה):

יא

איש כפתרון חלמו. חלום הראוי לפתרון שנפתר לנו ודומה לו:

יב

נער עברי עבד. ארורים הרשעים, שאין טובתם שלמה, מזכירו בלשון בזיון:

נער. שוטה ואין ראוי לגדלה:

עברי. אפלו לשוננו אינו מכיר:

עבד. וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים:

איש כחלמו. לפי החלום וקרוב לענינו:

יג

השיב על כני. פרעה, הנזכר למעלה, כמו שאמר פרעה קצף על עבדיו. הרי מקרא קצר לשון, ולא פרש מי השיב, לפי שאין צריך לפרש. מי השיב, מי שבידו להשיב, והוא פרעה. וכן דרך כל מקראות קצרים, על מי שעליו לעשות הם סותמים את הדבר:

יד

מן הבור. מן בית הסהר שהוא עשוי כמין גמא, וכן כל בור שבמקרא לשון גמא הוא, ואף אם אין בו מים קרוי בור, פוש"א בלעז:

ויגלח. מפני כבוד המלכות (בראשית רבה):

טו

תשמע חלום לפתר אתו. תאזין ותבין חלום לפתר אותו:

תשמע. לשון הבנה והאזנה, כמו שומע יוסף, אשר לא תשמע לשנו, אנטינ"דרא בלעז:

טז

בלעדי. אין החכמה משלי, אלא אלהים יענה, יתן עניה בפי, לשלום פרעה:

יט

דלות. כחושות, כמו מדוע אתה ככה דל, דאמנון (שמואל ב י"ג):

ורקות בשר. כל לשון רקות שבמקרא חסרי בשר, ובלעז בלוא"ש:

כג

צנמות. צונמא בלשון ארמי סלע, הרי הן כעץ בלי לחלוח וקשות כסלע, ותרגומו נצן לקין, נצן, אין בהם אלא הנץ, לפי שנתרוקנו מן הזרע:

כו

שבע שנים ושבע שנים. כלן אינן אלא שבע, ואשר נשנה החלום פעמים, לפי שהדבר מזמן כמו שפרש לו בסוף ועל השנות החלום וגו' בשבע שנים הטובות נאמר הגיד לפרעה לפי שהיה סמוך ובשבע שני רעב נאמר הראה את פרעה , לפי שהיה הדבר מפלג ורחוק, נופל בו לשון מראה:

ל

ונשכח כל השבע. הוא פתרון הבליעה:

לא

ולא יודע השבע. הוא פתרון "ולא נודע כי באו אל קרבנה" :

לב

נכון. מזמן:

לד

וחמש. כתרגומו ויזרזון. וכן וחמשים (שמות יג):

לה

את כל אכל. שם דבר הוא, לפיכך טעמו באל"ף ונקוד בפתח קטן, ואוכל שהוא פעל, כגון כי כל אכל חלב, טעמו למטה בכ"ף, ונקוד קמץ קטן:

תחת יד פרעה. ברשותו ובאוצרותיו:

לו

והיה האכל. הצבור כשאר פקדון הגנוז לקיום הארץ:

לח

הנמצא כזה. הנשכח כדין, אם נלך ונבקשנו, הנמצא כמוהו, הנמצא לשון תמיהה. וכן כל ה"א המשמשת בראש תבה ונקודה בחטף פתח:

לט

אין נבון וחכם כמוך. לבקש איש נבון וחכם שאמרת, לא נמצא כמוך:

מ

ישק. יתזן, יתפרנס, כל צרכי עמי יהיו נעשים על ידך, כמו נשקו בר (תהילים ב'), גרני"שון בלעז:

רק הכסא. שיהיו קורין לי מלך:

כסא. לשון שם המלוכה, כמו ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך (מלכים א א'):

מא

נתתי אתך. מניתי יתך, ואע"פ כן לשון נתינה הוא, כמו ולתתך עליון (דברים כו). בין לגדלה בין לשפלות נופל לשון נתינה עליו, כמו נתתי אתכם נבזים ושפלים (מלאכי ב'):

מב

ויסר פרעה את טבעתו. נתינת טבעת המלך היא אות למי שנותנה לו להיות שני לו לגדלה:

בגדי שש. דבר חשיבות הוא במצרים:

רביד. ענק, ועל שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד וכן מרבדים רבדתי ערשי (משלי ז'), רצפתי ערשי מרצפות, בלשון משנה מקף רובדין של אבן, על הרבד שבעזרה, והיא רצפה:

מג

במרכבת המשנה. השניה למרכבתו, המהלכת אצל שלו:

אברך. כתרגומו "דין אבא למלכא", רך בלשון ארמי (נ"א רומי) מלך. בהשתפין לא ריכא ולא בר ריכא, ובדברי אגדה דרש רבי יהודה אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים, אמר לו ר' יוסי בן דרמסקית עד מתי אתה מעות עלינו את הכתובים, אין אברך אלא לשון ברכים, שהכל היו נכנסין ויוצאין תחת ידו, כענין שנאמר, ונתון אותו וגו':

מד

אני פרעה. שיש יכלת בידי לגזר גזרה על מלכותי, ואני גוזר שלא ירים איש ידו בלעדיך,, שלא ברשותך. ד"א אני פרעה, אני אהיה מלך, ובלעדיך וגו' וזהו דגמת רק הכסא:

את ידו ואת רגלו. כתרגומו:

מה

צפנת פענח. מפרש הצפונות. ואין לפענח דמיון במקרא:

פוטיפרע. הוא פוטיפר, ונקרא פוטיפרע על שנסתרס מאליו, לפי שחמד את יוסף למשכב זכר (סוטה י"ג):

מז

ותעש הארץ. כתרגומו, ואין הלשון נעקר מלשון עשיה:

לקמצים. קמץ על קמץ, יד על יד, היו אוצרים:

מח

אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה. שכל ארץ וארץ מעמדת פרותיה, ונותנין בתבואה מעפר המקום, ומעמיד את התבואה מלרקב:

מט

עד כי חדל לספר. עד כי חדל לו הסופר לספר, והרי זה מקרא קצר:

כי אין מספר. לפי שאין מספר, והרי כי משמש בלשון דהא:

נ

בטרם תבא שנת הרעב. מכאן שאדם אסור לשמש מטתו בשני רעבון (תענית י"א):

נה

ותרעב כל ארץ מצרים. שהרקיבה תבואתם שאצרו חוץ משל יוסף:

כל אשר יאמר לכם תעשו. הרי גזר על התבואה והרקיבה, מה אם יגזר עלינו ונמות.

נו

על כל פני הארץ. מי הם פני הארץ אלו העשירים:

את כל אשר בהם. כתרגומו די בהון עיבורא:

וישבר למצרים. שבר לשון מכר ולשון קנין הוא. כאן משמש לשון מכר. שברו לנו מעט אכל, לשון קנין. ואל תאמר אינו כי אם בתבואה, שאף ביין וחלב מצינו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב (ישעיהו נ"ה):

נז

וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף לשבר , ואם תדרשהו כסדרו, היה צריך לכתב: לשבר מן יוסף:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.