רידב"ז/מגילה/א/ג

רידב"ז מגילה א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעון קומי ר' זעירא איתא חמי חל להיות לכרכים בשבת קורין בע"ש. ולא דחינן להכרכין ליום הכניסה חל להיות לעיירות בשבת ידחו ליום הכניסה וכל עיקר הקושיא למה ברישא כשחל י"ד בע"ש דאז חל להכרכין בשבת הכרכים קורין בע"ש ולמה לא ידחו ליום הכניסה ושאלו בני הישיבה מרבי זעירא בטעמא דכרכין מדוע לא ידחו ליום הכניסה כמו כשחל בשבת לעיירות דנדחו ליום הכניסה אבל לא שאלו אותו מדוע לא יקראו העיירות בע"ש ככרכים ז"א אלא שאלו על הכרכים מדוע לא ידחו ליום הכניסה כעיירות ע"ז השיב רב לא מפני כבוד כרכים דחלקו כבוד לכרכים שלא יהא כעיירות לדחותן ליום הכניסה שלא יהא אומרים ראינו כרכים ועיירות קורין כאחת ר"ל דין אחד לכרכים ולעיירות לדחותן ליום הכניסה וחלקו כבוד לכרכין שלא ידחו כעיירות ופריך הגמ' למה חלקו כבוד לכרכים לגבי עיירות ולא חלקו כבוד לעיירות לנגד כפרים כגון אם חל להיות בב' או בה' או בשבת הדין דעיירות וכפרים קורין ביום אחד והו"ל לחלוק כבוד לעיירות כשחל בב' ובה' שידחו הכפרים ליום הכניסה הקודם וכשחל בשבת שידחו הכפרים ליום הכניסה והעיירות יקראו בע"ש ונשאר בקושיא על הדין דרישא כשחל בע"ש מדוע לא ידחו הכרכים ליום הכניסה ע"ז קאמר אשכח תני בדינא דרישא כפרים ועיירות וכרכין קורין כאחת ר"ל דהתנא הזה לא חש כלל לחלוק כבוד לכרכים ולעיירות וס"ל בדינא דרישא כשחל בע"ש דכולם נדחין ליום הכניסה וכולן קורין ביום אחד ומסיק וההין תניא לא נסב אפי' לבירייה ר"ל אינו נושא פנים לבריות [ותיבת אפי' דימו המפרשים ז"ל דהוא לר"ת אפילו ז"א אלא אפי' הוא ר"ת אפיה ר"ל פנים] כלומר לא חשש לכבוד הבריות של כרכין ושל עיירות ולא נשא פנים להם וס"ל דכולן קורין ביום אחד כשחל בע"ש ומ"ט דאית ליה דכל הנדחה ידחה ליום הכניסה וע"כ צריך הכרכין לדחות ליום הכניסה וס"ל דאין להקדים כרכים לעיירות משום דכתיב שנה ושנה דצריך להיות כל השנים שוין דעיירות קודמין לכרכין כדאיתא בש"ס דילן דף ג' ע"ב ומסיק רבי אומר כולן ידחו ליום הכניסה כו' ר"ל דהאי תנא הוא רבי דרבי ס"ל כן שלא יקדמו כרכים לעיירות וס"ל כל הנדחה ידחה ליום הכניסה ועיין במסכת סנהדרין פ' כל ישראל ה"ב דגרסינן שם לשון נסיב אפי' למשמעות נושא פנים:

בעון קומי ר' זעירה כמה דאת אמר חל להיות לכרכים בשבת קורין בע"ש חל להיות לעיירות בשבת יקראו בע"ש. ר"ל דהשתא מקשו בני הישיבה לר' זעירא על הסיפא על עיירות מדוע ידחו ליום הכניסה ולא יקראו בע"ש כמו בכרכים שחל בשבת לא ידחו ליום הכניסה וקורין בע"ש וע"ז משני דתרין תניין הוא ומי ששנה זו לא שנה זו חד תנא ס"ל כל הנדחה ידחה ליום הכניסה וחד תנא ס"ל לא ידחה ליום הכניסה:

ר' בא בשם ר"י כל שאמרו ידחה ממקומו ובלבד בעשרה כו' מתיב מ"ד בעשרה למ"ד אפילו ביחידי עד שהוא במקומו יקרא. פי' במקומו הוא בזמנו כדאיתא בהלכה זו כמה פעמים כל שהוא נדחה ממקומו הכוונה הוא דנדחה מזמנו וע"כ פריך המ"ד בעשרה למ"ד דס"ל דשלא בזמנו הוי דומה כמו זמנו ממש וחשוב ליה כקורא בזמנו עד שהוא מדמהו כמו עומד בזמנו ממש ולא כתשלומין על יום הזה אלא כמו שעומד ביום זה ממש ולא מצינו בתשלומין כה"ג כגון כשלא התפלל מנחה בשבת מתפלל מוצאי שבת שתים לתשלומין מתפלל תפלת חול ולא דמי כאלו עומד בשבת משום דהוי תפלת תשלומין והתשלומין לא דמי ליום זה ממש ולא חשבינן ליה כאילו עומד מתפלל בשבת עצמה וכן מע"ש לשבת והכי הוי סגנון הלשון מתיב מ"ד ובלבד בעשרה למ"ד אפילו ביחידי דהיכי קחשבת ליה כ"כ לזמנו עד שהוא [כמו כשהוא] במקומו יקרא כמו בזמנו ממש אפילו דעצם הקריאה יהא כזמנו ממש בתמיה לא די שקורא המגילה בתשלומין על היום הזה אבל בעצם הקריאה ואופן הקריאה מחשבת ליה כ"כ כמו שהוא עומד בזמנו ממש כן התיב מ"ד ובלבד בעשרה למ"ד אפילו ביחידי ונשאר בקושיא:

א"ר סלקת מתניתה י"א י"ב וי"ג וי"ד וט"ו. פי' מילתא אחריתי הוא דבני' המשנה בבבלי מסיק כל האופנים ותני כיצד חל בד' חל בע"ש חל בשבת חל לאחר שבת ובכולהו בבי התנא מחדש דינים כגון בע"ש ובשבת איכא תנאי בברייתא דפליגי עם התנא דמתניתין כיצד יעשו הכרכים וכיצד יעשו העירות אבל בהאי בבא דחל להיות אחר שבת לא מחדש התנא שום דבר והוא הדין ממש כמו שחל ברביעי או בשלישי אלא התנא צריך לאסוקי הך בבא משום דהתחיל מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו ע"כ צריך התנא לאסוקי כל האופנים דמשכחת לה החשבון הזה והחשבון די"א משכחת לה בשחל אחר שבת ע"כ מסיק התנא הך בבא אף דמובן מאיליו דאחר שבת הרי הוא כשחל בג' או ברביעי דכפרים מקדימין ליום הכניסה וממילא מובן כשחל אחר שבת דנקראת בי"א אבל בגי' המשנה בירושלמי לא מסיק התנא הך בבא שחל אחר שבת משום דמובן מאיליו והיינו דקאמר א"ר סלקת מתניתא י"א י"ב י"ג י"ד ע"ו פי' תיבת סלקת איתא בירושלמי במס' כתובות פ"ו ה"ח למשמעות דהתנא מסלק א"ע ומסיים המשנה לשון סילוק והיינו דקאמר סלקת מתניתין ר"ל סילק התנא באמצע החשבון של י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו וסיים המשנה ולא חש לגמור כל החשבון:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף