ריטב"א/ראש השנה/ה/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן חי' הלכות מהרש"א פני יהושע טורי אבן ערוך לנר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נדבה מנין וכו'. וק"ל למה לן כולי האי תיפוק לי' דהכא כתיב נדבה בקרא דמוצא שפתיך וי"ל (דהאוקימנא) [דהאי אוקימנא] בנדבה הבאה בדרך נדר כגון דאמר ולא הפריש והכא מרבינן לה לנדבה ממש דאמר הרי זו וכעין נדר ואיברא דלההוא דלקמן סגי לן לגמרי ומיהו כיון דאפשר למדרש ולברורי מלתא טפי דרשי' הלכך תלתא איכא בנדבה הא דבסמוך כדאמר ולא אפריש ושאמר נדבה בלשון נדר שלא באחריות וגבי קרא דוהבאתם שמה דכתיב ונדבותיכם בדאפריש ולא אקריב דהכי אוקימנא לקמן והכא מרבינן נדבה כעין נדר דאמר הרי זו ועלי אחריות:
כי דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמות וכו'. פי' דבהו שייך דרישה דהוה קדשי מזבח וחמירי:
ועולות ושלמים דקאמר. פרש"י שהם עולת ראיה ושלמי חגיגה פי' שבאין לחובה פי' לפירושו דאלו הבאין בנדר ונדבה הא כיילינהו בכלל נדר ונדבה וא"ת אי בעולת ראי' ושלמי חגיגה היכי שייכי רגלים דהא זמנא קביע ליה ואם עבר הרגל ולא חג עליו נאמר מעוות לא יוכל וכו' וי"ל דמיירי כגון דאפריש ליה סתם לעולת ראייתו ושלמי חגיגתו ולא אקרביה דקעבר עליה בג' רגלים דהאי ודאי בר מקרב בכל רגל ורגל הוא. ואיכא דמקשי דהא מרבינן להו נמי מקרא דמוצא שפתיך תשמור ועשית דאוקימנא לקמן בדאפרשיה ולא אקרביה ולאו מלתא היא דהתם בעולות ושלמי נדבה איירי דמכאשר נדרת לה' אלהיך דרשי' ליה:
לה' אלהיך אלו הדמים והערכין והחרמין. ומדקא מרבי להו מהכא משמע דס"ל סתם חרמים לגבוה. א"נ בשפי' כן שיהיו לגבוה:
ה' אלהיך אלו צדקות בכורות ומעשרות. בכור ומעשר ופסח פי' דבכולהו כתיב בהו שם וקילי מאידך דלעיל ולהכי חשבינן להו בתראי:
חלופי דמאן אי חלופי עולה. פי' שהפריש עולתו ואבדה והפריש אחרת ונמצאת שלו ונתכפר בה מקרב קרבה פי' וכיון דבת הקרבה היא אמאי לית בח בל תאחר כשאר קרבנות ואי חלופי חטאת למיתה אזלא פי' דהא מה' חטאות המתות בכפה היא חטאת שנתכפרו (בעלי הדין) [בעליהן] בה או בחליפיה וכיון דלא חזיא להקרבה היכי שייך בה בל תאחר:
כגון שהומם בתוך הרגל וכו'. ושמעינן דלר"מ חצי רגל אינו ככל הרגל ומינה נשמע לרבנן שאינו עובר בב' רגלים וחצי עד דעברי ג' שלמים. וה"נ משמע בגמרא י"ט דאמרינן אין מקריבין תודה בפסח מפני חמץ שבה ולא בעצרת מפני שהוא י"ט אלא בחג ואלו בחג היינו חולו של מועד והא קא עבר מקצת הרגל וה"ל ג' רגלים אלא ודאי דלא חשיב ככולי רגל וכדכתבינן התם:
סד"א ה"מ בכור וכו'. וא"ת דהא בדהוא קרא גופי' כתיב קדשים וכל נדריך אשר תדור ונדבותיך וי"ל דאפ"ה הוה אמרי' דלא אתקיש למעשר אלא בכור דדמי ליה דלא הוה בר הרצאה ולא קדשים (ולא) [דלא] דמי למעשר הילכך טפי עדיף לן למפרך מאידך דבן עזאי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |