רידב"ז/פסחים/ו/א

רידב"ז פסחים ו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני ר"י הפשיטו דוחה את השבת וכו' מה עבד לה ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה מתוך שהוא הופכו אינו כנוטל אימורין מתוך זבח מנוול. אר"י ר' ישמעאל ור' ישמעאל בנו של ריב"ב אמרו דבר אחד כמה דר' ישמעאל אומר מובחר דוחה אין מובחר מן המובחר דוחה כן רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר מובחר דוחה אין מובחר מן המובחר דוחה פי' כההיא דאיתא מפורש במס' מנחות ר"פ ר"י אמר רבה ר"י ורבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אמרו דבר אחד כמו דר"י א"ל דהעומר בא בשבת מג' סאין אע"ג דחשיבא טפי יותר מה' מ"מ מכיון דאפשר לן במובחר לא טרחינן תו במובחר מן המובחר כן נמי רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה ס"ל ג"כ אין מובחר מן המובחר דוחה [וזה כפי' הק"ע ז"ל הסוגיא מפורשת היא בר"פ העומר עיי"ש] וס"ל דאף דר"י בנו של ר' יוחנן בן ברוקה ס"ל מתוך שהוא הופכו אינו כנוטל אימורין מתוך זבח מנוול. מ"מ אין זה מובחר מן המובחר אך דס"ל דאין מובחר מן המובחר דוחה שבת. ובזה פליגי ר' ישמעאל ורבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה דר"י ס"ל דהפשיט כולו מובחר הוא ור"י בנו של ר' יוחנן בן ברוקה ס"ל דהפשיט כולו אין זה מובחר אלא מובחר מן המובחר וע"כ לא קשה מר"י אר"י דהעומר דהכא ס"ל דהפשיט כולו דוחה שבת ובעומר ס"ל דאין מובחר מן המובחר דוחה שבת ז"א משום דס"ל דהפשיט כולו הוי מובחר ובזה פליגי דרבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה ס"ל דזה הוי מובחר מן המובחר ור"י ס"ל דזה הוי רק מובחר ומסיים ואזיל אין תימר מובחר הוא דלכו"ע מובחר הוא דאף לרבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה נמי רק מובחר הוא ולא מובחר מן המובחר ופליג עם ת"ק בזה דת"ק ס"ל דמובחר דוחה שבת ואיהו ס"ל דאין מובחר דוחה שבת ז"א כדמסיק יקרענו ויצאו אימוריו כלומר דהאיך מותר לו הפשט כלל עד החזה יקרענו ויוציא אימוריו דנהי דע"כ הקרבת אימורין דוחה שבת משום חביבא מצוה בשעתא כדאיתא במס' פסחים דף ס"ח ע"ב אבל הפשטה עד החזה יהא אסור דהא אין מצוה מן המובחר דוחה שבת אלא ע"כ דרבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה לא פליג עם הת"ק במצוה מן המובחר וס"ל ע"כ דדוחה שבת מצוה מן המובחר ע"כ מותר להפשיט עד החזה אבל להפשיט כולו כיון שהוא הופכו אינו נראה כנוטל אימורין מזבח מנוול א"כ לא הוי הפשטת כולו אלא מובחר מן המובחר ובזה פליג את"ק דקחשיב להפשטת כולו מצוה מן המובחר ואיהו ס"ל דהפשטת כולו לא הוי רק מובחר מן המובחר ולא דחי שבת ע"ז אמר ר"י בר"ב לא אתיא אלא כר"ש פי' דלעולם אימא לך דרבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה פליג את"ק גם במצוה מן המובחר וס"ל דאין דוחה שבת רק גוף עיקר המצוה ומצוה בשעתא ולא מובחר המצוה דמובחר אינו דוחה מלאכה דאורייתא ובזה פליג את"ק דת"ק ס"ל דמובחר דוחה שבת וע"כ מפשיט את כולו ואיהו ס"ל דאין מצוה מן המובחר דוחה שבת במלאכה דאורייתא והא דשרי להפשיט עד החזה משום דס"ל כרשב"א עד שיגוד כל צרכו עד שיקדח כל צרכו עד שיקצוץ כל צרכו עד שיעבד כל צרכו הילכך מפשיט עד החזה אינו עובד במלאכה דאורייתא ע"כ מותר במצוה מן המובחר אבל במלאכה דאורייתא אינה נדחית מפני מצוה מן המובחר הילכך במפשיט כולו דאיכא מלאכה דאורייתא ס"ל דאסור ופליגי ת"ק ורבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה באם מצוה מן המובחר דוחה שבת דלת"ק דוחה ולרבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אינה דוחה:

אבל צלייתו וכו' תנינן חשיכה יצאו וצלו פסחיהן ר"ל דבמתניתין דידן תנינן דצלייתו אינו דוחה שבת וכן תנינן באידך מתניתין חשיכה יצאו וצלו פסחיהן אבל בשבת אינו דוחה ואת אמר הכין לשילשולו לתנור פי' א"כ קשה היכי שרינן לשלשלו לתנור ע"ש עם חשיכה הא אסור כן בחולין אלא כדי שיצולו מבעו"י והיכי שרינן לשלשלי לפסח בע"ש עם חשיכה בשלמא בל"ז הייתי אומר דפסח דוחה שבת כל מעשיו אף צלייתו אבל כיון דתנינן דצליה אינו דוחה שבת א"כ קשה האיך שרינן לשלשלו לתנור הא נגזור שמא יחתה בגחלים כמו בחולין ואי דאין שבות במקדש ז"א דלא התירו שבות דמקדש אלא במקדש ולא במדינה כדאיתא בבבלי לחד מ"ד וצליית פסח נקרא שבות במקדש במדינה כדאיתא בבבלי. ע"ז משני דז"א דהא הרכבו והבאתו חוץ לתחום לא אמר אלא חוץ לירושלים הא חוץ לחומת העזרה מותר משום שבות שהתירו במקדש והא חוץ לחומת העזרה הוי שבות דמקדש במדינה הרי דסבירא ליה דהתירו שבות דמקדש במדינה:

חתיכת יבלת. תמן תנינן חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה פי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות דחותכין יבלת היא מכהן העובד חותכין ממנו יבלת להכשירו לעבודה אם בכלי כאן וכאן אסור וקס"ד דבמתניתין דידן אסור אפילו חתיכת יבלתו ביד וקשה אהדדי ומשני ר"ס ריב"ל בשם ב"פ משום קילקול פייסות ר"ל כיון דהכהן כבר זכה בפיוס ע"כ צריך לחותכו להיבלת ולהכשירו לעבודה כדי שלא יתקלקל הפיוס כדמסיק והן שכבר הפיסו רשב"י אמר כאן בלחה כאן ביבשה פי' דבלחה אסור וביבשה מותר ושיטת הש"ס דילן דבלחה הוא אסור מדרבנן משום דאיסור דלחה הוא תולדה גוזז ואיסור זה הוא בכלי אבל ביד לא הוי רק שבות דאין דרך לחותכה אלא בסכין כדפי' רש"י ז"ל אבל הירושלמי דס"ל לעיל בסמוך דשבות דמקדש במדינה מותר ע"כ דאיסור בלחה היא מדאורייתא משום חבורה וכיון דמשום חבורה אין נפ"מ בין יד לכלי וע"ז אמר דאתיא דרשב"ל כב"ק דאפילו א"צ לדם ולאפר הוי נמי חבורה. ור"י בר"ח דמוקי ביד כיון דהוי חבורה מאי נפ"מ בין יד לכלי ע"כ דס"ל כר"י דבא"צ לדם לא הוי חבורה ואח"כ פריך הבאתו מחוץ לתחום הא הוי שבות דמקדש במדינה כיון דס"ל בכל הסוגיא דשבות דמקדש במדינה מותר ולפיכך משלשלין את הפסח ע"ש ולפיכך למ"ד דמוקי בלחה ע"כ הוא משום חבורה וס"ל כב"ק א"כ קשה הא תחומין נמי הוי שבות ומשני הדא מסייעא כו' על תחומי שבת ד"ת. א"ל והא כתיב שבו איש תחתיו כו' אל יצא כו'. כגי' הק"ע ז"ל ומסיים זה עומד בשמועתו ופריך חתיכת יבלת בכלי שבות ואמאי אסור לריב"ח דמוקי בכלי הא בכלי ג"כ הוי שבות והא דאסור בכלי במשנה דעירובין הגם דל הירושלמי דס"ל בכלי הוי ג"כ שבות וסבירא ליה דשבות במקדש מותר מ"מ על המשנה דעירובין לא קמקשה משום דהתם קאי על הכהן העובד כנ"ל והירושלמי ס"ל בסוף הלכה זו דלא התירו שבות במקדש אלא דווקא גבי זבח ולא אצל הזובח ע"כ המשנה דעירובין מיירי אצל הזובח ע"כ אסור שבות דחתיכת יבלתו בכלי משא"כ במתניתין דידן דמיירי בזבח דהא קתני הרכבתו והבאתו דקאי על הזבח וכמו כן חתיכת יבלתו הוא ג"כ על הזבח דהא קתני כולהו בהדדי הרכבתו והבאתו וחתיכת יבלתו ולא קתני הרכבה והבאה וחתיכת יבלת אלא הכל בתי"ו וא"ו הרכבתו והבאתו וחתיכת יבלתו א"כ קאי הכל על הזבח ומשני אמר ר"א לא תני ריב"ח אלא הרכבתו והבאתו הא חתיכת יבלתו לא ר"ל דלא תני חתיכת יבלתו אלא חתיכת יבלת ולא תני תי"ו וא"ו אלא גבי הרכבה והבאה ותני הרכבתו והבאתו דקאי על הזבח משא"כ בחתיכת יבלת לא תני יבלתו אלא חתיכת יבלת ולפיכך ריב"ח דמוקי כאן ביד כאן בכלי לא תני חתיכת יבלתו אלא חתיכת יבלת וקאי על הכהן הזובח. ופריך מן בגין דו סבר בכלי שבות הא אם לא סבר בכלי שבות לא ר"ל דכל עיקר דלא תני ריב"ח יבלתו הוא משום דסבר דבכלי הוי ג"כ שבות אבל אם לא היה סבר בכלי שבות היה שפיר תני יבלתו על הזבח והא לא כן אמר ר"א בשם ריב"ח גופי' מה פליגין בשנטלן הוא אבל אם נטלן אחר מאוסין הן גבי הנוטל צפרניו והדין זבח לא כאחר הוא בתמיה וא"כ אפילו אי לא היה בכלי שבות נמי היה מותר דזבח כאחר הוא אר"י שניא היא הכא דכתיב זבחי דשל גבוה הוא ולאו כאחר הוא אלא העיקר דלא תני ריב"ח יבלתו אלא יבלת רק כגון דסבר בכלי שבות ואח"כ מסיק אר"מ הזייה שבות וכו' אלא שזה בזבח וזה בזובח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף