רידב"ז/פסחים/ב/א

רידב"ז פסחים ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רבב"ח קומי ר"ז זאת אומרת שמותר להאכילו לבהמת הפקר התיב ר' ירמיה והתנינן מפרר סבר ר' ירמיה ככרות א"ל ר' יוסי לא אמר אלא מפרר מכיון שפיררו בטל ואיידא אמר דא לא יאכל חמץ וכו' פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי ודחוק הוא ע"כ נראה לפענ"ד דה"פ דרבב"ח קאמר דממתניתין מוכח דמותר להאכילו לבהמת הפקר דלא קתני יקבר אלא מפרר וזורה לרוח א"כ הרי הוא מאכיל לבהמת הפקר ע"ז התיב ר' ירמיה והתנינן מפרר סבר ר' ירמיה ככרות פי' דר"י פריך לדעתיה דרבב"ח דמותר להאכיל לבהמת הפקר וקס"ד דר' ירמיה דאף ככרות ס"ל לרבב"ח דמותר להאכיל לבהמת הפקר מדלא קאמר דמותר להאכיל חמץ הנפרר לאחר שנפרר לבהמת הפקר אלא סתם דמותר להאכיל לבהמת הפקר א"כ אפלו ככרות מותר ע"ז פריך דמאי מוכח ממתניתין הא אדרבה ממתניתין מוכח דאסור להאכיל ככרות לבהמת הפקר רק פירורין משום שכיון שפיררו בטל אבל ככרות אסור. והיינו דקאמר והתנינן מפרר במתניתין וקמפרש הש"ס דסבר ר' ירמיה ככרות פי' דר' ירמיה סבר דרבב"ח מתיר ככרות ע"ז קפריך והתנינן מפרר ע"ז א"ל ר' יוסי לא אמר אלא מפרר פי' דרבב"ח נמי לא אמר אלא מפרר מכיון שפיררו בטל א"כ שפיר מביא ראיה ממתניתין דלאחר הפירור מותר להאכילו לבהמת הפקר. ולא קשה מאי דקמותבית ממתניתין להביא ראיה דאסור דהא רבב"ח נמי לא מתיר אלא פירורין ולא מצית לאיתותביה ממתניתין. דהאמת הוא דרבב"ח נמי לא מתיר אלא פירורין להאכילן לבהמת הפקר אבל לא ככרות חמץ ויידא אמרה דא פי' דהש"ס מסיים דמנ"ל באמת דאסור להאכיל ככרות חמץ לבהמת הפקר דהא בכל איסורי הנאה שרי להאכיל לבהמת הפקר [כמו שכתב הגר"א ז"ל באו"ח סי' תמח] ומ"ש תמן ימתיק לא יאכל חמץ וגו':

רבי בנימין בר לוי שאל חלות תודה שנעשו נותר אם נעשה נותר עד שלא הגיע זמן ביעורו את מבערו בכ"ד משהגיע ז"ב את מבערו בשריפה הק" ז"ל מגי' ומחלף הגירסא. ויש לעיין בהדין הזה ופי' הפ"מ ז"ל לא הבנתי ונראה לפענ"ד לפרש בע"ה דהכי פירושו דהוה בחלת תודה הזה מיירי ע"כ בקבלת אחריות דאם לא כן אתה רואה של גבוה וע"כ מיירי בקבלת אחריות ומחיוב במ"ע דתשביתו ולפ"ז ה"פ דגרסינן בירושלמי במס' פסחים פ"ו ה"א ובמס' ר"ה פ"ק ה"א ר' בין בר חייה בעי שלמה שנתו בעצרת איפשר לומר הוא אינו כשר ועיבר ומסיק כהדא לא ילין ת"ח עד בוקר ואימורי חול קריבתן ביום טוב כו' אמרה תורה הקריבוהו מבעוד יום שלא יבוא לידי ב"ת והכא הקריבוהו מבעוד יום שלא יבוא לידי ב"ת ע"כ עיי"ש. ולפ"ז כשהביא תודה בערב פסח למאן דאמר דמביאין קדשים לבה"פ. אם לא אכל קודם שעה שביעי ונתותר עובר בב"ח משעה שביעי דהא כל עיקר דעבר על ב"ת הוא משום שמרהו שלא יבוא לידי ב"ת והוא משעה שביעי וכן איתא במס' פסחים דף ק"כ ע"ב דהפסח נעשה נותר מחצית ובבוקר הוי מצות שריפה עיי"ש דנעשה נותר משעה שאסור באכילה. וה"נ נעשה נותר משעה שביעית אבל משעה ששית אינו עובר רק מדרבנן. ולא חל עליו בשעה ההיא הצוי של שמרהו שלא יבוא לידי ב"ת מדאורייתא ואינו עובר משעה ההיא כי אם משעה השביעי. ולפי מה דקי"ל דשורפין תרומה בתחלת ששית ועשו חכמים השעה ששית שלהן אף לשרוף תרומה טהורה מדאורייתא ודמי לששה ספיקות ששורפין את התרומה אף דמטומאה דרבנן אין שורפין תרומה טהורה חוץ מששה ספיקות כדאיתא ברש"י ז"ל במס' שבת דף ט"ז ע"א עיי"ש אבל על כל פנים בשעה ששית דדבריהן שורפין תרומה טהורה וה"ה תרומת לחמי תודה גם כן ע"ז קאמר אם נעשו נותר עד שלא הגיע זמן ביעורו ר"ל קודם שעה שביעית דאז אינו נעשה נותר משעה ההיא מדאורייתא על כן רשאי לבערו בכ"ד משום חמץ חבל משהגיע ז"ב ר"ל דלא שרפו קודם שביעי והגיע זמן ביעורו דאז בע"כ הוא נותר משעה ההיא וע"כ דינו כמו שריפת נותר ואת מבערו בשריפה. וקאי בשיטת רבנן דר"י דהשבתתו בכ"ד. וסגנון הלשון כך הוא אם נעשה נותר דיני כך עד שלא הגיע ז"ב את מבערו בכ"ד משהגיע ז"ב את מבערו בשריפה. וז"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף