רלב"ג - ביאור המילות/דברים/יח

רלב"ג - ביאור המילות ‏ דברים יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לא יהיה לכהנים הלוי' חלק ונחלה עם ישר'. ר"ל לא יטלו חלק בבזה ונחלה עם ישראל ולא נחלה בארץ והנה יש להם תמורת זה אשי ה' והנה הקרבנות שזכו בהם הכהנים ונחלתו הוא מעשר ראשון הוא ללוים כי הוא להם כמו הנחלה ושאר המתנות שהם לכהנים שהם כמו נחלה כמו שהתבאר בפרשת קרח:

ב

ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו. רוצה לומר בארץ לפי שהשם יתעלה הוא נחלתו ודי לו נחלתו בזה והרצון בזה כי מפני שאינו כהן שנאמ' חלק כחלק יאכלו ואין שום חלק ללוי בקדשים שיהיו נאכלים בית הבחירה לבד ולזה הוא מבואר שזה הלוי הוא כהן והנה אמר בו ושרת בשם השם אלהיו כמו שאמר קודם זה לעמוד לשרת לפני ה'. למדנו שהוא מדבר בזה המקום משרות הכהנים ולפי שאמר וכי יבא הלוי יעיר על העת אשר ראוי לבא בו הלוי לפי מה שנתבאר מהשרשים הכוללים וזה אמנם הוא ברגלים למדנו כשיבא שם הכהן ברגל הנה הוא רשאי בכל אות נפשו לבא לבית הבחירה ולשרת שם בשם ה' ככל אחיו הכהנים הלוים העומדים שם לפני ה' ולאכל חלק כחלק עמהם מהקרבנות והמנחה:

ח

לבד ממכריו על האבות. ידוע שהאבות חלקו הכהנים למשמרות כדי שיהיה איש על עבודתו באופן שלא יהיה שם מחלוקת ולא תתבלבל מפני זאת העבודה הנכבדת וזהו עניין ממכריהם כאלו מכרו זה לזה חלקם בדרך שיטול זה חלקו בשבת זו וזה חלקו בשבת אחרת וזה יעבוד בשבת זו וזה בשבת אחרת ואמר בזה המקום כי מלבד הקרבנות והעבודות שהם מהממכר הזה יכלו לעבוד הכנים בשוה ולחלק ביניהם חלק כחלק והם הקרבנות והמנחות שהם מפני הרגל ואולם הקרבנות שאינם מפני הרגל המיוחסים לשבת ההוא יהיו לאנשי המשמר לבד העבודה והאכילה לא לזולתם מהכהני' ולפי שהוצרכה התורה להתיר זה לכהנים בעלותם לרגל למדנו שכונת התורה הוא שיהיו הכהנים משמרות כי בזולת זה לא תשלם זאת העבודה הנכבדת באופן ראוי והנה אמרו וכי יבא הלוי יכלול גם כן באו שם להביא קרבנותיו או נדריו ונדבותיו כי מן הראוי לבא שם ולזה יוכל לעבוד אז באלו הקרבנות ולאכל עמם חלק כחלק ואחשוב שכבר אמר כי יבא הלוי לכלול בזה העניין הלוי שהוא גם כן נחלק למשמרות והנה לעניין השרות שהוא בשם יתעלה והוא השיר שאומרי' הלוים על הקרבנות יהיה הבא מהלוי' יכול לשרת בכל אות נפשו לא בשאר עבודות הלוים כי הם לאנשי המשמר. והנה למדנו מזה המקום שהלוים גם כן יחוייב שיהיו נחלקים למשמרות בדרך שיהיה איש על עבודתו ועל משאו כמו שזכרה התורה בפרשת במדבר ופרשת נשא הנה זה ביאור מה שיצטרך אל ביאור מזאת הפרשה שהגבלנו ביאורה פה.

ט

לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם. ידוע שאין הכונה בזה שלא תהיה האזהרה הזאת רק בארץ וזה שאין בכאן דבר יהיה לו התלות בארץ בצד מהצדדים וכבר הזהיר על קצתם גם כן במקומות אחרים ולא התנה בהם שיהיה זה בארץ ואמנם הכונה בזה הוא כי כבר הוצרך הזהירם על זה יותר מפני באם אל הארץ שימצאו שם הגוים ההם עושים אלו הפעולות המגונות ולזה אמר שלא ילמדו לעשות כתועבות הגוים ההם וזהו מצות לא תעשה ולמדנו מזה שלא הזהיר אלא שלא ילמדו לעשות כתועבות הגוים ההם וזהו מצות לא תעשה ולמדנו מזה שלא הזהיר אלא שלא ילמדו לעשות אבל יוכלו ללמוד להכין ולהורות והנה יחוייב לסנהדרין שידעו אלו הדברים מה הם ואיך הם כדי שיוכלו לשפוט עליהם כפי הראוי:

י

לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש. והיא העברה למולך וענינה היה שיעביר האדם קצת זרעו בין האש וידמה אז שכבר כרת ברית עם אלוה ההוא כמו שביארנו באמרו ומזרעך לא תתן להעביר למולך:

קוסם קסמים. הוא העושה קצת פעולות כדי שתתבודד מחשבתו ויגיד העתידות מפאת הקסם ובו מינים רבים קצתם יותר מגונים מקצת שכלם בלא תעשה והנה הזהירה התורה מה מפני מה שימשך מזה מההפסד למה שימצא מהכזב בזה המין מההודעה עם שיש בו מינים יתקרבו מאד לעניין עבודה זרה והוא שיעשו מונות ויקריבו לפניהם קצת קטורים וידמו שהצורה תדבר או להם ולזה אחשוב שסמכו למעביר בנו ובתו באש:

מעונן. אחשוב שמעונן הוא שיאמר שעה פלוני טובה לכך או רעה ויהיה זה המאמר מופשט מכל סבה אחרת מחייבת זה אך אם יאמר שבתשרי או במרחשון ראוי לזרוע זרעים כך כאמרו תן חלק לשבעה וגם לשמנה ובאדר זרעים כך מפני טבע ההויות מהם או שיאמ' שאין ראוי להקיז דם בתקופת תמוז מפני תגבורת תחום אז או שאין ראוי לחתוך אילן אחר חדוש הירח מפני יתרון הלחות בו או שיפסידהו ויעפשהו וכיוצא בו אינו מכלל העוננות:

ומנחש. הנה בענין הנחוש הוא שינחש האדם ויאמר אבא במקום כך ואם יקרה לי כך אעשה כך ואם לא לא כמו שעשה אליעזר ויהונתן או יהיה שילך במקום מה וימצא בדרכו שועל וישוב לו מפני זה להיותו מנחש שכבר ידומה בפעולתיו שיהיה משתדל בעשייתם ואולם בדברים שעברו אינו נחש שיהיה אסור כמו שאמ' נחשתי ויברכני ה' בגללך ולזה רצה שישב עוד אצלו וכן הענין במה שידמה לזה:

ומכשף. הוא העושה מעשה כשוף לא האוחז את העינים ויביא לדמות שהוא עושה ואינו עושה וכבר נתבאר זה במה שקדם:

יא

וחובר חבר. הוא האומר קצת דברים יחשוב שבאו אז נחשים ועקרבים או אי זה מין שירצה או יאמר לחש על נשיכת עקרב או נחש ויחשוב שיסור חיזקם:

ושואל אוב. הוא השואל דבר מבעל אוב והנה בעל אוב בסקילה והשואל לו הוא בלא תעשה ודבר האוב הוא שיעשה בעל האוב קצת פעולות ויאמר קצת דברים עד שידמה השואל שהמת מדבר עמו מתחת הארץ בקול נמוך מאד בלתי נשמע כי אם לשואל כאמרו ושפל מאוב קולך:

וידעוני. הוא הדורש אל בעל הידעוני הוא שמניח עצם עוף ששמו ידוע בפיו ויפול כמו נכפה ודיבר בפיו לפי מחשבתו דברים שעתידים להיות:

ודורש אל המתים. הוא באי זה צד שיהיה ודורש אליהם אם שילין בבית הקברות ויתבודד דמיונו בעניין המתים וישוב שהמת ידבר עמו ויודיעהו דברים העתידים או יהיה נשאל בגולגלת המת ויעשה פעולות וידבר דברים עד שידמה שיהיה קול נמוך יוצא מתחת שהיו וידבר לו דברים העתידים. והנה אלו הדברים כלם הם רבי ההפסד והגנות והם תועבה השם יתעלה ובגלל התועבות האלה מוריש השם ית' הגוים האלה מפניך:

יג

תמים תהיה עם ה' אלהיך. צוה שיהיה בשלמות עם השם יתע' שלא יהיה לבו נקפו כלל באלו השגעונות ולא יפותה אליהם:

יד

כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו. רוצה לומר כי מפני היותם תחת המזל יקרה להם שיגידו קצת עתידות בזה האופן אך אתה אינך כן כי הנביא לבד הוא אשר יגיד לכם המתחדש באמרו כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל בעת יאמר ליעקב כמו שפירשנו בפרשת בלק או ירצה כי אלו הגוים לחסרונם לא השגיח השם יתעלה בהם להודיע להם העתידות ואין להם מפני זה נביא ולזאת הסבה נתפייסו באלו המהתלות שיודיעו המעוננים והקוסמים ואולם אתה הנה נתן לך ה' אלהיך שהגיע לך הודעת עתידות בשלמות על יחדי הנביא:

טו

נביא מקרבך מאחיך כמני וגומ'. רוצה לומר שאני מקרבך מאחיך אך אין הרצון בזה שיהיה במדרגת משה שהרי זכרה התורה שלא קם נביא עוד בישראל כמשה ולזה אמר אחר זה ונתתי דברי בפיו ולא אמר ואודיעני פנים אל פנים:

יקים לך ה' אלהיך. ולזה לא תצטרך לטרוח ללכת בארץ אחרת לדעת העתידות:

אליו תשמעון. רוצה לומ' בכל מה שיצוה אתכם מעניני הרשות כמו שמואל לשאול שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך ולא קיים מצותו ואמר לו שמואל שכבר עבר על דברי השם יתעלה וכבר רבו המשלים בזה בדברי הנביאים והוא מבואר ממה שבא אחר זה שאפילו במצות התוריות צוה לשמוע אליו וראוי שנחקור מזה ונאמר שאם היתה הכונה בזה שיזהיר לשמוע כל דברי התורה הנה לא יהיה זה הענין שמיעה אליו אבל שמיעה לדברי התורה ואם היתה מצותו לסור ממצות אחרות מהתורה הרי נתבאר במה שעבר שאם צוה לעבוד עבודה זרה לא תשמע לו אפי' לפי שעה ואם היתה מצותו לסור ממצות אחרות מהתורה תמיד הנה זה יהיה גדעון מהתורה והתורה אמרה לא תגרע ממנו וכן הענין בהוספתה כי על דרך הנבואה לא תתכן התוספת בתורה מצוה לדורות ולזה ידמה שסמך בפרשת ראה אנכי אל אמרו לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו פרש' נביא השקר להורות שלא נקבל על דרך נבואה שום הוספה תמידית ושום גרעון תמידי בדברי התורה ולזה יחוייב שנשמע אליו במה שצוה לסור ממצות אחרות ממצות התורה שלא תתלה בענין האלהות לפי שעה כמו שמצאנו באליהו בהר הכרמל ובגדעון בן יואש לפי מה שפירשנו בספר שופטים:

טז

ככל אשר שאלת וגומ'. רוצה לומר כמו ששאלת בחורה שלא תשמע התורה מפי השם יתעלה אך מנביאו כי יראת מהאש הגדולה ולזה אמרת אלי שאדבר עמכם ותשמעו ולא ידבר עמכם אלהים ויטב בעיני השם יתעלה ונתן לכם תורתו בשלמות על ידי. רוצה לומ' מה שינהג ממנה תמיד ולפי שבקצת העתים יצטרך לי שעה לעבור על קצת המצות שהוא יותר טוב אז לסבה מה כמו שספרנו מעניין אליהו בהר הכרמל הנה ישמעו זה מפי נביא גם כן שכיון שברחו מלשמוע אלו הדברים מפי וזה שכבר אקים להם נביא מקרב אחיכם כמוך שאתה מקרב אחיהם יהיה אצלם:

יח

ודבר אליהם את כל אשר אצונו. הן מדברי תורה הן מדברי רשות:

יט

והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש מעמו. רוצה לומר שיהיה חייב מיתה בידי שמים ואמר זה כי אולי יהרהר אחר הנביא ויאמר איך אעבור על דברי התורה. ואולם זאת המחשבה ממנו היא נפסדת כי הוא אינו עובר על דברי התורה אם ישמע אל דבריו לעבור על קצת דברי התורה לפי שעה אך יעבור על דברי התורה אם לא ישמע אל דבריו כשלא היתה מצותו לעבוד עבודה זרה או כנגד אמונת השם יתעלה והיה נכלל בזאת האזהרה נביא שעבר על דברי עצמו:

כ

אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי. מגיד שאם לא עשה זה בזדון אינו חייב מיתה:

אשר לא צויתיו לדבר. אבל הוא בודה מלבו אלו הדברים ואומר אותם בשמי ויתחייב זה מיתה מפני שנתנבא בשקר ואמר דברים יביאו להכחיש הנבואה או שיביאו לעבור על קצת דברי התורה אשר אנחנו מחוייבים לשמוע לדברי הנביא כהם והמשל שיאמר בשם השם יתעלה שהמטה אשר בידו יהפך לנחש ביום פלוני או יוציא פרח ויוצץ ציץ ויגמול שקדים ביום פלוני וכשלא יקרה זה יתחדש מזה מההפסד שיאמין קצת המון העם שאין יכולת בהשם יתעלה לעשות אלו הנפלאות או שיאמר שהשם יתעלה צוה שילחמו עם זה פלוני ביום השבת והוא לא צוה על זה ויהיה סבה אל שיעברו בזה על מצות התורה והנה יכלול אמרו אשר לא צויתיו לדבר שיאמר השם יתעלה שלחו לומר דברים שמה שצוה אותם השם יתעלה לנביא אחר והנה הפסד שיקרה מזה הוא כי אחר זה יאמר דברים אחרים בשם יתעלה ויחשבוהו העם כנביא ויהיה זה העניין מן ההפסד מה שכבר זכרנו ובכלל אשר לא ציותים לדבר הוא שיאמר דבר בש' השם יתעלה אשר יתבאר לך מהעצם מאמרו שיי' לא צוהו על זה כמו שיוסיף לדורות מצוה או יגרע כי כבר הודיעתנו התורה שזה לא יהיה ונתבאר עוד זה מצד העיון כי לא יתכן שיוחס אל השם יתעלה זה העניין משנוי הרצון:

ואשר ידבר בשם אלהים אחרים. רוצה לומר מיתת חנק:

כא

וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יי'. לפי שצוהב כאן שהמתנבא בשם יי' מה שלא צוהו לדבר הוא חייב מיתה הנה צריך לבית דין שתהיה להם חינת ידעו בה הדבר אשר לא דברו יי':

כב

אשר ידבר הנביא בשם השם יתעלה ולא יהיה הדבר ולא יבא. הנה זהו לפי מה שאחשוב אם בעצם הדבור שאמר בשם השם יתעלה. אם באות שישאלו לו אחר זה אמנם בעצם הדבר כמו שיאמ' שכבר מת איש ככה ויחקרו עליו אחר כן ומצאנו שאין הענין כן או שהשם יתעלה אמר אליו שביום ככה יהפכו מי הבור פלוני לדם ובא הזמן ההוא ולא בא מה שייעד ואפשר עוד שיהיה בעצם הדבור באות שיתן עמו באמרו להם המאמר כמו שיאמר שצוהו השם יתעלה שיאמר להם שילכו בעת מה במקום פלוני ואמר עם זה וזה לכם האות שבמקו' ככה תמצאו עתה דבר כך ולא היה כן או שיאמר להם כי ביום פלוני יתחדש אות מה ולא נתחדש וכבר יהיה זה בעצם הדבור באופן אחר כשיאמר להם בשם השם דבר ידוע להם שלא יהיה ולא יבא לעולם ממנו זה הדבר לעולם כמו שיאמר להם בשמו להוסיף לדורות מצוה או לגרוע אותה לדורות ואמנם מה שיהיה מפני אות ישאלו ממנו אחר זה ולא יהיה ולא יבא הנה הוא מעיד שהוא אינו נביא ולזה יתבאר שהדבר שדברו הנביא בשם השם לא דברו יי' וראוי שנחקור בכאן מספק עצום יקרה בזה וזה שלא יתאמת אף על פי שלא יהיה הדבר ולא יבוא היות זה המידע בו נביא שקר וזה שאם היה בזה הייעוד רע הנה השם יתעלה חנון ונחם על הרעה כמו שנתבאר מדברי ירמיהו אל חנניה בן עזור ואם היה הייעוד טוב גם שם לא יבחן אם לא יבוא שהוא נביא שקר כי אולי יעד השם יתעלה הטוב ההוא מפני טוב דרכיהם וכאשר סרו מדרכם הטובה ינחם השם יתעלה מהטוב אשר דבר להביא להם כמו שאמר ירמיהו רגע אדבר על גוי ועל הממלכה והנה התבאר מזה שגם הייעוד הטוב חוזר והיות הענין כן הנה יפול ספק במה מהיעודים יבחן הנביא ונאמר כי לא יבחן הנביא בשם יעוד שיהיה בו תנאי או שיהיה בכחו תנאי רוצה לומר שמעצם היעוד תחייב תנאי כמו הענין ביעוד הטוב שלא יקח זמן מוגבל ומקום מוגבל כמו שביארנו בפרשת וישלח יעקב או כמו הענין ביעוד הרע כי יש תנאי בכחו איך שיהיה כמו שביארנו שם ואולם בייעוד הטוב שיהיה מפני דבר יש תנאי ויסור בסורו וכשלא היה ענינו כן הנה יכהן הנביא שאם יאמר בו שקר הנה הוא נביא שקר והנה יבחן הנביא בכל מה שיאמר מהדברים שהם כך בעת ההוא היה טוב או רע שאם לא נמצאו כן נודע באמת שהוא נביא שקר וזהו אמרו ולא יהיה הדבר ויבחן הנביא עוד במה שיודיע מהדברים העתידים שאין בהם טוב ורע לאיש או לאנשים היה שיאמר שיתחדשו על דרך המופת או שלא יהיה בחדושם דבר זר אצל הטבע כי כשיתבאר שלא יבוא מה שיעד בו הנה נתבאר שהוא נביא שקר:

בזדון דברו הנביא לא תגורו ממנו. רוצה לומר כיון שדברו הנביא בזדון. לא תגורו ממנו רוצה לומר אל תיראו מלהמיתו מפני היותו גדול המעלה אצלך ולזה הוא מבואר שאין ראוי לשתוק מללמד עליו חובה ולפי שזה הענין הוא דבר גדול כי הנביא הוא על כל ישראל אם היה נביא אמת הנה לא ישפטוהו כי אם בית דין הגדול שבמקום הבחירה וראוי שלא יעלם מממנו כי בית דין הגדול יש להם כח לעבור על מצות התורה להוראת שעה ולגדר ולסייג שהרי אנחנו מחוייבים לעשות על פי התורה אשר יורו והוא שיהיה להוראת שעה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.