רידב"ז/פסחים/ח/ג
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה רידב"ז
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר"א בשם ר"ה תנאי ב"ד הוא שיהא זה מפריש את פסחו וזה מפריש את מעותיו ממנה אותו על שלו והמעות יוצאות לחולין מאליה פי' דהמוכר פסחים מפריש טלאים על פסח והלוקחין מפרישין מעות על פסח ויוצאות לחולין המעות ע"ז שאל הגמ' מה יוצא לחולין וחוזר וקדש כו' פי' דהא אין הקדש מתחלל ע"י הקדש וע"י מה נתחלל המעות וע"כ שאל איזה אופן היה כאן התנאי ב"ד או דהתנאי ב"ד היה דלא נתקדשו משעת הפרשה ואילך לא הפסח ולא המעות אלא יוצא לחולין עד שעת המנאה ורק אח"כ כשבא הלוקח אצל המוכר לקנות אז ע"י המנאה חל קדושת המעות ונתפס הטלה בקדושה ע"י המעות ועי"ז נתחלל המעות ונמצא דבשעת המנאה נעשה ההקדש והחילול דנתקדש המעות ונתחלל ע"י הטלה והטלה נתפס בקדושה זה היה התנאי ב"ד שיוצא לחולין ההקדש שע"י הפרשה ויתחיל בשעת המנאה או לכך הקדישו משעה ראשונה ר"ל דההקדש נמשך משעה ראשונה בלא הפסק רק דתנאי ב"ד הוא על המעות שלאחר הלקיחה יצא לחולין דנתקדש המעות משעה הראשונה רק עד הלקיחה וע"ז שאל מאי נפ"מ בזה האיך היה התנאי ב"ד הפריש ק' מנה לפסחו והמנה אותו על חמשים א"א יוצא לחולין וחוזר וקדש שאר המעות חולין הן כיון דהוי כל עיקר ההקדש רק בשעת לקיחה אז נתקדש המעות ונתחלל ע"י הפסח והפסח נתפס בקדושה ממילא שאר המעות דלא היו בלקיחה לא נתקדשו והוי חולין ובשביל זה גופא הוי התנאי ב"ד שלא יתקדשו המעות רק בעת לקיחה כדי שיהא המותר חולין ולא יצטרך לצמצם בהמעות בעת הפרשה אבל א"ת לכך הקדישו משעה ראשונה דנמשך הקדושה משעת הפרשה אך דנתחלל המעות ביד המוכר מתנאי ב"ד דנפסק קדושת המעות ביד המוכר ע"י המכירה ממילא שאר המעות דלא יכנס ליד המוכר ולא היו בהמכירה ממילא נשארו בקדושה כי בזה תלוי הנפ"מ אם נעשה הקדושה ע"י הלקיחה מתנאי ב"ד או נתחלל ע"י הלקיחה מתנאי ב"ד לענין שאר המעות ע"ז פריך ר"י ב"א בשם שמואל בר אבא הגע עצמך שהימנה אותו על חנם מה אית לך יוצא לחולין וחוזר וקדש דא"ת דנתקדש ע"י המכירה דנתקדש המעות ונתפס קדושת הפסח במקומו א"כ בשנתן לו מתנה ע"י מה נתקדש הפסח א"ו דנתקדשו משעה הראשונה משעת הפרשה ורק המעות יוצאות לחולין ביד המוכר מתנאי ב"ד וע"ז אמר מילהון דרבנן אמרין שאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש תמן תנינן נתן לה כספים כו' רשב"ל אמר בממנה אותו על פסחו וחגיגתו הדא אמרה שאינו יוצא לחולין וחזר וקדש א"ת שהוא יצא לחולין וחזר וקדש דהקדישה בא ע"י ההמנאה א"כ קשה למה לא חל איסור אתנן על חולין הא נותן לה חולין באתננה ואצלה נעשה הקדש א"ו דקדש משעת הפרשה ואין איסור אתנן חל במוקדשין כדאיתא בבבלי דף צ' ע"א עיי"ש ע"ז משני פתר לה בשלא נכנס לתוך ידה כלום כו' מקריב עליו קני זבין כו' לא בשלא נכנס כו' ואף הכא שלא נכנס לתוך ידה כלום ר"ל דבהקריב קרבן עבורה לא חשוב אתנן דלא חשוב כמו שנתן לה כלום כמו דמותר להקריב קרבן עבור מודר הנאה ולא חשיב מהנהו ומסיק מ"ד הילך אצל מוכרי פסחים כמ"ד אין מקדישין ביו"ט הדא אמרה אינו יוצא לחולין וחוזר וקדש אלא הרי הוא הקדש משעת הפרשה דא"ת יוצא לחולין וחוזר וקדש הוי כמקדיש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |