ריטב"א/חולין/קי/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png קי TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גרסת הספרים והוא גרס' רש"י ז"ל איכא תנא דאתנייהו לרב כחל ולא גרסי' דאתנייהו רב כחל דא"כ היכי אמר רב יצחק אני לא שניתי לו כחל לא שניתי עמו מבעי' ליה אלא ודאי כדאמרן והא דאמרי' אחויי' לר' יצחק בר אבדימי אע"ג דר' יצחק בר אבדימי היה. בימי רבא כדאמרי' התם אמר רבא אמר רב יצחק בר אבדימי אתי' הנה וכו' וכמה דורות היה בין רב לרבא פר"ת ז"ל דתרי ר' יצחק בר אבדימי הוה וחד הוה בימי רבא וחד הוה בימי רב כדאמרי' בפרק כירה אמר רב יצחק בר אבדימי פעם אחת נכנסתי אחר ר' לבית המרחץ. והא דבעי ר"א איכא תנא דאתנייהו לרב כתל פירש"י ז"ל יש כאן מי ששנה לרב כחל שבשלו בלא קריעה אסור באכילה ולישנא בתרא דרב הוי שמיע' ליה לר"א. אחויי' בני המקום לר' יצחק בן אבדימי פעם אחת נכנסתי אחר ר' לבית המרחץ. והא דבעי ר"א איכא תנא דאתנייהו לרב כחל פירש"י ז"ל יש כאן מי ששנה לרב כחל שבשלו בלא קריעה אסור באכילה ולישנא בתרא דרב הוי שמיע' ליה לר"א אחוייה בני המקום לרבי יצחק בר אבדימי ואמרה לו זה שנאה לו. ואמר אני לא שניתי לו כחל לאיסורא כל עיקר ואפי' של מניקה ורב ששנה לכם בבבל בקעה מצא גדר בה גדר. ראה שהיה מזלזלים בבשר וחלב והחמיר עליהם: והר"ז הלוי ז"ל הקשהעל פי' זה דאי משום לישנא בתרא דרב בעי ליה היכא מהדר ליה רב בקעה מצא וגדר בה גדר. דהא מסתמא לישנא דרב דלעיל דינא הוי ולא תקנתא וכדמוכח סוגיא דלעיל ולא אמריה דסוגין דלעיל כולה לאו כי האי לישנא. לכך היה הוא ז"ל וכן פי' בתוספות דר' אלעזר שמיעה ליה כי במקומו של רב לא היו אוכלין כחל כל עיקר ואפי' בקריעה שתי וערב וכדאמרי' בסמוך בסורא לא אכלי ועל זה היה תמה רב אלעזר דהא במתני' כולה משמע דשרי בקריעה מיהת אפי' לכתחלה ואמר לי רב יצחק אני לא שניתי לו שום כחל לאיסורא ואפי' של מניקה ורב בקעה מצא וגדר בה גדר. רבי יוסא בר אבא מתני אנא כחל מניקה שניתי לו. ומתוך פלפולו של רב חייא שנה ליה כחל סתם פרש"י ז"ל אני כחל מניקה שניתי לו שיש בדדיה חלב כנוס הרבה. ומתוך פלפול של רב חייא שנה ליה כחל סתם והיה סבור שיבין רב דבריו שאינו אוסר אלא של מניקה ולא הבין ואסר אפי' בשאינה של מניקה עכ"ל. ולפי שיטתו שלרש"י ז"ל י"ל כי רבי אלעזר שמע לישנא בתרא דרב שהיה אוסר בלא קריעה כחל סתם ואפי' כחל שאינה של מניקה. והיה תמה דהא מתני קתני שבשלה בחלבה ומתני' נמי אינו משמע אלא בכחל של מניקה וע"ז אמר לו אני כחל של מניקה שניתי לו וכו' אבל לפי שיטת התוס' פי' אני כחל של מניקה שניתי לו לאסור אפי' בקריעה ודעתי על כחל של מניקה: ומתוך פלפולו סתם דבריו כסבור שיבין רב והוא לא הבין וסבר דאפי' כחל שאינה של מניקה היה אוסר ושהי' בא מכח שום תנא דפליג אמתני' ולכן אסר במקומו כל כחל אפי' בקריעה וטעה בהוראתו. ואנן דאכלינן כחלי סמי' אלישנא קמא דמתני רב כהנא. ואסוגין דלעיל דכולהו מסתמא בכחל של מניקה שריה וכפשטיהו דמתני ומתנית' דשרו לה גם על ר"נ דאמר זויקו לה כחלי. וגם מעובדא דרבין ורב יצחק דאתייה לקמייהו תבשילא דכחלי ואכלו רב יצחק ורבין דלא אכיל קרי ליה אביי רבין תיכלא. והתם בשל מניקה הוי מדלא אכיל מיניה רבין וגם מעובדא דרמי בר תמרי דנקיט ליה לכחלי ואכיל להו ואפי' של מניקה. וכן פי' בתוס'. ולכאורה היה נראה דכחל שאינה של מניקה שרי בלא קריעה כדאמר רב יצחק בר אבדימי ולא אשכחן דפליג עליה ובתוספות נמי הכי קתני כחל של מניקה קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו. ואע"פ שבמשנה ובדברי אמוראים שנו כחל סתם. י"ל כי מתוך פלפולם שנו כן כמו ששנה רב חייא וכן התירו מקצת הפוסקים ז"ל.

והגאונים והרמב"ם ז"ל לא חלקו בין כחל לכחל וסמכו על סתם משנתינו וכולהו אמוראי שהזכירו כחל סתם ולא חלקו בדבר ומיהו כחל של גדיים קטנים שאין דרך להיות בהם חלב אין להחמיר בה ובקריעה כל דהו סגי אפי עם הבשר ואם פשעו ונתנוה בקדרה של בשר בלא קריעה אין אוסרים אותה דלא שכיח בהו חלבא וכי שכיח נמי מיעוטיה הוא ולא סגיא דלא בטיל בס' והא פשיטא דאפילו בכחל של מניקה לא אסרו אלא שלא לבטלה אלא עם הבשר ממש וכדאמרן אבל מותר לבשלה בכל כלי בשר ואפי' הן בני יומן שלא גזרו בה על פליטת כלים והא חזינן לקמן דטוי כחלא ובשרא בשפוד אחד ולא חששו אלא שמא יהיה נוטף מן הכחל על הבשר או מן הבשר על הכחל אבל משום שפוד עצמו לא חששו ואע"ג דכלי מתכות שתשמישו ע"י האור חם מקצתו חם כולו ואפי' היה חדש היה ראויה לחוש שבולעו כאן ופולטו כאן אלא ודאי שלא גזרו לענין כחל בפליטת כלים ואוכלין אותו בכלי בשר ומבשלין אותו בקדרה וחותכין אותו בסכין שחותכין בו בשר ואין חוששין ואצ"ל שאין להקפיד בו לאכלו באפיקורן עם הבשר או עם הגבינה: ומיהו נראה שאין לבשלו בקדרה חולבת דהא עיקר הכחל בשר גמור הוא דאורייתא וכדפרישית בפרק גיד הנשה ובהא סליקא לה שפיר שמעתא דכחל בס"ד.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון