רידב"ז/שבועות/ב/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים




רידב"ז TriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ניטמא בפנים ונכנס לשני ולפנים. אם דומה כמו בחוץ לפנים וסגי בשנכנס ראשו ורובו או לא וקאמר נשמעינה מן הדא השתחוה או ששהה כדי השתחויה וכיון ששהה לאו כמו שהכניס ראשו ורובו. ותימר עד שישהא כדי השתחואה. ר"ל למה לא מחייב בשיעור קצרה בשיעור שיכנוס לפני ולפנים כיון דמחייבת ליה על שיעור שיכול לעשות מעשה בטומאה א"כ איכא שיעורא דבציר טפי דהיינו כניסה לפנים אלא דבנטמא בעזרה אין חייב בנכנס ראשו ורובו לפני ולפנים אלא דכאן נמי בעינן שיעור השתחוי'. האיך עבידא מיותר:

על איזה מהן מתחייב על הראשונה או על האחרונה. פי' אם יצא דרך ארוכה דחייב. ושיעור דרך ארוכה היא עשר אמות יותר מדרך קצרה דהוא שיעור השתחוי' כדאיתא בסמוך דשיעור השתחוי' עשר אמות וארוכה יתירה מקצרה עשר אמות כדאיתא בסמוך. ע"ז שאל אם דרך קצרה הוא עשר אמות וארוכה כ' אמות והלך בארוכה איזה מהן יתירה אם העשר אמות אחרונים יתרים או דעשר אמות יש לו רשות לילך אך היתרים הוא עשר אמות הראשונים. ע"ז חברייא אמרין על הראשונים. דהיא ארוכה בי' אמות הראשונים אמר לון ר"י אומרים לו צא ואת אמר הכין בתמי' הא עשר אמות מחויב הוא לילך ואנן אמרין לי' צא ויש לו רשות לילך והאיך הוא חייב עליהן אלא על האחרונים חייב דהמה יתרים דהא באם הלך בקצרה הי' כבר יצא בעשר אמות ועל האחרונים אין אומרין לו שוב צא. אבל באמת צ"ל איפכא חברייא אמרין על האחרונה א"ל ר' יוסי אמרין לו צא ואת אמר הכין אלא על הראשונה. וכן מוכח מהא דכף ומחתה בסמוך דפליגי חברייא ור"י דס"ל לחברייא על האחרונה ור"י ס"ל על הראשונה וכן כתב הק"ע ז"ל במס' יומא פ"ד דהגירסא היא בהיפך וה"פ דחברייא אמרין על האחרונה דהיתר הוא עשר אמות האחרונים ע"ז אמר לון ר' יוסי דהאיך את מחייבת לי' על האחרונה הא האחרונה מחויב הוא לצאת והאיך יתרה בו אל תלך בדרך הזה הא כיון שכבר עבר בעבר אמות הראשונים ממילא מחויב הוא לילך בעשר אמות אחרונים. אלא עיקר העבירה הוא על הראשונים. וכן בכף ומחתה שאם הכניסן אחת אחת עובר משום הכנסה יתירה פליגי ג"כ חברייא ור"י איזה הוא היתירה וס"ל לחברייא דהאחרונה הוא היתירה ושאל ר"י הא כיון דכבר עבר בראשונה ממילא מחויב הוא להביא ואומרין לו היכנס והאיך נתרה בו אל תכנס אלא הראשונה הוא היתירה שעבר והכניס הכף תודה:

שיעור השתחוי' עשר אמות האיך עבידא הי' בארוכה עשרים ובקצרה עשר הילך חמש אין ייזיל בדא ה' אמות ואין ייזיל בדא ט"ו. פי' דמפרש האיך מתחייב על הארוכה הא לעולם אינו מתחייב אלא בשיעור עשר אמות דיתירה הארוכה על הקצרה דהוא שיעור השתחוי' הא כיון דהקצרה הי' ג"כ עשר אמות כשיעור השתחוי' א"כ למה חייב על הארוכה וכי בשביל שהי' בו שיעור כדי ב' השתחויות לפיכך חייב בתמי' א"כ כי הי' בארוכה שלשים אמה יהא חייב שתים משום ב' השתחויות בתמי' הא אינו חייב אלא אחת משום שיעור השתחוי' אלא עיקר החיוב היא משום דכשהלך חצי דרך ממה שיש לו לילך הי' לו לפנות אל הקצרה שלא יהי' בו שיעור השתחוי' דלא נשאר אלא ה' אמות והוא הלך ט"ו אמות בארוכה והלך יתירה בארוכה שיעור השתחוי' ואי לא הי' בארוכה לכתחלה אלא ט"ו אמות ובקצרה עשרה הי' פטור לגמרי כיון דבקצרה לבד הי' ג"כ שיעור השתחוי' ואי כשהלך ה' אמות אם הי' נפנה אל הקצרה הי' ה' אמות ועכשיו כשפנה אל הארוכה יש עשר אמות שיעור השתחוי' בזה הי' פטור משום דה' אמות יש לו בלא"ה לילך ולא הוסיף אלא ה' אמות אבל כשבתחלה הי' כ' אמות בארוכה ובקצרה עשרה אז חייב דאז אע"פ שיש בקצרה ג"כ שיעור השתחוי' הכל ביחד מ"מ כשהלך ה' אמות קודם הפרשת דרכים ואם הי' נפנה אל הקצרה לא הי' נשאר אלא ה' אמות הי' פטור משום דמה שהלך קודם הפרשת דרכים בהיתר הלך ואינו מצרף לשיעור השתחוי' וכשפנה לארוכה נשאר לפניו שיעור השתחוי' ור"י מסיק דבעינן שתהא ארוכה יתירה עשר אמות וכדמסיק האיך עבידא דארוכה ל' והקצרה עשר הוא ג"כ כחשבון הזה כשהלך ה' אמות הי' לו לפנות אל הקצרה ולא הי' נשאר אלא ה' אמות שלא יהי' שיעור השתחוי' והוא פנה אל הארוכה דנשאר לפניו שיעור השתחוי'. ותפס דהארוכה הי' ל' אמות ומ"מ הקצרה לא הי' אלא עשרה בס"ה וכשהלך ה' אמות הי' לו לפנות אל הקצרה. והיא הלך בארוכה כ"ה אמה והלך כדי שיעור ב' השתחויות ומ"מ אינו חייב אלא אחת. אבל אם היתה הקצרה כ' אמות וכשהלך י' אמות הי' לו לפנות אל הקצרה ונשאר עוד עשרה אמות כדי השתחוי' אינו חייב אלא א"כ דהקצרה לא הי' כל ההילוך אלא עשר אמות הכל ביחד עם קודם הפרשת דרכים ועם הפרשת דרכים ביחד דאז נמצא דבהקצרה לא הי' כדי שיעור השתחוי':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף