רידב"ז/עבודה זרה/ב/א

רידב"ז עבודה זרה ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"ז ר"א בשם ר"י בר"ח ר"ב ר"י תיפתר כר"א דר"א אמר אינה נלקחת מן העכו"ם פי' אבל רבנן סבירא להו דלא חיישי כלל לרביעה ולוקחין מן הנכרי. ע"ז בעי ר"י ול"ל נן פתרין לה ד"ה כו' דמר ה"א בשם רב ואפילו כמ"ד מותר למכור אסור ליחד משים דחייש לפסידת ממון. ומש"ה מתירין חכמים ליקח מן העכו"ם בהמה שלו משום דהעכו"ם לא ירביע דחייש שלא תיעקר. ור"א נמי ס"ל דיש פסידת ממון גבי רביעה בהמה שלו. אך ס"ל דמ"מ חיישינן לרביעה משום דיצרו תוקפו כדמוכח כ"ז בבבלי דף כ"ג עיי"ש בע"א. ורבנן ס"ל דבמקום פסידא לא חיישינן לרביעה. א"כ ביחוד דליכא פסידא לכ"ע חיישינן לרביעה. א"כ אתיא כד"ה עבר ויחד ד"ה זהו תירוצא אחריני ר"ל א"נ דאתיא כד"ה ושניא בין לכתחלה לדיעבד ע"ז אמר ר' ירמי' נשמעינה מן הדא האשה שנחבשה בידי עכו"ם כו' ע"י ממון מותר לבעלה והא תנן אין מתיחדין עמהם אלא לאו ש"מ שניא בין לכתחילה לדיעבד כדאיתא כ"ז בבבלי דף כ"ג ע"א עיי"ש. ולא ס"ל כדמדחה הגמ' בבבלי שם דמהאשה שנחבשה אין ראי' דשאני התם דמשום הפסד ממון ע"כ לא חיישינן לרביעה אבל בלא הפסד ממון חיישינן אפילו בדיעבד זה לא ס"ל לחלק בין הפסד ממון לדליכא הפסד ממון וכן בירושלמי מדחה ר' יוסי דשאני אשה שדרכה לצווח וחרשת דרכה לרמוז אבל אי משום פסידא הי' חיישינן לרביעה דיצרו תוקפו ע"ז פריך מיי כדין כיון דקמדחית הראיה מהאשה שנחבשה דהוא משום דרכה לצווח אבל משום הפסד ממון שפיר חיישינן לרביעה אפילו בדיעבד. א"כ כמאן אתיא מתניתין דידן דאסור ליחד הא רבנן ס"ל דלוקחין מהן קרבן ולא חיישינן לרביעה ואין לחלק אליבא דר' יוסי ור' ירמיה בין היכי דאיכא הפסד ממון או ליכא הפסד ממון דהא לא מחלקין בזה וע"כ דתיפתר למתניתין דידן כר"א:

הוון בעי מימר מה פליגין ר' אליעזר ורבנן. בפרה על שם מעלה הוא בפרה מן מה דמותיבין רבנן לר"א כל צאן קדר וגו' הדא אמרה אף בשאר כל הדברים חלוק ר"א וכן איתא בבבלי ג"כ לחלק בין פרה לשאר קרבנות ומדחה מההיא ברייתא והס"ד לא ידע מההיא ברייתא וכן מההיא דמתיב ר' אליעזר לרבנן ומדחה הראיה שלהם מן צאן קדר וגו' ג"כ לא הי' הברייתא הזאת גלוי לכל וכן משמע בבבלי דף כ"ד גבי ההיא דיתיב ר"א ור"י נפחא והמה גילו הברייתא הזאת מה דפלפלו ר"א ורבנן ונחלקו בזה ר"פ ור"ז אם ר"א ור"י תרויהו ידעו מההיא ברייתא עיי"ש ע"כ גם כאן הס"ד לא ידעו מההיא ברייתא. וע"כ הוון בעיין מימר מה פליגין בפרה. ע"ז קאמר מה דמצינו בברייתא דמותיבין רבנן לר"א מן צאן קדר ע"ז פריך ר"ה היאך ואפשר שישובו רבנן לר"א מן צאן קדר דהאיך מושיבין רבנן מדבר שהוא להבא על דבר שהוא לעבר ר"ל האיך מושיבין דבר של עתיד לבוא על שעבר וכן פריך ר' אבין מושיבין דבר שהיצה"ר בטל. ור"ה בעצמו פריך ולמה לי נן פתרין לה ד"ה ר"ל דאעפ"י שנחלקו אמוראים אם כולם גרים הן לעתיד לבוא אבל עכ"פ לד"ה יקבלו שלשים מצות וא"כ קשה האיך אפשר לומר דישיבו רבנן לר"א מן צאן קדר הא עכ"פ לד"ה יקבלו לכל הפחות שלשים מצות ולבסוף מסיק ר"ח בר לוליינא בשם ר"ה כל המצות עתידין ב"נ לקבל עליהם והאמוראים נושאים ונותנים בזה ואילו לפי הברייתא נחלקו בזה רבי אליעזר ורבנן ובירושלמי שלא הי' לפניהם הברייתא פרכי האמוראים האיך אפשר שישיבו רבנן לרבי אליעזר מצאן קדר הא גרים גרורים הם ולכל הפחות יקבלו מצות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף